לייצר מציאות ראויה יותר בכל תחומי החיים

הנשיאה בדימוס כבוד השופטת מרים נאור, השר ויושב-ראש הסוכנות לשעבר נתן שרנסקי ובתו חנה, פרופ' שמחה גולדין, משפחתי היקרה, חברות וחברי הכנסת, תרשו לי לפתוח בדברי החוכמה של מנחם בגין, זכרו לברכה: אין ויכוח על כך שבליבו של כל אחד מאיתנו, בליבו של כל יהודי באשר הוא יהודי, מקננת השאיפה האדירה המחזיקה בנו אולי אף יותר מכפי שאנו מחזיקים בה - על משקל האמרה: יותר מכפי שישראל שמרו על השבת השבת שמרה על ישראל - השאיפה לצדק, השאיפה לתקן עולם שיש בו עוול ודמע ורדיפת אלמנה ודיכוי יתום ועירום ובערות וחוסר אמצעי קיום. צדק - צדק לכול; השכלה - השכלה לכול; אמצעי קיום ראויים לבני תרבות - לכול; קורת גג לאדם - לכול. זו השאיפה הנצחית המקננת בליבו של כל יהודי.

נולדתי וזכיתי לחוות את שנות ילדותי בירושלים. אימי, אישה חכמה ואמיצה, הייתה מזכירת סיעת גח"ל, לימים הליכוד. בליל המהפך ב-1977 ישבתי במזנון הכנסת בין ענקי הדור, ובהם אסתר רזיאל-נאור, יוחנן בדר ויחיאל קדישאי, זכרם לברכה. על כתפיהם נישאתי בריקודי השמחה שפרצו עם היוודע תוצאות הבחירות. על כתפיהם אני נישאת גם היום במימוש הזכות לשרת את העם היהודי והציבור הישראלי בכנסת, על הממלכתיות, האחריות, היושרה, אהבת ישראל והאדם שהם ייצגו ועודם מייצגים.

בצעירותי זכיתי להיות בת בית בבית ראש הממשלה ורעייתו, מנחם ועליזה בגין, זכרם לברכה, ולספוג את מחויבותם לאחדות העם, את צניעותם, את הווייתם וערכיהם היהודיים והדמוקרטיים. בחיי זכיתי להורים שנטעו בי את ערכי ההומניות, הנשאבים מזהותנו היהודית, ונדרשתי לא רק להכרה ולהבנה אלא לפעולה אל מול חוסר צדק מקומי ועולמי משווע.

מאבקיו של אבי, פרופ' ארוין קוטלר, לשחרור אסירי ציון, כולל שחרורו של נתן שרנסקי, לחרותו של נלסון מנדלה ונגד האפרטהייד, נגד השמדת עם ברואנדה ובדארפור, בסין ובסוריה - כל אלה ועוד הפכו לאחריותי האישית ועיצבו את תודעתי הפוליטית-משפטית. הניסיון והתובנות שלצידם מאירים את דרכי במאבקי זכויות האדם של היום - להשבת החללים הדר גולדין ואורון שאול, והאזרחים אברה מנגיסטו והישאם א-סייד, אשר החזקתם בשבי החמאס מהווה הפרה בוטה ומתמשכת של הדין הבינלאומי ושל צו המוסר; להעלאת אלפים מאתיופיה המתפללים לירושלים וממתינים למימוש החלטת ממשלה בתת-תנאים שהולכים ומחמירים בצל הקורונה; בהכרח להבין ולהשתמש בכלים ובמנגנונים המשפטיים כדי לאפשר למדינת ישראל לקום מספסל הנאשמים ולהתמודד עם האתגרים בזירה הבינלאומית, בקרב על התודעה ובמאבק נגד האנטישמיות.

