גם ענקיות ההיי-טק פועלות נגד רוסיה

התערבותה של רוסיה בבחירות בארה"ב ב-2016 והקורונה אילצו את פייסבוק, טוויטר ויוטיוב לסגת ממדיניות האי-התערבות המסורתית שלהן, והן קבעו חוקים חדשים בניסיון למנוע הפצת דיסאינפורמציה העלולה לגרום נזק עולמי ממשי. אבל המלחמה באוקראינה יצרה גל של שינוי בכללים ובמדיניות, כאשר החברות חסמו גופי תקשורת ממשלתיים ואפשרו להגדיר שיח שעד כה נחשב לביטויי שנאה.

ניק קלוג, מנהל יחסי הציבור של מטא (חברת-האם של פייסבוק) הבהיר: "המדיניות שלנו מתמקדת בהגנה על חופש הביטוי כחלק מההגנה העצמית כתגובה לפלישה צבאית למדינתם. אם היינו מיישמים את הכללים הרגילים ללא כל התאמה, היינו מסירים תכנים של אוקראינים מן השורה המבטאים את התנגדותם וזעמם כלפי הכוחות הפולשים, ובצדק זה היה נתפס כבלתי מתקבל על הדעת".

הפוסט מציין, כי יש תקדימים לחריגות כאלו מן המדיניות הקבועה. אשתקד השעתה פייסבוק את כלליה כדי לאפשר לאירנים לקרוא למותו של המנהיג העליון, עלי חמנאי, במשך שבועיים של דיכוי הפגנות בידי הממשלה. יוטיוב פרסמה ב-2019 מדיניות נגד "הכחשה או הקטנה של אירועים אלימים מתועדים היטב", כמו השואה והטבח בבית הספר סנדי הוק. בסוף השבוע היא הודיעה על הסרת הערוצים הרוסיים כחלק ממדיניות זו.

החברות התנגדו זמן רב לדרישה לפעול נגד הערוצים הממשלתיים, למרות שהפיצו תעמולה, משום שחששו שכל פעילותן תיסגר בידי הקרמלין. הן גם חששו שייטען שאינן עקביות, שכן הן מאפשרות את פעילותם של ערוצים ממשלתיים כמו BBC הבריטי ו-PBS האמריקני. במקום זאת, הן החליטו ב-2018 רק לסמן ערוצים כאלה. התוצאה הייתה, שערוץ הטלוויזיה RT – כלי תעמולה של הקרמלין – הגיע ליותר מ-10 מיליון צפיות, ולערוץ שלו באנגלית היו 130,000 עוקבים ערב הפלישה לאוקראינה.

אבל המלחמה באוקראינה משנה את התמונה והחברות מוכנות לקחת צד. חסימת ערוצים כמו RT וסוכנות הידיעות הממשלתית ספוטניק מעמידה את יוטיוב בפני סכנה של תגמול רוסי בדמות חסימתה המוחלטת במדינה. כעת גם היא וגם מטא מוכנות להסתכן בצעדים כאלה.

ענקיות ההיי-טק טענו זמן רב שהן מגנות על חופש הביטוי והיססו לחסום תוכן פוליטי כל עוד הוא אינו אלים בצורה ברורה. מדיניות זו השתנתה בשנים האחרונות, אבל חוקרים הראו שוב ושוב שהחברות מתקשות לפקח על התכנים ולאכוף את חוקיהן, וחלקם אמרו שהן היו פסיביות מדי מול תקשורת ממלכתית. השינוי בא לידי ביטוי בקורונה, כאשר החברות החלו להסיר תכנים שיצאו נגד הנחיות בריאות הציבור.

המועצה המפקחת של פייסבוק עצמה מתחה ביקורת על המדיניות הבלתי-עקבית שלה. החברה הוציאה מנהיגים עולמיים מתחולת כללי דיבור השנאה שלה, אך מעולם לא הסבירה על מי חלה ההחרגה ומדוע. במקביל, רוסיה השתמשה במשך שנים בערוצי התקשורת הממלכתיים ובמבצעים חשאיים כדי להפיץ מידע כוזב על הקורונה והמלחמה ברוסיה בה היא מעורבת מאז 2015. בשנת 2018 הסירה פייסבוק קמפיין דיסאינפורמציה לו היה קשר למודיעין הרוסי.

המאבק בין רוסיה לחברות החל בימים הראשונים של הפלישה, מציין הפוסט, כאשר פייסבוק החלה לבדוק את העובדות במאמרים מטעים של אמצעי התקשורת הרוסיים. היא גם מיהרה לשנות את כלליה כדי לאפשר שבחים לקבוצה ניאו-נאצית באוקראינה הנלחמת כעת נגד רוסיה. מוסקבה ביקשה להפסיק את בדיקת העובדות, אך פייסבוק סירבה. הקרמלין הודיעה שיגביל את הגישה לשירותי פייסבוק; יוטיוב, פייסבוק וחברות אחרות הגיבו בחרם מודעות על הערוצים הממלכתיים. לאחר מכן הודיעה הנציבות האירופית על חסימת RT וספוטניק וביקשה מחברות ההיי-טק לציית. הן עשו זאת, ואף הודיעו על הגבלת הערוצים ברחבי העולם.

לפני עשרה ימים הודיעה רוסיה על חסימה מוחלטת של פייסבוק, אך לא חסמה את ווטסאפ ואינסטגרם. בשבוע שעבר הדליף מקור בחברה, כי היא החליטה לאפשר לקרוא למותו של פוטין; החברה אישרה את הפרסום. למחרת מסרה פרקליטות המדינה הרוסית, כי היא פותחת בחקירה פלילית נגד מטא ומבקשת להגדיר אותה כ"ארגון קיצוני" ולאסור על פעילותה ברוסיה שכן נעשה בה שימוש ל"הצתת מהומות המוניות מלוות באלימות".