|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
|
|
טראמפ לאחר הדיון במיאמי [צילום: טום שפריי, AP]
|
|
|
טום פרידמן: זהו רגע מסוכן ביותר לארה"ב
|
|
בעל הטור הבכיר בניו-יורק טיימס מסביר כיצד חותר דונלד טראמפ תחת שני עמודי היסוד של המערכת האמריקנית בשל כתב האישום נגדו
|
|
נניח שמנהיג המיעוט בסנאט, מיץ' מקונל, היה מסיים את נאומו לאחר 6 בינואר בהתחייבות לעשות הכל כדי שדונלד טראמפ יורשע ולעולם לא יוכל לחזור לבית הלבן. נניח שמלאניה טראמפ, אחרי שסטורמי דניאלס טענה ששכבה עם בעלה בעוד היא בהריון עם בנם, הייתה מעיפה את כל חפציו למדשאת הבית הלבן עם פתק "לעולם אל תחזור, חתיכת שרץ". נניח שהאוונגליסט המשפיע רוברט ג'פרס, לאחר שטראמפ התרברב בתקיפות מיניות או לאחר שבית משפט קבע שזה מה שעשה, היה מכריז שיוביל קמפיין מוסרי נגד בחירתו מחדש של מי שלא היה מותיר אותו לבד בחברת שתי בנותיו.
האם מעשים כאלו היו משפיעים על יו"ר בית הנבחרים, קווין מק'ארתי, עמיתיו לסיעה הרפובליקנית ואחרים במפלגה, היוצאים כעת להגנתו של טראמפ בפרשת המסמכים המסווגים? האם היו מפגינים השבוע (13.6.23) מחוץ לבית המשפט במיאמי? האם היו טוענים בכזב שהנשיא ג'ו ביידן העמיד לדין את טראמפ, למרות שהם יודעים היטב שאין לו שום סמכות כזאת?
ספק – משיב בעל הטור הבכיר טום פרידמן בניו-יורק טיימס. אבל מדובר כמובן בשאלות רטוריות, כי לאיש אין האופי הדרוש כדי להציב שאלות אתיות אלו ולצאת נגד טראמפ ופעולותיו להרס המערכת הפוליטית. טראמפ הוא כמו סוחר סמים הפורח בשכונה הרוסה וגורם לכולם להתמכר למרכולתו. לכן, טוען פרידמן, טראמפ עושה הכל בשתי דרכים כדי לשבור את ה"שכונה" הלאומית האמריקנית.
ראשית, טראמפ מנסה בצורה שיטתית להכפיש את מי שמפגינים אופי ואומץ, בכך שהוא מתייג אותם כמפסידנים וחלשלושים. זה בא לו בקלות, כי הוא עצמו חסר אופי ונעדר כל תחושה של אתיקה ונאמנות לאיש מלבדו. מבחינתו, פוליטיקה היא קרב דמים בו אתה מכפיש את יריביך – כולל במפלגתך – בשמות גנאי ובשקרים עד שאתה מסלק אותם מעל דרכך.
הוא החל את זה ב-2015 נגד ג'ון מקיין, שלא נשבר בחמש שנות שבי בווייטנאם: "תמכתי בו [בבחירות 2008], הוא הפסיד, ולא ממש אהבתי אותו אחרי זה, כי אני לא אוהב מפסידנים". המנחה, פרנק לונץ, הגיב: "אבל הוא גיבור מלחמה!" טראמפ, שהתחמק מגיוס לוויטנאם, השיב: "הוא לא גיבור מלחמה. הוא גיבור מלחמה כי נתפס. אני אוהב אנשים שלא נתפסים".
|
|
|
|
|
תומכי טראמפ מחוץ לבית המשפט במיאמי [צילום: אלכס ברנדון, AP]
|
|
|
חלק מהדרך בה מנסה טראמפ לשבור את המערכת, טוען פרידמן, הוא בהגדרה מחדש של תכונות ההנהגה, לפחות במפלגה הרפובליקנית. מנהיג אינו מישהו כמו ליז צ'ייני או מיט רומני, המוכנים לסכן את הקריירה שלהם בהגנה על האמת, שירות המדינה ושמירת החוקה. מנהיג הוא מישהו כמותו, המוכן לנצח בכל מחיר שישלמו המדינה, החוקה והדורות הבאים. עם הגדרה כזו, אנשים בעלי אופי ניצבים בדרך, וצריך לשלול מכל מי שמסביב את אופיו ולהפוך את הכל למאבק על כוח וכסף.
הדרך השנייה הוצגה במיאמי, כאשר לאחר מעצרו ושחרורו ניסה טראמפ לחתור תחת כללי המשחק המגבילים את התיאבון הבלתי-נדלה שלו ושל דומיו לכוח לשמו. לשם כך הוא גורם לכל מי שסביבו – ובסופו של דבר לרוב במפלגתו – להפסיק לטעון שכללים אתיים חלים עליו. אבל דווקא משום שבני בריתו הפוליטיים, בני משפחתו ומנהיגים דתיים לא יוקיעו אותו על התנהגותו המוסרית והחוקית – שאמורה הייתה להפוך את קמפיין 2024 שלו לבלתי אפשרי בעליל – אין מנוס מלסמוך אך ורק על בתי המשפט שיגנו על חוקי המשחק.
