משרד המשפטים האמריקני הודיע בסוף השבוע (5.6.21), כי יפסיק להוציא צווים או להשתמש באמצעים משפטיים לחשיפת מקורות עיתונאיים - שינוי משמעותי מן המדיניות בה נקט עשרות שנים. בחודש שעבר הודיע הנשיא
ג'ו ביידן, כי יאסור על המשרד לתפוס טלפונים ותכתובות דוא"ל של עיתונאים, כפי שניסה לעשות מספר פעמים בתקופת
דונלד טראמפ. כעת אומר המשרד, כי הנחייתו של ביידן נרחבת בהרבה ומשמעותה הימנעות גורפת מפגיעה בחיסיון העיתונאי.
דווקא בארה"ב, בה חופש העיתונות מוגן כחלק מ
חופש הביטוי בתיקון הראשון לחוקה, אין הגנה חוקית ופסיקתית על חיסיון המקורות - בניגוד להגנה שהעניק בית המשפט העליון בישראל. בעבר נשלחו עיתונאים אמריקנים לכלא על בזיון בית המשפט, לאחר שסירבו לחשוף את מקורותיהם - במיוחד כאשר הממשל ניסה לעלות על עקבותיהם של מדליפים.
טראמפ ניהל מאבק קשה נגד רוב התקשורת, אותה כינה "אויבי הציבור", והאשים אותה שוב ושוב בהפצת ידיעות כוזבות (פייק ניוז) נגדו. דוברת הבית הלבן הנוכחית, ג'ן סאקי, פתחה את התדרוך הראשון שלה - למחרת השבעתו של ביידן - בהדגשת חשיבות תפקידה של התקשורת החופשית ובהבטחה שלא לפגוע בו, גם כאשר יהיו מן הסתם חילוקי דעות ואף התנגשויות בינה לבין הממשל. באותה רוח הבהיר בסוף השבוע משרד המשפטים, כי הוא רוחש הערכה רבה לעיתונות החופשית, מגן על ערכי התיקון הראשון ומחויב לנקוט בכל הצעדים המתאימים להבטחת עצמאותם של עיתונאים.
המחלוקת סביב השימוש באמצעים משפטיים נגד עיתונאים הגיעה לשיאה בסוף השבוע, יממה לפני הודעת משרד המשפטים. דייוויד מק'קרו, אחד מעורכי דינו המובילים של ניו-יורק טיימס, גילה, כי בית המשפט אסר עליו לחשוף צו שהורה למסור תכתובות דוא"ל של כתבים בעיתון. הצו הוצא ב-5 בינואר השנה בידי ממשל טראמפ והופנה כלפי גוגל, המפעילה את מערכת הדוא"ל של הטיימס - אחד העיתונים הביקורתיים ביותר כלפי הנשיא הקודם. אלא שאנשי ממשל ביידן לא ביטלו מיד את הצו חסר התקדים, והוא הובא לידיעת עורכי דינו של העיתון רק בתחילת מארס, אחרי השבעתו של הנשיא הנוכחי. סאקי אמרה בתגובה, כי איש בבית הלבן לא היה מודע לצו זה בטרם חשף אותו הטיימס, וכי הוצאת צווים נגד עיתונאים במסגרת חקירת הדלפות אינה עולה בקנה אחד עם הנחיותיו של ביידן.
|
|
|
|
וושינגטון פוסט, ניו יורק-טיימס. יעדים מרכזיים
|
|
|
משרד המשפטים חשף בתחילת החודש שעבר, כי בזמן ממשל טראמפ הוא קיבל בחשאי את רשומות השיחות של שלושה עיתונאים בוושינגטון פוסט - העיתון הבולט השני בביקורתו כלפי הנשיא דאז - וניסה ללא הצלחה לקבל גם את תכתובות הדוא"ל שלהם. בהמשך החודש מסר המשרד, כי צעד דומה ננקט כלפי כתב הפנטגון של רשת CNN - ערוץ הטלוויזיה הביקורתי ביותר כלפי טראמפ, לצד רשת MSNBC. החודש הודיע המשרד, כי בזמן ממשל טראמפ קיבל בחשאי את רשומות השיחות של ארבעה מכתבי הטיימס. בכל המקרים, המשרד ביקש וקיבל רק את שמות המשוחחים ואת תאריכי השיחות, ולא את תוכנן.
משרד המשפטים לא מסר רשמית אלו דיווחים הביאו לביצוע החקירות ב-2017, אבל שמונת העיתונאים בהם מדובר מלמדים שמדובר בניסיון נרחב לפגוע בעיתונות - טוען הפוסט. כתביו-שלו - גרג מילר, אלן נקשימה ואדם אנטוס - חשפו מידע מודיעיני חשאי ב-2016 בדבר שיחות בין ג'ף סשנס (לימים שר המשפטים הראשון של טראמפ) לבין שגריר רוסיה דאז, סרגיי קיסליאק, בנוגע לקמפיין טראמפ.
ברברה סטאר מ-CNN דיווחה על האופציות הצבאיות מול קוריאה הצפונית שהוצגו לטראמפ, תגובת ארה"ב למקרה של מתקפה כימית מצד כוחות בשאר אסד בסוריה ומדיניות הפרסום לגבי ההרוגים האמריקנים באפגניסטן. כתבי הטיימס - מאט אפוזו, אדם גולדמן, אריק ליכטבלאו ומייקל שמידט - כתבו על האופן בו טיפל ראש ה-FBI המודח, ג'ים קומי, בחקירות הרגישות סביב בחירות 2016.
|
|