טראמפ ואובמה: מפגש גרוטסקי

חמי שלו מה"ארץ" סבור שהמפגש השלו, הנונשלנטי, של ברק אובמה עם דונלד טראמפ, בחדר הסגלגל, לצורך "חפיפת הנשיאות", הינו אחד המראות הגרוטסקיים אשר נראו בהיסטוריה של ארצות הברית. נשיא לשעבר, ונשיא אוטוטו, אשר רשפו כל כך הרבה עוינות אחד כלפי שני בשעת מסע הבחירות, יושבים יחדיו כאילו אין מחר. הוא כותב:

"הסיטואציה לא הייתה יכולה להיות טעונה יותר. טראמפ הרי עמד בראש הקמפיין הגזעני לערער על מעמדו של אובמה על-ידי הטלת ספק במקום הולדתו וכינה אותו הנשיא הגרוע בהיסטוריה. אובמה הרי שבר את כל הכללים המקובלים במאמציו למנוע את ניצחונו של טראמפ וכינה אותו "בלתי כשיר באופן ייחודי" לשמש כנשיא, בעוד רעייתו מישל מבהירה שטראמפ הוא מועמד נקלה ומביש. יתרה מכך, יותר משטראמפ ניצח בבחירות את הילרי קלינטון, הוא הביס והשפיל את אובמה. יותר משבוחריו נהרו לקלפיות כי שנאו את קלינטון הם ביקשו להתנער משמונה שנות שלטונו של אובמה. ויותר משכהונתו של טראמפ צפויה להיות ניגוד להשקפת העולם של קלינטון, היא אמורה לפרק לגורמים את הישגיו של אובמה ולנתץ לרסיסים את מורשתו. בנסיבות הללו, התנהלותו הממלכתית של אובמה מאז שנודעו התוצאות נעה על הסקאלה בין מופתית לבלתי אנושית.

רבים מבוחריו של טראמפ, אף שבהחלט לא כולם, ראו במועמד הרפובליקאי מעין תיקון לעיוות ההיסטורי לדידם של המלכת נשיא שחור: הדה-לגיטימציה שעשה טראמפ לנשיא היא שהכשירה לבבות בקרב הימין הגזעני לקראת הכרזתו ביוני 2015 שיתמודד לנשיאות. אצל מצביעים רבים אחרים, עם זאת, האינתיפאדה נגד הממסד הייתה רגשית ולא גזענית, תוצאה של אכזבה ולא של אידיאולוגיה. חלק מתומכי טראמפ, בעיקר במדינות המערב התיכון שנודעו כ״חגורת החלודה״ הצביעו בעצמם לאובמה, לפחות בשנת 2008, ועברו לטראמפ בציפיה למשיח חדש. להם חשובה הגאולה שטראמפ הבטיח, לא האידיאלוגיה של המפלגה בראשה הוא עומד."

אבל זו לא סיבה למסיבה מצד הרפובליקנים: הם, לפי שלו, חשדו מלכתחילה כי טראמפ אינו אלא סוס טרויאני של הדמוקרטים, ובשל אופיו ההפכפך ומזגו הפלייבואי, והא-פוליטי, הם אינם יכולים להיות סמוכים ובטוחים כי הוא ינהיג קו רפובליקני מובהק בבית הלבן.

טראמפ מצוי בדילמה: אם יקיים את הבטחות הבחירות שלו, ארצות הברית עלולה להסתכסך עם חצי מן העולם + מלחמת אחים בארצות הברית, ואם לא יקיים את הבטחות הבחירות שלו, הוא יקומם עליו את הקהל שבחר אותו;

לא ברור מה טראמפ יבחר. אצלנו, בזירה המקומית, בנימין נתניהו בחר באפשרות השנייה, והוא מעדיף להרגיז את ארצות הברית מאשר את נפתלי בנט ואת יריב לוין.