בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
נאט"ו והמערב מחוזקים ומאוחדים, גרמניה מזניקה את תקציב הביטחון שלה, סין קוראת לסיים את הסכסוך בדרכי שלום, ואפילו הנשיאים הסמכותניים בדרום אמריקה מסתייגים ● וושינגטון פוסט במבט גלובלי על מה שמצטייר כטעות ענק של פוטין
לנשיא ולדימיר פוטין יש סיבה טובה לדאוג: נראה שפלישתו לאוקראינה הופכת לבומרנג. ממשלות ברחבי העולם רואות אותו כסמל מסוכן לעריצות והוא גורם לחשיבה ביטחונית מחודשת כמותה לא הייתה מזה עשרות שנים. נאט"ו מקבלת חיים חדשים והמערב המאוחד מטיל על רוסיה עיצומים חסרי תקדים. גרמניה ירדה לפתע מן הגדר ומבצעת שינוי היסטורי ביחסה לרוסיה. במקום להשיג ביטחון בחצרו האחורית, פוטין ניצב כעת בפני יותר אתגרים – מנתח וושינגטון פוסט. אפילו סין אינה מעניקה לו תמיכה אלא קוראת ליישב את הסכסוך בדרכי שלום.
האוליגרכים התומכים בפוטין חיים בעולם ההולך ומצטמק. האחוזות, היאכטות והמיליארדים שלהם מצויים בסכנת חילוט. מטוסים רוסיים סולקו משמי אירופה. מנהיגים שהחניפו לפוטין לפני הפלישה סופגים כעת ביקורת מבית. אפילו כמה מבעלות בריתה הקרובות ביותר של מוסקבה, כמו ונצואלה וקובה, מגיבות באיפוק ומודאגות בעליל מן התקדים שיצרה רוסיה בפגיעתה בריבונות האוקראינית. "פוטין רוצה ליצור אימפריה רוסית, בעוד אנחנו מפגינים את הכוח להציב גבולות למחרחרי מלחמה כמותו", אמר הקנצלר אולף שולץ.
ואכן, בשום מקום השינוי אינו ניכר כמו בגרמניה, בה גלגלי הטנקים ושיגור הטילים של פוטין העירו ענק רדום. מאז איחודה נמנעה גרמניה מעימותים גיאו-פוליטיים והקפידה על יחסים זהירים עם מוסקבה, על בסיס המערכת של אחרי מלחמת העולם השנייה ורכישת גז רוסי. אבל כעת מטילה ברלין עיצומים על בנקים רוסיים כאשר הסכימה לנתק אותם ממערכת ה"סוויפט". המראה של 100,000 מפגינים בשער ברנדנבורג נגד רוסיה הוביל את שולץ ללכת רחוק עוד יותר ולהכריז על גידול בלתי יאמן בתקציב הביטחון של ארצו: תוספת חד-פעמית של 110 מיליארד אירו ועלייה לתקציב קבוע של 2% מהתמ"ג. ארבעה ימים הבהירו לגרמניה את האיום הרוסי יותר מאשר כל שני העשורים האחרונים. ואחרי שהסכימה לסייע לאוקראינה רק במשלוח מגוחך של קסדות, כעת גרמניה משגרת לה 1,000 טילי נ"ט ו-500 טילי נ"מ. אפילו קובה כללה גינוי
בשבועות האחרונים מנסה רוסיה להדק את קשריה עם שליטים סמכותניים בדרום אמריקה, במה שהיא רואה כאזהרה אסטרטגית לארה"ב. נשיאיהן של ברזיל וארגנטינה, שתי המדינות הגדולות ביותר ביבשת, פלרטטו עם פוטין במוסקבה בחודש שעבר. כעת שניהם חווים יקיצה עם סימנים של לכל הפחות מבוכה דיפלומטית, קובע הפוסט.
נשיא ברזיל, חאיר בולסונארו, הכריז על "סולידריות עם רוסיה" לאחר פגישה עם פוטין שמונה ימים בלבד לפני הפלישה. סגנו, המילטון מוראו, נשמע אחרת מיד אחריה: הוא טען שהמערב חוזר על הטעויות של 1938 וקרא להרחיב את העיצומים על רוסיה. מוראו אף אמר שלדעתו יש להפעיל כוח כסיוע לאוקראינה, והזהיר שאם המערב יתן לאוקראינה ליפול – בולגריה תהיה הבאה בתור ואחריה הארצות הבלטיות וכך הלאה, "בדיוק כמו מה שהיטלר עשה". בולסונארו הסתייג פומבית מהדברים, אבל ברזיל תמכה במועצת הביטחון בהצעת הגינוי לרוסיה.
