האביב הקרוב הוא מיוחד למשפחת גייטס – כותב מלינדה גייטס, רעייתו של ביל גייטס, במאמר באתר טיים. בתם ג'ן מסיימת את הקולג' בחודש יוני, וכמה ימים קודם מסיים בנם רורי את בית הספר התיכון.

לדברי גייטס, גם כאשר אינה ממלאת את תפקיד האם הגאה, היא אוהבת ללכת לטכסי סיום – משום שהיא אוהבת את הנאומים הנישאים בהם. זוהי הזדמנות ייחודית לשמוע את הוגי הדעות של ארה"ב ואת בוניה, כאשר הם נותנים את מבטם האישי על העולם ומהם תקוותיהם מהדור שעתיד לרשת אותם.

גייטס הייתה רגילה לחשוב, שהנואמים הטובים ביותר הם אלו המעבירים לשומעיהם מסר של האפשרויות לעצב את חייהם ולהטביע את חותמם על העתיד. אבל השנה היא מצפה למשהו אחר. בדרך כלל אומרים לבוגרים מהן ההזדמנויות הניצבות בפניהן; מה שגייטס רוצה שייאמר, הוא מה יעשו אותם נואמים כדי שההזדמנויות הללו יהיו לכל הבוגרים.

אין זה סוד, ששוק העבודה האמריקני עדיין טוב יותר לאחדים מאשר לאחרים. מספיק לראות מה גברים ששמם ג'יימס מצויים בין מנהלי חברות פורצ'ן 500, ושמצד שני – נשים אפרו-אמריקניות ונשים היספניות תופסות יחדיו רק 5% מבין המשרות בתחום ההיי-טק. המחיר של חוסר השוויון הזה כבד מנשוא: מיליוני אמריקנים ניצבים בפני מכשולים בלתי עבירים בקריירה שלהם וכך ארה"ב מפסידה את כשרונותיהם ותרומתם, ועסקים עלולים לאבד את יתרונם בשוק העולמי.

גייטס מעידה, כי כאשר היא מדברת עם בעלי עסקים ברחבי ארה"ב, ברור שאיש אינו מבין טוב מהם מה מוטל על כף המאזניים – ומחמם את ליבה לראות יותר ויותר ארגונים המבקשים להתמודד עם הבעיה. היא מציעה להתחיל באיסוף מידע: ככל שעסקים יכירו טוב יותר את עובדיהם, יהיה להם קל יותר לקבוע יעדים של הכלה וגיוון. מידע מסייע לדעת מה לא עובד, מה לא עובד ומי נותר מאחור.

חופשות לידה בתשלום וחופשות מחלה בתשלום הן דוגמה לדברים שכן עובדים. חברות במגוון רחב של מגזרים מצאו, כי חופשות כאלו מסייעות להם להחזיק יותר אימהות במשרות שהן טובות בהן. הן גם גילו, שמתן חופשות כאלו – לגברים ונשים כאחד – מסייע רבות לסגירת הפערים המגדריים בשכר ובמשרות הניהול.

אין ספק שכל חברה תמצא את הדרך שלה לשפר את מקום העבודה, אבל כולם יכולים להציב דוגמה – טוענת גייטס. המשמעות היא, שעל המנהלים להתעקש שהמלאי ממנו הם מגייסים את עובדיהם, ישקף את המגוון הראוי שהם רוצים לראות בחברות שהם מנהלים. הם יכולים גם לתת ליווי צמוד לנשים, כפי שעשרות מנכ"לים כבר עושים. הם יכולים אפילו לקחת בעצמם חופשת לידה, כדי להראות לעובדיהם שזה בסדר גמור. כל הצעדים הללו יכולים לקרב את מימוש החזון של שוק עבודה שבאמת עובד בשביל הצעירים הנהדרים הללו.

"כל נואם בטכס סיום יכול לעודד אנשים צעירים לחיות בהתאם לפוטנציאל שלהם", מסיימת גייטס. "אבל לבוגרים הללו מגיע יותר מאשר עידוד; מגיע להם מעש. באביב הקרוב אקשיב בתשומת לב מיוחדת למנהיגים שנאומיהם ישקפו זאת".