הבדיקה שאולי (לא) תהפוך לחקירה

אמיר אורן מעיתון הארץ מקדיש את טורו לחקירה/בדיקה כנגד ראש הממשלה. הוא כותב:

"לא על התיק הזה נוהג בנימין נתניהו לומר "כלום", ובגרסה המלאה, "לא יהיה כלום - כי אין כלום". הכלומניקיות מתייחסת לבדיקה המתנהלת בעניינו ביחידה הארצית לחקירות הונאה. זאת, כשלעצמה, התקדמות בגישת נתניהו. כשנחקר כחשוד, ב–1999, התמרמר ורטן שלמרות שהוא חף וזך, החוקרים נגועים בהטיה פוליטית ונגזר שימליצו להעמידו לדין. עכשיו, אולי מפני שהטיהור במשטרה הושלם, הוא שם את מבטחו בתהליך: כשמכניסים כלום מצד אחד, יוצא כלום מצד שני".

בטורו, מפרט אמיר אורן את כל שיטות המריחה, המזמוז והמסמוס של בדיקת נתניהו, שהייתה אמורה להיות בכלל חקירה, אבל בזכות יועמ"ש טוב ומיטיב, החקירה היא רק "בדיקה". המושג בדיקה אינו באמת קיים בחוק סדר הדין הפלילי, הוא המצאה של מנדלבליט, המצאה שנולדה לכבודו של נתניהו.

בבדיקה ניתן לעשות, כך מדווח אורן, את כל מה שעושים בחקירה, למעט תשאול של החשוד, סליחה, הנבדק. כשסוגרים בדיקה, כך לפי הפטנט שהמציא המוח היהודי ששמו מנדלבליט, אין צורך לנמק את עילת הסגירה, שלא כמו בחקירה. חיים קלים.

בדיקה, לפי שיטת מנדלבליט, אומנם עוצרת את ההתיישנות. אבל מנדלבליט יחליט בתום ה"בדיקה" כיצד לסווג את העבירות המיוחסות לביבי (בנימין נתניהו): האם כעוון או כפשע? אם יבחר לסווג את עברותיו כ"עוון", פירושו של דבר שהן התיישנו. וכך יבוא למנדלבליט וליחסיו עם ביבי גואל.