נשיא ארה"ב לשעבר,
דונלד טראמפ, הגיע (13.6.23) לבית המשפט הפדרלי במיאמי לצורך הליך מעצר ושחרור בפרשת המסמכים המסווגים. טראמפ עבר את ההליך הקבוע, כולל נטילת טביעות אצבעות, ולאחר מכן התייצב בפני השופט ג'ונתן גודמן, כפר בהאשמות נגדו ושוחרר בערבות עצמית. טראמפ לא אמר אף מילה במהלך הדיון, ואת הכפירה השמיע עורך דינו, טוד בלאנש.
בית המשפט הפדרלי במיאמי בדרך כלל מטיל הגבלות תנועה ונדרשות ערבויות צד ג', אך הללו לא הוטלו על טראמפ, שכן אין חשש שיברח או שלא יתייצב למשפטו, והוא נוסע בכל רחבי ארה"ב בקמפיין למועמדות המפלגה הרפובליקנית לנשיאות. ההימנעות מהטלת מגבלות על טראמפ הוסכמה מראש בידי התביעה וההגנה.
התביעה לא ביקשה לאסור על טראמפ לשוחח עם עדי תביעה בתיק, וגודמן הוא שקבע שיש צורך באיסור כזה, כמקובל. ההגנה ציינה שכמעט כולם עובדים בקבוצת טראמפ בכלל ובאחוזת מאר-א-לאגו בפרט. בשל כך הורה גודמן לתביעה להכין רשימה של העדים, וייאסר על טראמפ לשוחח איתם לגבי התיק - מגבלה שקשה מאוד לאכוף. יצוין, כי פקידים לשעבר בבית הלבן של טראמפ טענו, כי הופעלו עליהם לחצים שלא להעיד נגדו בחקירת אירועי 6 בינואר בבית הנבחרים.
טראמפ הגיע לבית המשפט בשיירת מכוניות מאובטחת וכך גם יצא ממנו, בלא שיצא ממכוניתו. בדרכו החוצה נופף טראמפ למאות מתומכיו שהפגינו מחוץ לבית המשפט והניף את אגודליו. בהתאם לנהלים בבית המשפט, טראמפ לא צולם כאשר היה בתוך הבניין. מחוץ לבית המשפט לא היו הפרות סדר כלשהן. לאחר צאתו מבית המשפט, עצר טראמפ במסעדת ורסאי בעיר והתקבל בהתלהבות בידי תומכיו.
טראמפ התקשה לגייס צוות הגנה בפרשת המסמכים; בסוף השבוע, מיד לאחר הגשת כתב האישום, התפטרו שני עורכי הדין שהובילו את הצוות.
עורכי דין בכירים (בעלי רישיון בפלורידה) אינם נלהבים לייצג את טראמפ, הן משום שהמקרה נראה בעייתי מאוד מבחינת ההגנה (העובדות לכאורה ברורות וחד-משמעיות), הן משום שטראמפ אינו לקוח "ממושמע", הן מחשש לפגיעה במוניטין שלהם בשל המחלוקות העזות שממלא טראמפ, והן מחשש שהוא יתקשה לשלם את שכרם הצפוי להגיע למיליוני דולרים. גורם מרכזי נוסף הוא, שעל-פי כתב האישום - טראמפ ניסה לגרור את עורכי דינו לבצע עבירות עבורו.
הפרקליט המלווה ג'ק סמית, החתום על כתב האישום, נוכח באולמו של גודמן, אם כי אינו מייצג בעצמו את התביעה בדיון. סמית - תובע מקצועי שאינו מזוהה פוליטית, ואשר הגיש כתבי אישום גם נגד דמוקרטים בכירים - מונה בידי שר המשפטים, מריק גרלנד, כדי להבטיח את עצמאות החקירות נגד טראמפ (גם לגבי אירועי 6 בינואר, חקירה שעודנה בעיצומה). לפני שהתייצב היום בבית המשפט, תיאר טראמפ את סמית בשורה של עלבונות וטען שגם "בני משפחתו וידידיו" הם שונאיו.
