לירות במחבלים

את הטור שלו פותח דן מרגלית במצב המדיני, תוך שהוא מחלק עצות לכולם: לשיטתו, את המחבלים היה ‏צריך להרוג, לא בסגנון אלאור אזריה, אלא תוך כדי פעולה; חופש הביטוי הוא נחמד, אבל צילום של ‏ישראלים נמלטים מזירת הפיגוע, פוגע במורל,‏‎ ‎‏ וגורם לפלשתינים לחלק עוד סוכריות ולירות עוד יריות ‏באוויר; בכדי שלא תיכפה עלינו יוזמה מבחוץ, על ביבי (בנימין נתניהו) ליזום יוזמה משלו, ולצורך כך הוא ‏צריך להעיף את נפתלי בנט מן הממשלה, לטובת בוז'י (יצחק הרצוג). רק יוזמה ישראלית תסכל יוזמה ‏בינלאומית.‏

למי שתהה, כיצד ביבי יוצא מהפרשיות שלו כל פעם מחדש, בעוד שאהוד אולמרט נמק בכלא (עם 37 חברים ‏עורכי דין, או שמא, עורכי דין שהם חברים), אז ככה: דן מרגלית מסביר שאת פרשיית ארנו ממרן מסמס ‏לנגד עיני היועמ"ש אביחי מנדלבליט, עורך דינו דן שומרון, שנטל על עצמו את האחריות, הכל בכדי להסירה ‏מעל שכמי ביבי; לטענת מרגלית, אין ראייה טובה יותר לכך שבביבי דבק רבב, מאשר הניסיון הנואל של ‏פרקליטו, דן שומרון, להסתיר את הרבב הזה תחת גלימתו השחורה והרחבה. ‏

את המשך טורו מקדיש מרגלית לשלוש פרשיות נוספות: רוני אלשיך, מפכ"ל המשטרה, אשר בחר לעמעם ‏את מסקנות המשטרה להעמיד לדין את שרה נתניהו: מרגלית ממליץ לרוני אלשיך לנחות בשנת 2016, ‏ולהבין כי מה שהמשטרה לא מנדבת לעיתונות, העיתונות דולה לבד באמצעות הדלפות; אנו לא בשנות ‏השבעים, אז גולדה מאיר שילחה את השב"כ בעיתונאים מדליפים (כן, כן!).‏

אולמרט חוגג עם 37 עורכי דינו בכלא, ויו"ר לשכת עורכי הדין אפי נווה, תומך, למרבה הבושה, במהלך: ‏מרגלית אינו אוהב את זה. גם לי אישית זה צורם, כשיש מי שידם אינה משגת לממן ייצוג משפטי, ולבטח לא ‏עורכי דין שאינם מייצגים אך רשומים ככאלו בכדי לבדר אסיר משועמם;‏

ואחרון חביב, גם מרגלית טמן ידו בסדן שכל העיתונאים טמנו ידם בו בשבוע הזה, אך מה שמפריע למרגלית ‏זו אנקדוטה לכאורה זניחה: כשאריה דרעי ביקש לפטר את סדן, למי הוא פנה? למועצת העיתונות? לביבי! ‏הרעיון שאנו מקבלים בשלוות נפש את התפיסה כי ביבי שולט בעיתונות, מטריד את דן מרגלית; מילא שהוא ‏שולט שם אט אט (ענייני בזק, והשלטת מקורב על ערוץ 10), אבל שאנו מקבלים זאת בשלוות נפש, וכשברור ‏לנו שאם גורם תקשורתי מרגיז את ש"ס, פונים לגננת ביבי, זה מה שמעורר אי-נוחות, אצל דן מרגלית, שלא ‏ממש אוהב את הרעיון שהממשלה מושכת בחוטים של התקשורת. כאילו, הכי וולדימיר פוטין....‏