רשלנות רפואית בהריון - שאלות ותשובות

הריון ולידה הם שלבים מאוד מרגשים בחייה של אישה ובחייה של המשפחה כולה. לצד ההתרגשות והציפייה, יש מקרים שלא מסתיימים על הצד הטוב ביותר, וכדאי לדעת מה הזכויות במקרים כאלה. הנה כמה שאלות ותשובות שעניינן רשלנות רפואית בהריון

בישראל המדיניות היא שנשים בהריון יכולות לעבור מספר רב של בדיקות, זאת על-מנת לצמצם את האפשרויות להולדת עובר חולה או בעל מום. יש אומנם מי שמעדיפות לוותר על אותן בדיקות וסומכות על ישות עליונה שמנווטת את הדברים, כך שגם אם יוולד ילד עם מום, זה לטובה. מי שמעדיפות לעשות את הבדיקות ולקבל תשובות מבעוד מועד על בריאותו של העובר סומכות על חוות הדעת הרפואיות שמתקבלות ועל בסיסן מקבלות את ההחלטה האם להמשיך את ההריון או לעצור אותו.

ישנם מקרים בהם אישה לא מקבלת המלצה לעבור בדיקה מסוימת, או לחלופין פיענוח תוצאות הבדיקה לוקה בחסר. במקרים אלה עלול להיוולד תינוק בעל מום להורים שכלל לא היו מודעים לעניין ולא יכולים היו לקבל בזמן אמת את ההחלטה בנוגע למשפחה העתידית שלהם. במקרים כגון אלו ישנה אפשרות לבחון האם הייתה רשלנות רפואית בהריון.

אם הילד נולד עם מום, ניתן להגיש תביעה בגין רשלנות רפואית בהריון עד הגיעו לגיל 25. עם זאת, מומלץ להיוועץ בשירותיו של עורך דין המתמחה בנושא רשלנות רפואית על-מנת לבחון האם אכן יש עילת תביעה במקרה המדובר. אחרי הכל, כל הריון הוא מקרה לגופו ויש לרדת לעמקם של דברים וכן להכיר את החוק על בוריו על-מנת להבין האם קיים במקרה ספציפי חשד לרשלנות רפואית שראוי להחקר.

לאחר הבחינה המשפטית שיבצע עורך הדין יחד עם צוות רפןאי מתחום הגינקולוגיה והמיילדות, תהיה אפשרות להעריך האם יש עילה לתביעה וכן מה יכול להיות גובה הפיצויים. בהקשר זה חשוב להבין כי כל שופט רואה את הדברים באופן שונה וכן כל מקרה הוא לגופו, כך שלא ניתן לדבר על הערכה כללית בנוגע לגובה הפיצויים לפני שמבינים את מהות התיק המשפטי.

רשלנות רפואית מסוג זה יכולה להתחלק לשני חלקים: יש את שלב ההמלצה לבדיקות. אישה שלא הופנתה לבדיקה מסוימת על-ידי הרופא המטפל, ובשל כך לא ידעה על קיומו של מום או פגיעה מסוימת בבריאותו של העובר יכולה לבחון הגשת תביעה. מקרה אחר הוא פיענוח חלקי או לא נכון של תוצאות בדיקה שנעשתה. כך למשל, האישה מגיעה עם ממצאי הבדיקה לרופא המטפל והוא לא שם לב לפגיעה או חוסר התאמה בבדיקה, מה שעלול להעיד על מום או פגיעה כלשהי בעובר.

במילים אחרות, גם אם הרופא רואה בכל יום עשרות נשים בהריון, עליו להקדיש את תשומת הלב המירבית והמיטבית לכל אחת ואחת מהן. על הרופא להציג בפני האישה את פני הדברים ולאפשר לה

יחד עם בן/בת זוגה ובני משפחתה להחליט באופן עצמאי האם להמשיך את ההריון או לעצור אותו בשל ממצאי הבדיקה. כל עוד האישה לא קיבלה את התמונה הרפואית המלאה, ניצבת בפניה האפשרות להגשת תביעה בגין רשלנות רפואית. חשוב לציין כי רשלנות רפואית היא תחום משפטי נרחב מאוד. לכן, כל מקרה נבחן לגופו ובתום הבדיקה ניתן להשיב על השאלה האם מדובר בחשש לרשלנות רפואית, או שמא הצוות הרפואי לא יכול היה לזהות את הבעייתיות בבדיקה ובתוצאותיה ועל כן לא ניתן להאשימו ברשלנות.

אם יחידנית או בני זוג אשר מבקשים להביא את פרי אהבתם לעולם רואים בעיני רוחם תמונה אידאלית. באותה תמונה הילד או הילדה מחייכים, ההורים מטיילים יד ביד בפארק, הדשא ירוק, הציפורים מצייצות, ההווה מלא באושר והעתיד נראה ורוד מאי פעם. כאשר מגיע לעולם ילד חולה או בעל מום, התמונה הזו מתרסקת לרסיסים והורים רבים צריכים לבנות את חייהם מחדש, הפעם מזווית הרבה פחות אידאלית ונוחה.

אם ההורים מודעים למצב הבריאותי שצפוי להיות לעובר, יש להם את היכולת להיערך ללידה ברמה הפיסית, אבל חשוב מכך - ברמה הנפשית והמנטלית. הם יכולים לשקול את כלל השיקולים ולהחליט האם להמשיך את ההריון או לעצור אותו כל עוד אפשר. הגעה לעולם של ילד בעל מוגבלות משפיעה השפעה ישירה על מארג החיים המשפחתי וכן גובה מחירים גבוהים ברמה האישית, הכלכלית, הפיסית והרגשית של ההורים. כל הורה היה רוצה להיות בעל יכולת לקבל החלטה רציונלית והגיונית בזמן אמת, ולא להביא לעולם ילד שהוא עובדה מוגמרת, אולם לעולם לא יהיה כיתר בני גילו. מהסיבה הזו חשוב לכל הורה לקבל את תמונת המצב המלאה, לקחת אחריות על קורות חייו ולהגיע להחלטה שהולמת את ערכיו, את יכולותיו ואת תפיסת עולמו.