את המשפט עצמו תנהל השופטת איילין קנון, מינוי של טראמפ (נכנסה לתפקיד בנובמבר 2020) ומי שבעת החיפוש באחוזת מאר-א-לאגו הוציאה צו זמני שמנע מה-FBI לעיין ברוב המסמכים שנתפסו; בית המשפט לערעורים ביטל את החלטתה. הפסיקה הסופית תהיה של 12 המושבעים (הרשעה מצריכה החלטה פה אחד), אך קנון תקבע במידה רבה את אופן ניהול המשפט ותוכל להחליט גם בבקשות משמעותיות כגון ביטול ההליכים; החלטות אלו ניתנות לערעור.
|
|
|
|
 סמית. ספג נאצות, הגיע לאולם [צילום: אלכס ברנדון, AP]
|
|
כתב האישום נגד טראמפ כולל 37 אישומים על-פי שבעה חוקים פדרליים: 31 לפי חוק הריגול, שלושה על שיבוש חקירה פדרלית, שניים על מסירת הצהרות כוזבות ואחד על קשירת קשר לשיבוש הליכים. האישומים לפי חוק הריגול מתייחס לכך שטראמפ החזיק באחוזת מאר-א-לאגו מסמכים מסווגים למרות שלא היה מורשה לכך ולא בהתאם להוראות הנוגעות לאחסונם ובטחונם; כל מסמך מסווג הוא סעיף אישום בפני עצמו. סעיפי השיבוש נוגעים להתנהלותו בעת חקירת הפרשה, וסעיפי ההצהרות הכוזבות - להודעות שמסרו בשמו עורכי דינו ולפיהן אין ברשותו מסמכים נוספים.
הסעיף בחוק הריגול בו מדובר עוסק במי שמחזיק ביודעין מידע על הביטחון הלאומי למרות שאינו מורשה לכך. על-פי כתב האישום, 30 מבין 31 המסמכים שהיו בידי טראמפ ואשר אליהם מתייחסים האישומים, היו בסיווג "סודי" או "סודי ביותר"; המסמך האחרון כלל "תכנון צבאי". על-מנת להרשיע בסעיף זה, אין צורך להוכיח כוונה להשתמש לרעה במידע המסווג; עצם אחזקתו היא העבירה. עם זאת, החוק מדבר כאמור על אחזקה ביודעין ועל מודעות של הנאשם לכך שהמידע עלול לסכן את הביטחון הלאומי.
בסעיפי השיבוש נטען, כי טראמפ שיקר ל-FBI בנוגע למסמכים שמצא באחוזה, וכי הוא הורה להוציא ארגזי מסמכים מן המחסן בו הוחזקו (ואשר אליו הייתה גישה לעובדי מאר-א-לאגו) לפני שסוכני הבולשת ערכו חיפוש בביתו. עוד נטען, כי הוא הציע שאחד מעורכי דינו ישקר לבולשת ויסייע לו להחביא מסמכים או להשמיד אותם.
העונש המירבי על כך אחד מאישומי חוק הריגול הוא עשר שנות מאסר. העונש המירבי על אישומי השיבוש הוא 20 שנות מאסר, שכן החוק האמריקני מתייחס בחומרה יתרה לעבירות של שיבוש חקירה ומשפט. העונש המירבי על מסירת הצהרה כוזבת הוא חמש שנות מאסר. בסעיפים אלו אין עונשי מינימום הקבועים בחוק. בפועל, טווח הענישה - במיוחד בסעיפי הריגול - הוא רחב מאוד, ובשנים האחרונות נע בין שלושה חודשי מאסר לבין תשע שנות מאסר, כמובן תלוי בחומרת העבירות ובנסיבות האישיות.
|
|
אלן וייסלברג
תפוס כינוי יחודי
נהלים קשיחים ושיקולי אגו הכתיבו שליט...