עמיתו הארגנטינאי, אלברטו פרננדז, הביע בתחילת פברואר את רצונו בהתייצבות לצד רוסיה כמשקל נגד לכוח האמריקני. אבל לאחר שברשתות החברתיות בארצו נפוצו תמונות של פליטים אוקראינים ומתקפות טילים רוסיות, קרא פרננדז למוסקבה לשים קץ לפלישה. הימנעותו מלומר יותר הובילה קבוצה של פוליטיקאים ואנשי רוח בעלי השפעה לדרוש ממנו לגנות באופן חד-משמעי את הפלישה ולהפגין מיד את הזדהותה של המדינה עם המערב.
פוטין ביקש גם להדק את הקשרים האסטרטגיים הארוכים עם קובה הקומוניסטית ועם השליטים הסמכותניים השמאלניים של ונצואלה וניקראגווה. נשיא ונצואלה, ניקולס מדורו, הבטיח לאחר פגישה עם פוטין באמצע פברואר "שיתוף פעולה צבאי מתוגבר" עם מוסקבה. אבל לאחר הפלישה פרסמה ממשלתו הודעה, לפיה על שני הצדדים לפעול בקור רוח וקראה למצוא פתרון בדרכי שלום ולחזור לדיפלומטיה כדי למנוע הסלמה. ואילו קובה אומנם פרסמה הודעה ארוכה בה הטילה את האשמה על וושינגטון ונאט"ו, אך ציינה שפעולותיה של רוסיה "אינן עולות בקנה אחד עם העקרונות החוקיים והנורמות הבינלאומיות".
תחנת הרדיו הוותיקה והיוקרתית Echo Moskvy הורדו משידור בהחלטה של פרקליטות רוסיה. העורך הראשי של Echo, המזוהה עם האופוזיציה הרוסית, כתב בערוץ הטלגרם שלו כי"אינו מסכים עם החלטת הפרקליטות ויערער עליה בבית המשפט". ערוץ תקשורת נוסף שירד משידור הוא ערוץ דוז'ד (גשם).
Big blow to freedom of speech in Russia: Moscow’s leading independent radio station, Ekho Moskvy (Echo of Moscow), is taken off the air. • The independent network TV Rain is also restricted. • It’s a major escalation of Kremlin censorship.https://t.co/UKPQeizr1Ypic.twitter.com/49zQPmT1uJ
שר החוץ יאיר לפיד על הפגיעה הרוסית באנדרטה לזכר קורבנות השואה בקייב: "אנו מגנים את הפגיעה בבית הקברות היהודי הסמוך לאתר ההנצחה המציין את שואת יהודי קייב ורצח העם היהודי בבאבי יאר. אנו קוראים לשמור ולכבד את קדושת האתר".
בהנחיית השר לפיד עומד השגריר בקייב בקשר עם הנהלת האתר ובהמשך כשיתאפשר נסייע לתיקון הנזק. בהודעה מטעמו נמסר: "אנו ממשיכים לעקוב אחרי האירועים ומביעים את צערנו על הפגיעה בחיי אדם".
אנו מגנים את הפגיעה בבית הקברות היהודי הסמוך לאתר ההנצחה המציין את שואת יהודי קייב ורצח העם היהודי בבאבי יאר. אנו קוראים לשמור ולכבד את קדושת האתר.
— יאיר לפיד - Yair Lapid🟠 (@yairlapid) March 1, 2022
עיתון אוקראיני מפרסם הדלפה שלטענתו מכילה את פרטיהם של 120,000 חיילים שמשתתפים בפלישה הרוסית למדינה.
Just wow wow wow. The Ukrainian newspaper Pravda leaked what appear to be personal data of 120,000 Russian soldiers fighting in Ukraine — if confirmed as accurate, we're probably looking at one of the best-timed and most devastating leaks of all time https://t.co/LN9ei2RPUF
עשרות דיפלומטים נטשו במחאה את אולם מליאת מועצת זכויות האדם של האו"ם בז'נבה כששר החוץ הרוסי, סרגיי לברוב, החל לנאום בוידאו.
