כפרה על צפת

גלי צה"ל תשדר (1.10.25) בשעה 12:00 את התוכנית "אשר ישמע בקולות" - מיזם מיוחד ליום הכיפורים המשלב פיוטים עתיקים בביצועים חדשים ושיחות על משמעותם בימינו.

אין כמו שבת שובה - הבריח התיכון המחבר בין הפתיח לבין הסגיר של עשרת ימי תשובה: ראש השנה ויום הכיפורים - כדי לדון בתמורות האיטיות אך המשמעותיות שעוברות על התפילה היהודית כאן בארץ ישראל, בעידן קיבוץ הגלויות וירושת הארץ. משהו קורה בבתי הכנסת, כל ימות השנה ובוודאי בימים הנוראים. הדוגמאות הכי קיצוניות לתמורות הללו, הן חדירת נעימתו המרטיטה של המלחין (החילוני, צריך לומר בהקשר זה) יאיר רוזנבלום ז"ל לאמירת 'ונתנה תוקף' המרגשת ברבים מבתי הכנסת, האשכנזים והמזרחיים גם יחד; ולהשתגרות נעימת 'אדון הסליחות' המזרחי-ירושלמי בכל החוגים.

אני אתיאיסט. ביום הכיפורים אני מוצא עצמי יושב בבית הכנסת, מתפלל וגם סר מדי פעם לקטעים בספר התנ"ך שאני מוצא עניין לשוחח איתם. במצוות הרופאים אני מקפיד לשתות מים, כך שאינני ממלא את מצוות הצום כהלכה. אני יוצא מדי פעם מבית הכנסת, יורד לחדרי, נוטל תרופות ושותה מים.

לאחר יום כיפור, כשאנו משיבים את עצמנו לשגרה, מתבוננים פנימה, בודקים את מחשבותינו ורגשותינו, עולה מחשבה פשוטה אך עמוקה, "רק כי אני לא רואה או לא יודעת - לא אומר שזה לא קיים". אמירה זו אינה סותרת את האמונה, אלא דווקא פותחת צוהר להבנה עמוקה יותר של החיים, של עצמנו ושל מה שמניע אותנו. העולם שסביבנו אינו מוגבל למה שחושינו תופסים או לשכלנו ברגע נתון. פעמים רבות, דווקא הדברים הסמויים מן העין - רגשות שלא הובעו, מחשבות שמתחבאות, כוחות פנימיים ותהליכים רוחניים - הם אלו שמעצבים את חיינו במידה העמוקה ביותר.

לאחר צום ממושך כמו ביום הכיפורים, חשוב מאוד לשבור את הצום בהדרגה ובצורה נכונה, כדי להחזיר לגוף את האנרגיה והנוזלים שאיבד, ולמנוע תחושות עייפות וכבדות. מומחים ממליצים על מספר עקרונות תזונתיים שיכולים לעזור לשבור את הצום בצורה מאוזנת ובריאה.