|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
השיח על הקמת שמורות טבע ומקלטים לנשים מוכות
|
האם מקלטים לנשים מוכות צריכים ואף יכולים להוות פתרון ארוך טווח? ● תפיסה הרואה בהפרדה, גידור, וכליאה בתוך חומות של הקורבן הזקוק להגנה היא תפיסה שגויה מיסודה
|
בשירה של נעמי שמר "ולס להגנת הטבע" מתארת הדוברת את הנרקיסים והכרכומים המוגנים מקטיף. בהשוואה לפרחים מצבה עגום, כיוון ש"רק עליי אין החוק משגיח, רק עליי איש אינו שומר". בהמשך עורכת הדוברת השוואה נוספת בין האיילות המוגנות על-ידי איסור על צייד בעוד שהיא חשופה - "רק עליי עוד לא שמו שלט מסביב אין לי כל גדר". בשיר זה מבטאת הדוברת קנאה בטבע השמור ותחושה של חוסר ביטחון ורצון להיות אף היא מוקפת גדרות מגן.
במציאות שבה הטבע אינו מוגן ואף לא הנשים, אשתמש בחשיבה אקופמיניסטית לבחינת השיח המשמש בתהליך ההבניה החברתית של האישה ושל הטבע כחסרי ישע וזקוקים להגנה (Warren 2000). אמשיך בחשיפת השיח הביטחוני שנוצר בהקשר כפול זה - הצורך בבניית חומות על-מנת להגן מפני איומים הבאים מן החוץ.
גדרות אינן פתרון לטווח ארוך. באמצעות חומות מבוצרות ההפרדות בין טבע ותרבות, בין נשים וגברים. לטעמי, הפתרון של שמורות טבע מוקפות גדר דומה להקמת מקלטים לנשים מוכות. במקום לטפל בבעיה, במקום להבחין בדמיון ובהקשרים של השליטה הפטריארכלית, של האלימות ושל התוקפנות כלפי נשים וכלפי הטבע, יוצרים מקלטים מגודרים, המהווים למעשה מכלאות לנשים ולטבע, תוך התמקדות בקרבנות ולא באלימים. המקלטים חיוניים בטווח הקצר, אך החשש הוא שהפתרון הזמני הפך למטרה בפני עצמה. בהקשר הסביבתי נוצר דגם המכונה "שימור הטבע", שלפיו קיימת היררכיה של מקומות שכדאי לשמור עליהם, ואילו בשאר האזורים ניתן לעשות הכול כי הם ממילא אבודים (שוורץ, 2001). כך נוצרת תחושה שמשהו נעשה, בעוד שבפועל מחוץ לגדרות נמשכת האלימות, נמשך הניצול ואין ביטחון.
חוסר ביטחון חברתי וכלכלי כרוך בחוסר ביטחון סביבתי ולהפך. אוכלוסיות מוחלשות סובלות יותר הן מחוסר נגישות למשאבים והן מחשיפה למפגעים סביבתיים (דה-שליט, 2004). בשל כל ההקשרים האלה לא ניתן יהיה לשנות את היחס אל הטבע ללא מוּדעוּת פמיניסטית, ולא ניתן יהיה לשנות את היחס אל נשים, ללא מוּדעוּת סביבתית (Plumwood, 1993). לטווח הארוך יש צורך בשיח חדש שיבדוק את הקשרים בין אלימות כלפי נשים וכלפי הטבע. רק אז נוכל להרוס את החומות ואת הגדרות ולהרגיש בטוחות.
|
|
- דה-שליט, אבנר (2004). אדום-ירוק: דמוקרטיה, צדק ואיכות הסביבה. תל אביב: בבל.
- שוורץ, אילון (2001). פרדיגמות משתנות בחינוך הסביבתי הישראלי. בתוך: ג'רמי בנשטיין (עורך). מקום למחשבה: מקראה בחשיבה והגות סביבתית בת זמננו. מרכז השל, עמ' 18-5.
- Warren, Karen (2000). Ecofeminist Philosophy: A Western Perspective on What It Is and Why It Matters. New York and Oxford: Rowman & Littlefield Publishers.