As a sign of protest against the Russian war in Ukraine, diplomats in Geneva left the UN Human Rights Council before the speech of Sergey Lavrov, Minister of Foreign Affairs of Russia. pic.twitter.com/CSQ6NqS0Wv
הברית בין שני המנהיגים ובין ארצותיהם הלכה והתהדקה בשנים האחרונות והגיעה לשיאה ממש לפני הפלישה לאוקראינה - אך הפלישה עצמה מעמידה במבחן יחסים ארוכים אלו, מנתח ניו-יורק טיימס (ביוגרפיה דומה ושונה [צילום: AP])
שר ההגנה הרוסי, סרגיי שויגו, קרא לאנשים הנמצאים סמוך לאתרים של שירותי הביטחון האוקראינים בקייב לעזוב את האזור ▪ דובר הקרמלין: סנקציות מערביות לעולם לא יגרמו לרוסיה לשנות עמדתה כלפי אוקראינה
מגדל הטלוויזיה האוקראינית נפגע ישירות
הפגיעה במגדל הטלוויזיה האוקראינית [צילום: שימוש לפי סעיף 27א]
הכיכר המרכזית בעיר חרקוב, אחרי הפצצה רוסית היום [צילום: פאבל דורוגוי, AP]
ציין כי ארצו ביקשה סיוע צבאי מישראל: "לא דנו לגבי רכישת כיפת ברזל. זקוקים לציוד מגן" ▪ משרד החוץ התבקש לסייע באמצעות הקמת בית חולים שדה לחיילים פצועים (איבגן קורניצ'וק. "סיוע ותמיכה" [צילום: אבשלום ששוני/פלאש 90])
נשיא אוקראינה ולדימיר זלנסקי נאם בפני פרלמנט האיחוד האירופי: "אף אחד לא ישבור אותנו, כי אנחנו אוקראינים. אנחנו נלחמים על הזכויות שלנו, על החופש שלנו, על החיים שלנו, ועכשיו אנחנו נלחמים על הישרדותנו". הוא הוסיף: "פוטין ימשיך לטעון שמדובר במבצע נגד תשתיות צבאיות, אבל אילו תשתיות צבאיות הפעילו 16 הילדים שנהרגו אתמול? אנחנו מקריבים את טובי בנינו לטובת הזכות שלנו להיות חברים שווים באירופה". זלנסקי קרא לחברי הפרלמנט "להוכיח שאתם ביחד איתנו, להוכיח שלא ידחו את אוקראינה ולהוכיח שאתם אירופאים אמיתיים".
שירותי החירום הממשלתיים באוקראינה מעדכנים: לפחות 10 בני אדם נהרגו ו-20 נפצעו בעקבות פגיעת טילים בכיכר המרכזית של העיר חרקוב. עוד תריסר חולצו מתחת להריסות.
ישראייר תוציא מחר (יום ד') טיסת חילוץ להחזרת ישראלים הביתה משדה התעופה ביאשי שיגיעו מאוקראינה דרך מעבר הגבול לרומניה. הטיסה תמריא משדה התעופה ביאשי שברומניה בשעה 22:15 לנתב״ג. מחיר כרטיס טיסה 420 דולר כולל מיסים וטרולי במשקל של 8 ק״ג. ניתן להזמין כרטיסים באתר.
דובר הקרמלין דמיטרי פסקוב: "סנקציות מערביות לעולם לא יגרמו לרוסיה לשנות את עמדתה כלפי אוקראינה". הוסיף: "אם הם רוצים להעניש אותנו על משהו שאנחנו לא יכולים לעשות שום דבר בנידון. תנו להם להעניש. "אין לנו נכסים במערב. תענישו כמה שאתן רוצים, זה לא עניין גדול".
מחשבות לא רק על מלחמה בעקבות הפלישה הרוסית לאוקראינה ▪ דלדול הרוח במערב ואבדן יצר הקיום גרם לכך, שצבאות החברות האירופיות בנאט"ו מגוחכים - אולי רק לטקסים ולמצעדים ▪ אם תפרוץ מלחמה באירופה, על ארצות-הברית יהיה להוציא שוב את הערמונים מהאש עבור מערב אירופה - כמו בשתי מלחמות העולם ובמלחמה הקרה (כוונות התפשטות [צילום: ודים זמירובסקי, AP])
שחקן המפתח באירוע הנוכחי, חוץ מפוטין ומולדימיר זלנסקי, אינו מנהיג ארה"ב, ג'ו ביידן, אלא אולף שולץ - קאנצלר גרמניה הנוכחי, שהחליף לפני כ-3 חודשים, את הקנצלר, אנג'לה מרקל (רק ההתחלה [צילום: מרינקו אנדרו/AP])
וושינגטון פוסט מונה מספר הסברים אפשריים: התגוננות מוצלחת במיוחד של אוקראינה, מניעת הפעלת כלי סייבר שיפגעו ברוסיה בזמן הקרבות ואחריהן, או שמירת חלק מן הכלים להמשך המלחמה
ראש ממשלת בריטניה בוריס ג'ונסון אמר במסגרת ביקורו בפולין כי "המערב ימשיך בלחץ העיצומים על משטרו של נשיא רוסיה ולדימיר פוטין ללא הגבלת זמן". ג'ונסון קרא לנשיא פוטין "להסיג את הטנקים לאחור" ו"לבחור בדרך לשלום".
