האיחוד האירופי אישר את תקציבו ואת הסיוע לקורונה

מנהיגי מדינות האיחוד האירופי אישרו (יום ו', 11.12.20) תקציב חסר תקדים בהיקפו בסך 1.1 טריליון אירו לשבע השנים הבאות ו-750 מיליארד אירו כסיוע להתאוששות מנזקי הקורונה. ההסכמה מסיימת חמישה חודשים של מו"מ פתלתל, שאיים על עתידו של האיחוד.

בפסגה בבריסל אישרו מנהיגי 27 המדינות גם יעד של הפחתת פליטת גזי החממה: בשנת 2030 היא אמורה להיות 45% בלבד מזו של 1990, לעומת יעד קודם של 60%. האיחוד הגדיל את היעד לנוכח העובדה, שרוב מדינות העולם אינן עומדות ביעדים הנוכחיים ולכן קיימת סכנה מוחשית של התחממות כדור-הארץ בשלוש מעלות עד סוף המאה - לעומת יעד של מעלה וחצי בלבד.

חבילת הסיוע לקורונה אושרה עקרונית כבר בחודש יולי, לאחר שהמדינות העשירות הסכימו שרוב הכסף יופנה למדינות העניות ללא התניות פיסקליות, ותוך החלטה חסרת תקדים על הנפקת אג"ח משותפת למימון חלק ניכר מן החבילה. אולם, אישור הפרטים נתקע בשל המחלוקת על התקציב - אותו איימו לטרפד הונגריה ופולין. שתי המדינות התנגדו לדרישת האיחוד להימנע מצעדים הפוגעים בדמוקרטיה בכלל ובמערכת המשפט בפרט, שהייתה חלק מהצעת התקציב. החלטות האיחוד חייבות להתקבל פה אחד, ולכן התעוררה סכנה אמיתית לכך שהן התקציב והן הסיוע לא יאושרו.

גרמניה היא הנשיאה התורנית של האיחוד, והקנצלר אנגלה מרקל הובילה בסופו של דבר לפשרה. הנוסח עליו הוסכם לגבי המחויבות לשלטון החוק נותר בעינו, ולפיו הנציבות תוכל למנוע - ברוב קולות של מדינות האיחוד - העברת כספים למדינות החשודות בשחיתות או בפגיעות אחרות בשלטון החוק. מדובר בהנחיה בעלת תוקף חוקי מחייב. מצד שני, היא חלה רק אם יוכח שנעשה שימוש לרעה בכספי האיחוד - כך שהונגריה ופולין יוכלו להמשיך במעשיהן על חשבונן. עוד הוסכם, כי צעדים כאלו לא יינקטו טרם יחליט בית המשפט האירופי לצדק האם הם עולים בקנה אחד עם חוקי האיחוד - מה שעשוי להימשך חודשים ואולי אפילו למעלה משנה.

חבילת הסיוע לא תזרים מיד כספים למדינות שנפגעו מן הקורונה; משימה זו נותרה בידי כל מדינה בפני עצמה, יחד עם הבנק המרכזי האירופי. מטרתה העיקרית היא לעודד השקעות דיגיטליות והשקעות ידידותיות לסביבה לאורך מספר שנים, בעיקר במענקים ישירים למדינות שנפגעו מן הקורונה בצורה הקשה ביותר. הונגריה ופולין צפויות ליהנות מן התמיכה, מה שמסביר מדוע הסכימו לפשרה של מרקל.

במקביל, נמשך המבוי הסתום בשיחות בין האיחוד לבין בריטניה על היחסים ביניהם לאחר הברקזיט. ראש ממשלת בריטניה, בוריס ג'ונסון, ונשיאת הנציבות האירופית, אורסולה פון-דר-ליין, קבעו שמחר (יום א', 13.12.20) הוא המועד האחרון להשגת הסכם. אם לא יושג הסכם, בריטניה תנתק את קשריה עם האיחוד ב-1.1.21 בצורה חד-צדדית ובלא הסכמה על מכסים, נוהלי תנועה, מעבר אנשים וסחורות ועוד. חילוקי הדעות העיקריים נוגעים לזכויות הדיג של מדינות אירופה במימי בריטניה, לאפשרות שממשלת בריטניה תסבסד חברות מקומיות ובכך תעניק להן יתרון על פני מתחרותיהן מן היבשת, ולגבי הגבול בין אירלנד לבין צפון אירלנד.