פולין הייתה פעם הכוכב הזוהר ביותר באירופה. מאז פרקה מעליה את עול הקומוניזם ב-1989, רשמה המדינה שיעורי צמיחה שהזכירו את אלו של הנמרים האסיאתיים והפכה לבעלת ברית חשובה של נאט"ו. אבל היא גם ניצבת בחזית של מה שנשיא צרפת, עמנואל מקרון, מכנה "מלחמת האזרחים האירופית" על שלטון החוק – כותב אקונומיסט.

בכמה ממדינות היבשת החליפה "דמוקרטיה לאומנית א-ליברלית" את האופטימיות ששררה עם התרחבותו מזרחה של האיחוד האירופי בשנת 2004. ראש ממשלת הונגריה, ויקטור אורבן, מצמצם את זכויות האזרח לאחר שפגע בצורה קשה בבתי המשפט, בתקשורת ובתביעה; במקביל הוא משתמש בכספי המדינה (והאיחוד האירופי) כדי לטפח אוליגרכים הנאמנים לו. מנהיגי רומניה פועלים ללא הרף להחליש את החוקים נגד שחיתות.

האתגר הגדול ביותר היא פולין, קובע השבועון. מאז עלתה לשלטון בשנת 2015, מפלגה החוק והצדק הלאומנית סירסה את בתי המשפט, היטתה את התקשורת הציבורית ומילאה את השירות הציבורי בנאמניה. הפגיעה בבתי המשפט אינה עניין פולני פנימי, משום שמדינות האיחוד חייבות לסמוך על המערכות המשפטיות של חברותיהן.

מאחר שצעדיה של ממשלת פולין מול בתי המשפט היווה הפרה של ההסכמים בינה לבין האיחוד, הפעילה בריסל אשתקד את סעיף 7 באמנת האיחוד, המחייב את המדינות החברות לקבוע האם אחת מהן חותרת בצורה עקבית מתחת לשלטון החוק. תיאורטית, ניתן למנוע ממדינה כזו את זכות ההצבעה שלה במוסדות האיחוד, אבל מאחר שיש צורך באישור פה אחד של צעד כזה – הוא איננו מעשי. לכן, מתמקדת הנציבות בתקציב האיחוד, במסגרתו קיבלה פולין כמעט חמישית מהסיוע המועבר למדינות העניות יותר.

בחודש הבא יחלו השיחות על התקציב השבע-שנתי הבא, וכאן דומה שיש לבריסל מנוף מול ורשה. חברות האיחוד יכולות לנקוט בקו קשוח מיידי מול פולין; הפרלמנטים בגרמניה והולנד כבר מתקשים לשלוח את כספי אזרחיהם לממשלות המפרות את כללי האיחוד. אפשרות נוספת היא ליצור מנגנון למנוע כספים מממשלות הפוגעות בשלטון החוק. אבל זה לא כל כך פשוט, מסביר אקונומיסט. תגובה רכה מדי כלפי מנהיג פולין, ירוסלב קצ'ינסקי, עלולה להוביל לעלייתו של האוטוקרט הבא; תגובה קשוחה מדי עלולה לחזק את הטענה בדבר התערבות בענייניה הפנימיים של פולין. זוהי מדינה חשובה, במיוחד לנוכח האתגרים הגוברים בתחומי הביטחון וההגירה.

מפלגת החוק והצדק אומנם הודיעה לאחרונה על צעדים ראשונים בכיוון של פשרה עם המערכת המשפטית, אבל הם קוסמטיים בלבד – למשל בנושא גיל הפרישה של השופטים. לדעת אקונומיסט, האיחוד האירופי צריך לדרוש בשקט הרבה יותר לפני שישקול להסיר את סעיף 7 מעל סדר היום. הצעד הראשון חייב להיות החזרתם של שופטי בית המשפט החוקתי שפוטרו שלא כדין. אם ורשה לא תלך בתלם, בריסל צריכה להיות יצירתית בנושא התקציב. פולין מקבלת מהאיחוד האירופי פי שלושה ממה שהיא משלמת לו, וחלק ניכר מהכסף מופנה לתומכיה הכפריים של המפלגה השלטת. הפולנים צריכים להבין שאינם יכולים ליהנות מההטבות של מועדון שאת כלליו הם מפרים.