כאשר זה קורה, מופעל לחץ אדיר על מערכת המשפט ועל הדמוקרטיה עצמה, משום שההחלטה האם להגיש כתב אישום אינה משפטית נטו. כאשר החלטות אלו צריכות להתקבל ולהיבדק בידי תובעים ושופטים אשר מונו בידי דמוקרטים, טראמפ וחבורתו מקבלים הזדמנות מושלמת לקבוע שכל ההליך הוא "ציד מכשפות". כאשר התנהגות זו חוזרת על עצמה ללא הרף, התוצאה היא כרסום בשני יסודות הדמוקרטיה: אמון בעצמאותה של מערכת המשפט המבטיחה שאיש אינו מעל החוק, והאמון ביכולת להעביר את השלטון בצורה מסודרת ולגיטימית.
פרידמן מצטט אירוע אחד מתוך כתב האישום. במאי 2022 הורה לו חבר מושבעים פדרלי למסור את כל החומר המסווג שברשותו. עורך דינו, אוון קונקוראן, רשם את תגובתו: "אני לא רוצה שמישהו יחטט בארגזים שלי, ממש לא. מה יקרה אם פשוט לא נגיב או לא נשתף פעולה איתם? האם לא יהיה טוב יותר אם פשוט נאמר להם שאין לנו כלום?" טוב יותר – למי? לטראמפ עצמו ולו בלבד.
טראמפ רוצה לשבור את השיטה, משום שהוא ושכמותו פורחים רק במערכות הרוסות. לכן הוא דוחף ודוחף את המערכת לעבר נקודת השבירה, בה חוקים הם לפראיירים, הנורמות הן לאידיוטים, אמיתות בסיסיות אינן קיימות ובעלי אופי נמחקים. כך פועלים רודנים שבדרך: מציפים את השטח בשקרים, כך שיאמינו רק להם. אי-אפשר להגזים בסכנה של הרגע הזה לארה"ב, מסיים פרידמן.
|
|
| תאריך:
|
16/06/23
|
|
|
עודכן:
|
16/06/23
|
|
איתמר לוין
|
|
טום פרידמן: זהו רגע מסוכן ביותר לארה"ב
|
|
נשיא ארה"ב לשעבר, דונלד טראמפ, הגיע (13.6.23) לבית המשפט הפדרלי במיאמי לצורך הליך מעצר ושחרור בפרשת המסמכים המסווגים. טראמפ עבר את ההליך הקבוע, כולל נטילת טביעות אצבעות, ולאחר מכן התייצב בפני השופט ג'ונתן גודמן, כפר בהאשמות נגדו ושוחרר בערבות עצמית. טראמפ לא אמר אף מילה במהלך הדיון, ואת הכפירה השמיע עורך דינו, טוד בלאנש.
|
|
|
|
|
ניהול משפטו של דונלד טראמפ במיאמי בפרשת המסמכים המסווגים יהיה משימה מורכבת, ולא רק מסיבות פוליטיות וציבוריות, אלא גם משום שמדובר בכמה מסודותיה הכמוסים ביותר של ארה"ב. יהיה צורך גם לתאם אותו עם משפטו של טראמפ בניו-יורק בפרשת סטורמי דניאלס, כנראה משפט בג'ורג'יה על ניסיון להטות את תוצאות הבחירות ואולי עם משפט בוושינגטון על אירועי 6 בינואר.
|
|
|
|
|
פעם, לפני לא כל כך הרבה זמן, דונלד טראמפ אמר שהשמירה על מידע מסווג חשובה מאוד בעיניו – כמובן, כאשר הדבר שימש אותו כנשק פוליטי. זה היה ב-2016, כאשר האשים את הילרי קלינטון בשימוש בשרת פרטי במקום בשרת הממשלתי המאובטח כאשר הייתה שרת החוץ. "אני אאכוף את כל החוקים בנוגע לשמירת מידע מסווג. איש אינו מכל מעל החוק", הכריז. מעשיה של קלינטון פוסלים אותה מן הנשיאות, קבע.
|
|
|
|
|
הרבה מוטל על כפות המאזניים מבחינתו של דונלד טראמפ במשפטו בפרשת המסמכים המסווגים; תיאורטית הוא עלול להישלח לכלא לשנים ארוכות. אבל לא יהיה זה מוגזם לומר שגם מערכת הצדק האמריקנית עומדת לדין – סבור ניו-יורק טיימס.
|
|
|
|
|
כתב האישום נגד דונלד טראמפ בפרשת המסמכים המסווגים כולל 37 אישומים על-פי שבעה חוקים פדרליים: 31 לפי חוק הריגול, שלושה על שיבוש חקירה פדרלית, שניים על מסירת הצהרות כוזבות ואחד על קשירת קשר לשיבוש הליכים. כתב האישום נחשף (10.6.23) בידי בית המשפט הפדרלי במיאמי, לשם הוגש יממה לפני כן.
|
|
|
|
|
