האם טראמפ יהיה הנשיא הבא

קרולין גליק, בטורה השבועי במעריב, גורסת כי דונאלד טראמפ, המתמודד העילג והבעייתי, בדרך לניצחון על הילרי קלינטון. לשיטתה, העימותים טרם החלו, וטראמפ, הרי טוב בעימותים. שנית, היא גורסת, הפער בין קלינטון לבין טראמפ מצטמצם - הוא עמד קודם על שיעור של 8-6 נקודות, ועומד כעת על שיעור של 1-3 נקודות. ברגע שהעימותים יחלו, הפער הזה, לשיטת גליק, ייסגר סופית.

לא זו אף זו, לשיטת גליק, מיום ליום מתגלים עוד נתונים בעייתיים בנוגע לדמותה המושחתת של קלינטון, ולקשרים המושחתים שלה לתורמים של קרנות קלינטון השונות. בנוסף, היא גורסת, בשל הדימוי הבעייתי של טראמפ, נשאלים רבים מתביישים להודות בסקרים שהם תומכים בו, אבל ביום פקודה הם יגיעו לקלפי ויצביעו לליצן הזה.

לטראמפ יש בעיות אחרות, מסבירה גליק: הוא שנוא על-ידי האליטה הרפובליקאית, אבל זה בדיוק מה שהופך אותו אהוד על ה"עמחא" האמריקני (או מה שנהוג לכנות: "זבל לבן"). לשיטתה של גליק, הציבור הזה מאוכזב מן המדיניות של ברק אובמה, וזו הסיבה שהציבור הזה לא בחר בג'ב בוש, מרקו רוביו, או מיט רומני, ואת המדיניות הזו, של אובמה, הילרי קלינטון צפויה להמשיך, ולפיכך, האלקטורט הטיפוסי של טראמפ ("זבל לבן") מתוסכל כל כך, וינטה להצביע לטראמפ.

אך הבעיה העיקרית של אובמה, המטה את הכף לטובת טראמפ, לשיטת גליק, היא במדיניות החוץ:

ברגע שגילה פייסנות מבישה כלפי אירן, על חשבון בעלות הברית האחרות של ארצות הברית, כדור השלג התגלגל, והקיצוניים מבינים שהם יכולים לשחק במגרש המזרח תיכוני, מבלי שארצות הברית תנקוף אצבע למען בעלות בריתה: גליק מציינת כי פלישת טורקיה לסוריה עברה בשתיקת ארצות הברית, הגם שטורקיה פלשה לסוריה לא בכדי לתקוף את דאעש, אלא דווקא את הכורדים, בעלי בריתה של ארצות הברית, אותם ארצות הברית מפקירה כעת (ואין זו הפעם הראשונה שבה ארצות הברית מפקירה בת ברית).