בית הנבחרים האמריקני יבצע בדיקה מקיפה של התנהלות פייסבוק, גוגל וענקי טכנולוגיה אחרים, במטרה לקבוע האם הפכו להיות כה גדולים וחזקים – עד שהם פוגעים בתחרות ובלקוחות. מדובר בצעד חסר תקדים כלפי חברות אלו, המצטרף לחקירות שמנהל הממשל – בעיקר נגד גוגל ואמזון – ולמקום הגדל שתופס הנושא במערכת הבחירות של 2020.

דייוויד סיסילין, יו"ר תת-הוועדה לנושא הגבלים עסקיים, הודיע אמש (יום ב', 3.6.19) על החקירה המתוכננת, הצפויה להיות נרחבת ובעלת השלכות מרחיקות לכת. וושינגטון פוסט מציין, כי היא מגיעה ברגע של הסכמה נדירה בין הדמוקרטים והרפובליקנים בנוגע לכך שענקי ההיי-טק היו תחת רגולציה מועטה מדי במשך זמן רב מדי.

לדברי סיסילין, החקירה לא תתמקד בחברה מסוימת, אלא בהנחה ולפיה "האינטרנט מקולקל". הוא הצביע על התנהלות בעייתית של חברות כמו גוגל, שכבר ספגה קנסות ענק מן האיחוד האירופי בשל הפגיעה במתחרותיה, וכמו פייסבוק, אשר לדבריו מחסלת מתחרים על-ידי רכישתם או על-ידי העתקת השירותים שהם מציעים כדי להבטיח את המשך שליטתה במדיה החברתית. עוד ציין, כי גם אמזון ואפל יעמדו על סדר יומה של הוועדה.

"במובנים רבים, היה חוסר רצון להתערב בימים הראשונים של האינטרנט. הוא הביא תועלת כה רבה לחייהם של בני אדם, עד שהתחושה הייתה שצריך לזוז מן הדרך ולאפשר לו לפרוח. אבל לאורך הזמן, אנשים הבינו שיש כאן כמה סכנות אמיתיות", הוסיף סיסילין. הוא הבהיר, כי הדמוקרטים – השולטים בבית הנבחרים ובכל ועדותיו – יעכבו שימועים, ידרשו מסמכים ויזמנו עדים (כולל בהוצאת צווים אם יהיה צורך); בין העדים עשויים להיות מנהלי החברות, שיידרשו להעיד בפומבי. לשכתו הוסיפה, כי עם כל החשיבות של ענקי ההיי-טק, הרי שהם יצרו גם בעיות משמעותיות – החל מפגיעה בפרטיות ועד גזילת הכנסות הפרסום מאמצעי תקשורת מקומיים.

בסוף השבוע חשף הפוסט, כי נציבות הסחר הפדרלית ומשרד המשפטים הגיעו להסכמה בנוגע לטיפול בגוגל ובאמזון: הנציבות תטפל בראשונה, והמשרד – בשנייה. חלוקת עבודה שכזאת מובילה לרוב לחקירות מקיפות ולקנסות כבדים במיוחד. הצעדים נגד ענקי ההיי-טק זוכים לתמיכה בין-מפלגתית – מחזה נדיר במיוחד בשנים האחרונות – ולגיבוי מצד כמה מן המתמודדים המרכזיים על מועמדות הדמוקרטים לנשיאות.

ההתמקדות הבין-מפלגתית בהתנהלות ענקי ההיי-טק מן ההיבט של ההגבלים העסקיים, מציב בפני חברות אלו את המבחן הגדול ביותר לאחר שנים של התנהלות חלקה יחסית בוושינגטון. אפילו כאשר הרגולטורים בעולם, ובמיוחד באיחוד האירופי, נקטו נגדן בצעדים משמעותיים (האיחוד קנס את גוגל ב-9 מיליארד דולר בתוך שלוש שנים, למשל), נותרו הממשל והקונגרס בעלי ברית נאמנים של חברות אלו.

השינוי החל בבחירות 2016, כאשר חברי קונגרס הבינו את האופן בו ניתן לנצל לרעה את האינטרנט בכלל ואת הרשתות החברתיות בפרט. שורה של גילויים על פגיעה בפרטיות, בפרט מצידה של פייסבוק, החמירו את המצב מנקודת מבטו של עמק הסיליקון, וגברה הקריאה להטיל על ענקי ההיי-טק פיקוח יעיל שימנע תופעות אלו ודומותיהן. המחוקקים והתקשורת טוענים כעת, כי החברות הפכו לגדולות מדי ועצמאיות מדי, למשתמשים אין חלופה והן מנצלות לרעה את כוחן – גם כדי לפגוע במתחרים, גם כדי להפר את הפרטיות וגם כדי להימנע מצעדים של ממש נגד השימוש בהן להפצת חדשות כזב, שנאה והסתה.

ריבוי הידיעות על המהלכים הצפויים נגד ענקי ההיי-טק הוביל אמש את מניותיהן לירידות, חלקן חדות יחסית, בבורסה בניו-יורק. פייסבוק ירדה ב-7%, גוגל איבדה 6%, אמזון ירדה ב-4% ואפל – ב-1%. הירידה במניית אפל הייתה קטנה יחסית, משום שהידיעות מוושינגטון באו במקביל לכנס המפתחים השנתי שלה, בו הציגה יישומים ופיתוחים חדשים.