מדינת ישראל בת ה-72 נמצאת בעיצומו של תהליך בירור זהותי-ערכי החיוני להמשך קיומה כיהודית ודמוקרטית. תהליך זה מצטלב ושזור בתהליכים גלובליים מורכבים אשר להם השפעות משמעותיות והשלכות רבות. במציאות זו נדרשת הנהגה שתזהה, תבין ותכיר את התהליכים השונים ותפעל תוך מודעות ואחריות. משל הפיצה של העיתונאית במבי שלג, זכרה לברכה, מתכתב היטב עם תבונת ההמונים כפי שהיא באה לידי ביטוי בשלוש מערכות בחירות קשות וכואבות. לפיו, דווקא מנהיגות שבאה ממרכז הפיצה ולא משוליה יכולה ואף צריכה לתקן, לאחד ולחבר בין חלקיה של כלל החברה הישראלית במטרה לבנות ולהבטיח את חוסנה אל מול האתגרים הרבים. תבונת ההמונים ביקשה שוב ושוב מנבחריה למצוא את הדרך לייצר ממשלת אחדות ואחריות - אחדות ולא אחידות, בעידן של פוליטיקה של זהויות; אחריות ולא גלגולה על הציבור או על אחרים בעידן של דמוניזציה, דה-לגיטימציה ומוסר כפול.

בין שלל האתגרים מדאיג במיוחד תהליך רב-ממדי של פוליטיזציה ופרסונליזציה גם של המשפט מכל צידי המתרס. בין השלכותיו בולט הכרסום השיטתי והמתמשך באמון הציבור בכלל המערכות. כדי לשקם אמון חיוני זה נדרשים, בין היתר, איזונים ובלמים והפרדה בין הרשויות, אשר עליהם מושתתת דמוקרטיה. לצורך זה, על כל רשות לעשות את עבודתה שלה, לתפקד ולפעול באופן אחראי, ראוי ושקוף ולא לתקוף את האחרות. הדרך לשנות, לתקן ולאזן אינה להחריב. אל מול אתגרי המציאות ובמצבים שבהם הערכים מתנגשים, נדרשת אחריות רבה ביצירת האיזון והתעדוף ביניהם לטובת הכלל. בידי יושבי בית זה הזכות, ובעיקר החובה, לחזק את הדמוקרטיה תוך שימוש בכלים שבידינו, בין שהם בקואליציה ובין שהם באופוזיציה. אסור לנו לגלגל תפוחי אדמה לוהטים לשערי הרשות השופטת ובכך לתרום ולגרום להחלשתה.

מעבר לנזקיו הישירים של משבר הקורונה, הדורשים טיפול מקיף ומתכלל, אנו עדים לנושאים רבים שצפים עתה מעל פני הקרקע לאחר שבמשך שנים בעבעו מתחתיה. דווקא בתקופה קשה זו עלינו למצוא את הכוחות שבתוכנו ולטפל באופן מעמיק ויסודי בכל אותם נושאים שהוזנחו, תוך שינוי תפיסות ולקיחת אחריות שיובילו לתוכניות ארוכות טווח, הוליסטיות, שבכוחן לשנות מציאות ולהתוות מסלול חדש בכל הנושאים החשובים לאזרחי מדינת ישראל. לא ניתן ולא רצוי להשיב את המציאות לקדמותה. עלינו לייצר מציאות ראויה ונכונה יותר בכל תחומי החיים. אל מול שלל אתגרי המציאות בזירות השונות ובהוראת פרקי אבות - לא עלינו המלאכה לגמור, אך אין אנו בני חורין להיבטל ממנה - עלינו לפעול למימוש הייעוד, החזון והערכים של מגילת העצמאות לטובת כלל אזרחי המדינה ללא הבדלי מגזר ומגדר. זה הנתיב שיוביל אותנו לתהליך איחוי ופיוס מבוסס שיח כן ומכבד בין חלקי החברה הישראלית ובינינו לבין אחיותינו ואחינו בתפוצות.

יצאתי לדרך פוליטית מתוך תחושת אחריות עמוקה כלפי העבר, ההווה והעתיד של עם ישראל ומדינת ישראל, מצוידת במצפן ערכי של מחויבות לזכויות האדם, ליהדות ולדמוקרטיה. אבצע את שליחותי זו בעוז ובענווה, בממלכתיות ובאחריות, ביושר ובשקיפות; אפעל בכל כוחי לקידום הנושאים שלהם אני מחויבת לטובת עם ישראל וכלל אזרחי מדינת ישראל.