"The UK will always give [Ukraine] our wholehearted support"
רויטרס: שר ההגנה הרוסי סרגיי שויגו התייחס למלחמה באוקראינה ואמר כי "רוסיה תמשיך במבצע הצבאי באוקראינה עד שתשיג את מטרותיה". עוד הוסיף שר ההגנה: " המטרה העיקרית של רוסיה היא להגן על עצמה מפני איומים שנוצרו על ידי המערב". ([צילום: ספוטניק/הקרמלין])
תם עידן השלווה שאחרי קריסת בריה"מ, ועל המערב להגיב לא רק בעיצומים אלא גם בחיזוקה והרחבתה של ברית נאט"ו ▪ ישראל חייבת להתייצב בצורה חד-משמעית לצד ארה"ב ובעלות בריתה (פגיעת טיל גראד בחרקוב [צילום: טוויטר])
רשתות המדיה החברתית המרכזיות מונעות מרוסיה לפעול באירופה, ובכך מגבילות את יכולתה להפיץ את תעמולתה לגבי הפלישה לאוקראינה. יוטיוב הצטרפה (1.3.22) לפייסבוק וטיק-טוק, וכולן פעלו לאחר לחץ גובר מצד הנציבות האירופית, ממשלת אוקראינה, פוליטיקאים אמריקנים ועובדיהן. סביר להניח שרוסיה תגיב בחסימת פעילותן של אותן רשתות בשטחה, כפי שהגיבה על איסור הטיסות בשמי אירופה.
מתקפת הטילים הרוסית פגעה בכיכר החרות שבמרכז העיר השנייה בגדולה באוקראינה, וגרמה נזק לבניין הממשל ▪ המושל אולג סינגובוב: "פשע מלחמה נגד אוכלוסייה אזרחית" ▪ מעל חצי מיליון פליטים אוקראינים עזבו את גבולות המדינה
כלי רכב רוסיים בחרקוב [צילום: מרינקו אנדרו/AP]
משבר פליטים בגבולות אירופה [צילום: פטר דיוויד ג'וסק/AP]
רויטרס: כ-350,000 בני אדם נכנסו לפולין מאוקראינה מאז פלשה רוסיה למדינה - כך הודיע (יום ג') סגן שר הפנים הפולני מסייג' ואסיק. "במהלך 24 השעות האחרונות חצו כ-100,000 אנשים את הגבול הפולני-אוקראיני", אמר סגן השר לשידור הרדיו הציבורי במדינה. מספר הפליטים הכולל מאוקראינה עולה במהירות מדי יום ואתמול הגיע ל-500,000.
פליטים מאוקראינה בגבול פולין [צילום: פטר דיוויד ג'וסק/AP]
להבין את הראש האוטוקראטי בראש הדמוקרטי - סוד ההצלחה במאבק מול משטרים דיקטטוריים: לא ויתורים וסנקציות אלא מכת מנע (פוטין. ראש אחר [צילום: פבל פולובקין])
רויטרס: דובר ממשלת פולין פיוטר מולר עדכן כי ראש ממשלת פולין, מטאוש מורבייצקי ידון היום (יום ג') בבקשת הצטרפותה של אוקראינה לאיחוד האירופי עם נשיאת הנציבות האירופית אורסולה פון-דר-ליין, בבריסל. "ראש הממשלה יפגש אחר-הצהריים בבריסל את את נשיאת הנציבות האירופית פון דר ליין", כתב פיוטר מולר בטוויטר. הוא הוסיף: "הנושא יהיה תמיכה מערכתית באוקראינה בהקשר של חברותה באיחוד האירופי".
מלחמת רוסיה-אוקראינה: מתקפת טילים רוסית על בניין הממשל האזורי בעיר חרקוב. הצבא הרוסי פוגע במטרות אזרחיות. נכון לעכשיו, אין דיווחים על הרוגים.
