מבחינתו של מוחמד בן סלמאן, יורש העצר והאיש החזק בסעודיה, אם אין חדשות – זה סימן טוב. מאז 2015 הוא פיקח על שורה ארוכה של פעולות שהותירו אותו עם מוניטין של אכזריות ונמהרות: המלחמה ההרסנית בתימן, המצור על קטר, התפטרותו של סעד חרירי מראשות ממשלת לבנון, רצח ג'מאל חאשוקג'י. בסעודיה עצמה כלא מוחמד את מתנגדיו וסחט כספים מנסיכים ואנשי עסקים.

כל אלו לא ממש עזרו למשוך השקעות זרות, להן זקוק מוחמד כדי לשחרר את המשק הסעודי מתלותו בנפט – מציין The World Ahead 2022 של אקונומיסט. להפך: ההשקעות צנחו מ-8.1 מיליארד דולר ב-2015 ל-1.4 מיליארד דולר בלבד ב-2015. בשנת 2021 היו פחות כותרות שליליות, בין השאר משום שסעודיה נסוגה ממדיניות חוץ לוחמנית אך חסרת תוצאות: הסגר לא הכניע את קטר והתפטרותו של חרירי לא קירבה את ביירות לריאד. בשנה הבאה תמשיך סעודיה לנסות ולנהל דו-שיח עם אירן; השיחות לא יניבו קשרים חמים בין היריבים, אבל אולי יפחיתו את סכנת העימות הישיר ביניהם.

הסעודים ימשיכו להתרחק מארה"ב, שזמן רב העניקה ערבות לבטחונם, משום ששלושה נשיאים אמריקנים בזה אחר זה נראו כמי שאינם שמחים למלא תפקיד זה. בחודש אוגוסט חתם שר ההגנה הסעודי עם עמיתו הרוסי על הסכם לשיתוף פעולה צבאי. ניתן לצפות להרחבה של קשרים אלו, אם כי הם מורכבים ומטרתם המרכזית היא לעצבן את ארה"ב. הקשרים הכלכליים והצבאיים עם סין יהפכו לחשובים יותר.

מגיניו של מוחמד אומרים שבתוך הבית הוא הבהיר את הנקודה שלו. כאשר יעלה לכס המלוכה, יהיה זה שינוי בין-דורי במדינה הנשלטת מאז 1953 בידי בניו המזדקנים של המייסד המלך עבד אל-עזיז. במשפחה מלכותית ענקית, זה אומר שיש לו הרבה בני-דודים יריבים ותוקפנים. כמה מהם עודם רוטנים בחדרי-חדרים, אך מעמדו של יורש העצר נראה מובטח. הוא פופולרי בשל החלשת כוחם של חכמי הדת, אך כדי להישאר כזה – עליו ליצור משרות. האבטלה עומדת על 11.3%, חלקית בשל המגיפה; מוחמד עצמו אמר בחודש אפריל, כי למחצית הסעודים יש "עבודות גרועות" בשכר שאינו מספק.

גישתו של מוחמד לכלכלה עד כה הייתה: כמה שיותר פרויקטים גרנדיוזיים. מגמה זו תימשך ב-2022, אבל לצד מאמצים מוגברים להתחרות עם השכנות המצליחות. גישה ברורה אחת היא ניסיון למשוך עסקים מאיחוד האמירויות, הכלכלה המגוונת ביותר במפרץ הפרסי. מכס על הייבוא מהאמירויות הוריד אותו ב-33%. בחודש ספטמבר הורתה סעודיה לשני תחנות שידור שבבעלותה להעביר את הנהלותיהן מדובאי לריאד, וצפויים לחצים על תאגידים רב-לאומיים לעשות אותו הדבר. התחרות תגבר ב-2022, אבל לפחות היא לא תהיה עקובה מדם.