את ההשראה, המחויבות והתקווה אני שואבת מסבי וסבתי פיי ונתן קוטלר, זכרם לברכה, יהודים קנדים ציונים שצפו ממרחקים בנס תקומתה של מדינת ישראל, מסבי משה, זכרו לברכה, שעלה בגפו מעירק על-מנת ליטול חלק במימוש החזון הציוני ובשיבת העם לארצו, ומסבתי אסתר, שתיבדל לחיים ארוכים, שיחד עם סבי גידלה במתיקות, בצניעות ובאומץ שבעה ילדים בתקופת צנע ומלחמות בירושלים. את ההשראה, המחויבות והתקווה אני שואבת מאבי ארוין קוטלר, לוחם זכויות אדם וחופש, רודף צדק בצדק, השואב את ערכיו האוניברסליים מזהותו היהודית, ומאימי אריאלה זאבי-קוטלר, לוחמת ללא פשרות בעבור זכויותיו וחובותיו של העם היהודי בארץ ובתפוצות. את ההשראה, המחויבות והתקווה אני שואבת משותפי לחיים ולמסע רפי ומארבעת ילדינו, שעלו ארצה בעצמם ובנחישות התגברו על קשיים, השתלבו בעשייה ומשרתים בכל דרך ובכל שלב במסירות ובנתינה אין קץ. את ההשראה, המחויבות והתקווה אני שואבת מבני הנוער ומהציבור הישראלי כולו, המרכיבים חזית אזרחית מרהיבה של חסד שאת ממדיה ועשייתה המגוונת זכיתי להכיר בשנות עשייה ומעורבות ענפה, בין היתר בשנה האחרונה - חזית אזרחית הפועלת תמיד וגם ברגעי משבר לטובת כל אזרחי מדינת ישראל.

את ההשראה, המחויבות והתקווה אני שואבת מקהילות יהודיות ברחבי העולם הנרתמות להתמודד עם אתגרי השעה בנחישות ומהעולים החדשים והוותיקים מרחבי העולם הבוחרים לממש את חזון הנביאים למרות קשיי הגירה, קליטה והשתלבות. את ההשראה, המחויבות והתקווה אני שואבת מנשות ואנשי "מסדר הדר", המובילים את המאבק להשבת החללים והאזרחים, הדורש יציאה משבי קונספטואלי ומחשבתי, הממחיש את ההכרח לאתגור פרדיגמות ולהיפוך משוואות, המחויב, כצעד ראשון בונה אמון, למימוש ערכי הערבות ההדדית והרעות שעל בסיסם הוקמה וקיימת מדינת ישראל.

זכות גדולה היא לשרת את מדינת ישראל ואת עם ישראל כחברת הכנסת. בשליחותי זו מחויבת אני להשתמש בידע, בכלים ובניסיון שבאמתחתי לקידום, מימוש והגנה של הערכים והנושאים שאליהם אני מחויבת: שלטון החוק, מינהל תקין ואכיפה שוויונית; לאתגור תפיסות שגויות, שבין היתר מחלישות את מעמדה של ישראל בזירה הבינלאומית ובקרב על התודעה ונגד האנטישמיות; ליצירת תהליכי אמת ופיוס חיוניים שיזהו, יכירו וייתנו מזור לפצעים המדממים של החברה הישראלית ושישקמו את חוסנה; לדאגה למקומם ולשילובם של העולים, אלה שכבר כאן ואלה שיבואו בהמשך, ולחיילים הבודדים, שזכיתי להיות אחת מהם לפני שנים רבות; לחיפוש, קידום ויצירה של הסדרים חדשים, מכבדים ומכילים, בענייני דת ומדינה - יהודית ודמוקרטית - החיוניים לחידוש הברית בין כל אזרחי ישראל פנימה ועם אחיותינו ואחינו בתפוצות.

אני מודה על הזכות, האמון והדרך שעשיתי עם שותפיי עד כה מכל חלקי בית זה. כולי תקווה שנשכיל למלא את שליחותנו יחד בכבוד הדדי לטובת כלל אזרחי מדינת ישראל ללא הבדלי דת, גזע או מין ולטובת העם היהודי כולו.

במעמד מרגש זה נושאת אני תפילה לשלום המדינה ולהצלחת ראשיה, שריה ויועציה כולם בביצוע שליחותם, שליחותנו. "הִגיד לך אדם מה טוב ומה ה' דורש ממך, כי אם עשות משפט ואהבת חסד והצנע לכת עם אלוקיך". תודה, אדוני היושב-ראש.