פרנואיד או בוגד

כינויים רבים ושמות גנאי רבים הודבקו לדונלד טראמפ, אבל השר לשעבר רוברט רייך הוא - נכון לעכשיו - הקיצוני ביותר. "בוגד או פרנואיד?" - זו הייתה כותרת מאמרו שפורסם אתמול (7.3.17) בניוזוויק.

רייך ממש אינו אוביקטיבי - הוא היה שר העבודה בממשלו של ביל קלינטון (ודורג בידי השבועון טיים כאחד מעשרת השרים האפקטיביים ביותר בארה"ב במאה ה-20). כיום הוא פרופסור באוניברסיטת ברקלי שבקליפורניה, מדינה שהיא מעוז דמוקרטי, וגם מחברם של 14 ספרים ובהם רבי-מכר. אז מה הוא אומר?

נקודת המוצא של רייך היא כמובן הציוצים של טראמפ בשבוע שעבר בנוגע ל"ציתותים של ברק אובמה". מסקנתו: "חבר'ה, יש לנו בעיה ענקית". ורייך מפרט.

האפשרות הראשונה היא שטראמפ יותר משוגע מכפי שחשדנו, כותב רייך - פרנואיד מוכה דמיונות. הציוצים של טראמפ באו בעקבות דיווח באתר האינטרנט הימני ברייברט, שמצידו ציטט מגיש רדיו ימני עוד יותר (מרק לוין). אם זה מה שמביא את טראמפ לירות כאלו האשמות, טוען רייך, הרי שמדובר בנשיא המוכן להציב את יוקרתה וכוחה של הנשיאות מאחורי האשמות חסרות יסוד, שמקורן בשקרנים מוכחים. וזה אומר, שאסור לטראמפ אפילו להתקרב לצפנים הגרעיניים.

האפשרות השנייה היא שממשל אובמה אכן צותת לטלפונים של טראמפ - אבל זה אומר שטראמפ ביצע עבירה של בגידה שהצדיקה ציתות שכזה. אף נשיא אינו יכול להורות לבדו על ציתות. כדי לקבל צו שיאפשר האזנה לטראמפ, היה על סוכנים פדרליים לשכנע שופט, שיש בידיהם מספיק מידע המעורר חשד סביר לכך שטראמפ ביצע עבירה חמורה או שהוא סוכן של מדינה זרה. לכן, אם היה ציתות - הרי שגם בית המשפט השתכנע שיש ממש בחשדות אלו.

הערה שלנו: רייך יוצא מתוך הנחה, שלא ייתכן שההאזנות בוצעו בצורה בלתי חוקית - והוא כנראה צודק. נניח שאובמה או מישהו מהבית הלבן רצה להאזין לטראמפ. הוא היה צריך לבקש זאת מה-FBI, וצריך היה קנוניה רחבת היקף - מראש הבולשת ועד לטכנאי ההאזנה - כדי לעשות זאת בניגוד לחוק. אם זה היה קורה, הדבר כבר היה מתגלה - ודאי אחרי הציוצים של טראמפ.

האפשרות השלישית היא שטראמפ ניסה להסיט את דעת הקהל מפרשת פגישותיו של שר המשפטים, ג'ף סשנס, עם נציגים רוסים בזמן הקמפיין שלו. ייתכן שטראמפ מנסה לבנות טיעון - מהרהר רייך בקול - לפיו כל הסיפור הרוסי הוא מזימה של ממשל אובמה - יחד עם המודיעין והתקשורת - להפיל אותו. ואם זו האפשרות הנכונה, היא מלמדת - טוען רייך - שטראמפ מוכן לעשות הכל כדי לשמר את משרתו, כולל לפלג עוד יותר את ארה"ב, לחתור תחת אמון הציבור במוסדות הממשל ולהרוס את המרקם הדמוקרטי.

כל אחת מהאפשרויות הללו מעוררת חלחלה כמו האחרות, אומר רייך. אם רק הדמוקרטים ישמיעו את האזעקה הנחוצה, העסק כולו יהיה פוליטי. אם אובמה יגיב, זה רק יתן מכובדות לטענות של טראמפ. לכן, על המנהיגים הרפובליקנים להתייצב ולומר בדיוק במה מדובר: דמגוגיה מסוכנת. "אנחנו במשבר ממשלי רציני וקולותיהם חיוניים", מסיים רייך.