- Plumwood, Val (1993). Feminism and the Mastery of Nature. London and New York: Routledge.
|
|
|
אוניברסיטת בר-אילן והאגודה הישראלית לחקר שפה וחברה;
תקציר - הוכן עבור הכנס הבין-תחומי השני בנושא שיח ומגדר בישראל (03.02.09)
|
|
| תאריך:
|
03/02/2009
|
|
|
עודכן:
|
03/02/2009
|
|
ד"ר עדנה גורני
|
|
השיח על הקמת שמורות טבע ומקלטים לנשים מוכות
|
|
|
קהילות וירטואליות של אימהות הן מקום התכנסות של "השבט" האימהי מזה זמן מה. הקשרים הנוצרים ברשת כבר אינם רק "וירטואליים" (Smith & Kollock, 1999). אמהוּת היא רכיב מרכזי בזהות של נשים בכלל, גם לאחר המהפכה הפמיניסטית (Bassin, Honey & Kaplan, 1994) ובישראל במיוחד (פוגל-ביז'אוי, 1999). המחקר הנוכחי בחן את האפשרות להשתמש במדיום החדש לאתגור, לבחינה ולהרחבת התפקיד הנשי, המזוהה לעתים עם הנשיות כולה. במוקד המחקר הנוכחי קהילת אימהות, המאופיינת בגישה חשדנית כלפי הממסד הרפואי ונושאת את דגל חופש הבחירה בתהליך הלידה ובלידות בית. המחקר בוחן עד כמה סדר יום זה, המבטא תפיסות חתרניות או שוליות, יוצר שיח חדש עבור אימהות.
|
|
|
|
|
השיר ירושלים של זהב, מנכסי צאן ברזל של התרבות הישראלית, נכתב בידי אישה (נעמי שמר), הושר במקורו על-ידי אישה (הזמרת שולי נתן) והוא נסב על אישה מטפורית (העיר ירושלים המואנשת כעין יפהפיה נרדמת). יתרה מזאת, "ירושלים של זהב" הוא כינוי לחפץ נוי נשי, תכשיט, כמותו נתן רבי עקיבא לרחל אשתו (מסכת כתובות). במקורו נכתב השיר עבור החלק הבלתי-תחרותי של פסטיבל הזמר והפזמון תשכ"ז (כלומר, החלק "הרך", "הנשי" של הפסטיבל). על אף העובדה שהדובר השירי הוא זכר, מבטאים שלושת בתיו הראשונים מקבץ של הוויות "נשיות" (בהבדל מפעולות פיזיות, "גבריות"): חלימה, דיבור, שירה, נגינה וסינסתזיות [עירוב חושים]. הלחן האִטי והאלגי משקף או מבטא שורה של הלכי רוח ומצבי נפש, שמבחינה סטריאוטיפית ניתן לסווג אף אותם כ"נשיים": רוך, חולמנות, ערגה וגעגוע.
|
|
|
|
|
ההרצאה תבחן ממצאי מחקר עכשווי שבדק כיצד מפרשות נשים ישראליות דימויי נשים ונשיות בפרסומות טלוויזיה. יעדו של המחקר הוא לתרום לסגירת פער הקיים בספרות המחקרית בין פרשנויות וטענות של חוקרים/ות בנוגע לדימויי מגדר בטקסטים הפרסומיים, אשר נחקר רבות, לבין אופן ההתקבלות של דימויים אלה בפועל בקרב הקהל הנשי, אשר נחקר בצורה מצומצמת בעולם בכלל ובישראל בפרט. המחקר בוצע בהשראת הגישה הפמיניסטית וגישות אתנוגרפיות ופרשניות והתבסס על ראיונות עומק אישיים עם 44 נשים המייצגות פרופילים שונים של נשים בחברה הישראלית העכשווית.
|
|
|
|
|
בשנים האחרונות השכלנו להנהיג בישראל מדיניות כלכלית מאוזנת; מדיניות כלכלית שאיננה סוגדת לקפיטליזם הדורסני ומתעלמת מהשכבות החלשות בחברה, דוגמת המדיניות נטולת החמלה שהנהיג בנימין נתניהו – מדיניות שנצרבה על גבם, ואם תרצו גם במזווה ובמקרר של אזרחים רבים בישראל.
|
|
|
|
|
פמיניזם הוא "האמונה שאין לקפח נשים בגלל מינן, שיש להכיר בכבודן האנושי [...] ושנשים זכאיות להזדמנויות לחיים מספקים על-פי בחירתן החופשית כפי שזכאים לכך הגברים" (מולר-אוקין, 1998). האידאולוגיה הרב-תרבותית שואפת לקדם יחסי כבוד ודיאלוג אמִתי בין הקבוצות התרבותיות השונות המרכיבות חברה (ריינגולד, 2007).
|
|
|
|
|
ויושב לו ראש הנחש במינהרה אי-שם ברפי...
