אם הכל ילך כמתוכנן, בשנה הבאה תחל הקמת מפעל סוללות במדינת הסאר שבגרמניה. המפעל לא יהיה רק הגדול מסוגו באירופה, אלא גם פאר היצירה של יצרני הסוללות הסיניים. החברה שתקים אותו, Svolt, מתרחבת במהירות מחוץ לסין – והיא אינה היחידה. זהו חלק מתוכנית ממשלתית בדרג גבוה, מנתח The World Ahead 2022 של אקונומיסט.

רק לפני שנים אחדות נראה היה שהחברות הסיניות משתלטות על העולם. ב-2014 הן החלו לרכוש נכסים בארה"ב ובאירופה, כולל מותגים ונכסים ידועים. פעילות זו הגיעה לשיאה ב-2016, עם עסקות מיזוג ורכישה בסך 200 מיליארד דולר. אבל הגל הזה שכך. השלטונות הודאגו מבריחת המטבע הזר, וגם הרגולטורים בארצות היעד החלו להערים מכשולים. השנה ירדו העסקות הסיניות בחו"ל לשפל של למעלה מעשור.

העדרן של עסקות ענק נראה כנסיגה של המגזר העסקי הסיני, אבל טעות לחשוב כך. למעשה, הקבוצות הסיניות נעשו יותר ממושמעות. הן הפסיקו לרכוש קבוצות כדורגל איטלקיות וגורדי שחקים בניו-יורק, ומבצעות עסקות קטנות יותר שאינן מושכות תשומת לב. רבות מהן מתמקדות בהתרחבות בחו"ל במקום ברכישות, ובשנה שעברה הסתכמו ההשקעות ב-133 מיליארד דולר – מה שהופך את סין למשקיע הגדול ביותר בעולם. בדיוק כשם שמפעלים זרים נהרו לסין בשנות ה-1980 וה-1990, מופיעים כעת מפעלים סיניים מתקדמים במדינות מפותחות – כחלק מן ההסתגלות לעולם עוין יותר כלפי ארצם.

מגמות אלו יימשכו, צופה אקונומיסט, ועוד שתיים יצטרפו אליהן בשנה הבאה. הראשונה תהיה נסיונה של סין לנגוס בשוק הטכנולוגיה במוצרי קצה, כמו סוללות. בשנת 2025 צפויות חברות סיניות לשלוט בשוק סוללות הליתיום, וחלקן בייצור סוללות למכוניות חשמליות יהיה למעלה מ-60%.

השנייה תהיה שינוי במודלים התפעוליים. רגולטורים בחו"ל הצרו את צעדיהן של חברות סיניות בטענה שהן מהוות סכנה לביטחון הלאומי, וגם שלטונות סין העלו טענות דומות כלפי כמה מהן. חברות סיניות שירצו לפעול ברחבי העולם יהיו חייבות לנווט בין מכשולים אלו והן לומדות כיצד לעשות זאת. קחו לדוגמה את בייט-דאנס, בעלת רשת טיק-טוק. השלוחה הסינית שלה נשלטת מבייג'ינג, אבל הפעילות הבינלאומית שייכת לחברה הרשומה באיי קיימן ומנהליה יושבים בסינגפור ובלוס אנג'לס – וכך מצטמצמת יכולת ההתערבות של שלטונות סין.

שֵיין, משווקת בגדים מקוונת, התאימה אף היא את פעילותה לדרישות הזמן. החברה, שהיא קבוצת האופנה בעלת הצמיחה המהירה ביותר בעולם, מייצרת את הבגדים בסין אך אינה מוכרת אותם בשוק המקומי. שיין משווקת במישרין לצרכנים אמריקנים ואירופיים באמצעות יישומון הסלולר שלה. מאחר שאין לה משתמשים סינים, יתקשו השלטונות לפגוע בה – ובמקביל קל לה יותר להנפיק מניות בחו"ל. חברות אינטרנט סיניות נוספות יאמצו מודלים יצירתיים כדי להתגבר על הסכנות מבית.