Missile attack on the Kharkiv regional administration, Sumska 64. Grad shelling at residential areas. Putin now in total war with Ukraine. pic.twitter.com/eXyfA4E4YI
AP: שיירה רוסית בשטח המשתרע על כ-64 ק"מ מאיימת על קייב, בעוד שחארקיב סופגת הפגזה אינטנסיבית. על-פי הדיווחים, יותר מ-70 חיילים אוקראינים נהרגו בהפגזה רוסית על בסיס צבאי באוחטירקה
רויטרס: לשכת של נשיא טורקיה טאיפ ארדואן הודיעה (יום ג') כי הוא קיים שיחת טלפון עם מקבילו הבלארוסי אלכסנדר לוקשנקו, כדי לדון עמו בהתפתחויות בפלישת רוסיה לאוקראינה. עוד נמסר מלשכת ארדואן, כי שני הנשיאים דנו בהפסקת האש בין רוסיה לאוקראינה. כידוע, לוקשנקו התגייס לצדה של רוסיה. הוא גייס את צבאו והודיע שהוא מוכן לפקודה מפוטין כדי לצאת למלחמה נגד אוקראינה.
אתרי מעקב אחרי תנועות כלי שיט מדווחים על תנועה של יאכטות ענק של אוליגרכים רוסים לעבר האיים המלדיביים ▪ מלח אוקראיני ניסה להטביע יאכטה בבעלות רוסית בנמל בספרד ▪ יאכטת הפאר של פוטין הועברה מגרמניה לרוסיה לפני כשבועיים (בבעלות פוטין יאכטה בשווי 120 מיליון דולר [צילום: AP])
צילומי לווין עדכניים מעידים על תנועת כלי רכב משוריינים רוסיים רבים מאוד לעבר בירת אוקראינה, קייב, בשיירה באורך 64 קילומטרים ▪ בארצות הברית צופים שעם הגעת הכוחות לקייב תתפתח במקום לוחמה עירונית קשה ומדגישים - "לא נציב חיילים באוקראינה כי זה עלול להוביל למלחמה שלנו עם רוסיה"
שיירה ארוכה מן הצפוי [צילום: משרד ההגנה הרוסי דרך AP]
היום בחרקיב שוב התוודע העולם לזוועות המלחמה, בצורתה האיומה ביותר. מטחים מטחים של רקטות נחתו בלב אזור עירוני של בנייני מגורים. לא אשתף פה את התמונות והסרטונים שראיתי משם, כי הם קשים מידי. למרבה הצער, ככל הנראה זו רק ההתחלה. הערב דיווחים על הפצצות בהיקף רחב יותר בקייב.
צילומי לווין עדכניים מראים כיצד שיירות של מאות כלי רכב משוריינים רוסיים עושות את דרכן לעבר בירת אוקראינה, קייב. בסוכנות הידיעות AP דווח כי ניתן לראות בצילומי הלווין את השיירות במרחק של כ-25 קילומטרים צפונית למרכז קייב.
בין ההרוגים הרבים שמצאו היום את מותם בערי אוקראינה היה גם אזרח ישראלי בן 37 שנהרג מירי כשניסה להימלט בשיירה שיצאה מקייב לכיוון גבולותיה של אוקראינה. הודעה נמסרה למשפחתו.
ראש האופוזיציה בנימין נתניהו עלה לדוכן (יום ב', 28.2.22) לאחר ראש הממשלה בסיכום דיון 40 חתימות במליאה. נתניהו התייחס להתנהלות הממשלה מול המלחמה בין רוסיה לאוקראינה ואמר: "אלה ימים רגישים בזירה העולמית, ובימים כאלה מוטב למעט בהתבטאויות בנושא העולמי שעומד על הפרק, בוודאי כשמדובר בהתבטאויות מיותרות. עוד יהיה הרבה מה לומר בנושא אבל עכשיו זה לא הזמן. האבסורד הוא שממשלת ישראל בוחרת לדבר ולדבר דווקא בעניין הזה, אבל בעניין אחר, שחייבים באמת לדבר בו וחייבים באמת לעשות בו, היא שותקת והיא לא עושה כלום".
פרוץ מלחמת העולם השנייה בהתקפת גרמניה על פולין; הפייסנות של צרפת ואנגליה כלפי גרמניה גרמה לתוצאה הפוכה; צבא צרפת היה חזק מצבא גרמניה אך התרבות הצבאית הצרפתית הייתה תבוסתנית; ניצחון...
דברי הספד עם הבאתה למנוחות של המשוררת דלית בת אדם שירתה הזכה של דלית בת אדם ידעה לשבות לבבות, שירה שהלכה במסלול השיבה המאוחרת, שיבה למחוזות ילדותה, למחוזות הקסם של ימי האתמול
התהפוכות הפוליטיות והדמוגרפיות השליליות בארה"ב משתקפות יותר ויותר בהתנהלות ממשל ביידן במשבר האזורי הנוכחי השילוב האפרו-אמריקני-מוסלמי והאנטישמי מעמיק את אחיזתו והשתלטותו