מדינות G7: רוסיה תוכל לייצא נפט - בהוזלה משמעותית

מנהיגי מדינות G7 הסכימו עקרונית (יום ב', 27.6.22) על תוכנית ולפיה רוסיה תוכל למכור נפט לחלק מלקוחותיה - אך במחיר נמוך משמעותית מן הנוכחי. מנהיגי שבע המדינות המתועשות המערביות הגדולות (ארה"ב, בריטניה, גרמניה, צרפת, בריטניה, קנדה ויפן) נועדים בגרמניה לפסגתם החצי-שנתית.

על-פי התוכנית, המערב לא יתנגד לכך שרוסיה תמכור נפט למדינות שלא הצטרפו לעיצומים עליה ובראשן סין והודו - אך יתנה את הסכמתו מכך שהעסקות יהיה במחיר נמוך ממחיר השוק, העומד כיום על 115 דולר לחבית. המחיר נמצא באופן קבוע מעל 100 דולר מאז הפלישה הרוסית לאוקראינה ואף הגיע בשלבים מסוימים ל-140 דולר.

רוסיה היא יצואנית הנפט השנייה בגודלה בעולם (אחרי סעודיה), והעיצומים עליה - כמו גם החשש מפני הפגיעה באספקה בשל המלחמה - הקפיצו את מחירי הנפט ומוצריו ברחבי העולם. המשמעות היא עלייה במחירי הבנזין, הסולר והחשמל - והאצה באינפלציה, המגיעה בחלק מן המדינות ובראשן ארה"ב לרמות שלא נראו מזה עשרות שנים. הפגיעה ברמת החיים מתורגמת לפגיעה פוליטית קשה במפלגות השולטות, ושוב - במיוחד בארה"ב: שיעור התמיכה בנשיא ג'ו ביידן מצוי בשפל והמפלגה הדמוקרטית צפויה לספוג מכה בבחירות האמצע בנובמבר.

עצם העלאת התוכנית מלמד על הודאה של מנהיגי המערב, ובראשם ביידן, בכישלון כפול: הכנסותיה של רוסיה מייצוא נפט לא נפגעו, משום שמצאה לקוחות חילופיים ובמחיר כפול מאשר לפני המלחמה; והמערב אינו מצליח להוריד את מחירי הנפט ולרסן את האינפלציה. לכן, התוכנית תהווה הכרה דה-פקטו בכך שרוסיה ממשיכה לייצא נפט, מתוך תקווה שלכל הפחות ניתן יהיה למתן את מחירו ואת ההתייקרויות בכלל.

את התוכנית יזמה שרת האוצר האמריקנית, ג'נט ילן. יידרשו שבועות רבים להשלמת הפרטים, תוך מו"מ אינטנסיבי בין משרדי האוצר של שבע המדינות, חברות הנפט ומנהיגיהם של שוקי היעד הרוסיים - כאמור, בעיקר הודו וסין ולצידן מדינות באפריקה ובדרום אמריקה. אין ביטחון שהיא אכן תושלם ואין ביטחון שהיא תנחל הצלחה; רוסיה כמובן לא תהיה חלק ממנה, והצלחתה תלויה בראש ובראשונה בנכונות של לקוחותיה לעמוד על דרישתן למחיר המירבי שיקבע המערב. יועצו של ביידן לביטחון לאומי, ג'ייק סליבאן, הפגין אופטימיות ואמר היום, כי הוא מאמין שניתן יהיה לגבש את הפרטים במהירות יחסית.

בבסיס התוכנית עומדת תפיסה כלכלית פשוטה: לקוחותיה של רוסיה ירצו לשלם כמה שפחות תמורת הנפט, בלא קשר לעמדתם בנוגע לפלישתה לאוקראינה. לצד זאת, היא מהווה שינוי מהותי בגישתם של ביידן ומנהיגי המערב לעיצומים על רוסיה: במקום לנסות למנוע ממנה לייצא נפט בכלל, הם ינסו להגביל את הכנסותיה וכאמור למתן בכך את הפגיעה במערב.