חברות אמריקניות מקבלות יותר ויותר הצעות להפחתת תלותן ביצרנים סינים, גם כאשר וושינגטון ובייג'ינג פועלות לבלום את התדרדרות היחסים בין המדינות. בחודשים ינואר-מאי השנה צנח הייבוא האמריקני מסין ב-24% - מדווח וושינגטון פוסט. בין החברות שצמצמו משמעותית את הייבוא משם: HP, סטנלי בלאק אנד דקר ולגו – כדי שלא להיקלע לאש הצולבת בין שתי המדינות, או כחלק מאסטרטגיה לקרב את הייצור לצרכנים.
כך או כך, מעמדה של סין במרכז הייצור העולמי ניצב בפני האתגר המשמעותי ביותר מאז הצטרפה לארגון הסחר העולמי לפני שני עשורים. מקסיקו, וייטנאם ותאילנד נוגסים בדומיננטיות שלה, למרות שאין להם הגודל ויכולת הייצור הסיניים. שרשרת הייצור עוברת טלטלה, בשל שילוב של סיבות מדיניות וכלכליות.
ממשל טראמפ הטיל מכס על קרוב לשני שלישים מהטובין הסיניים, מה שגרם לירידה בהזמנות. השכר במפעלים הסיניים עלה, וכך הצטמק אחד היתרונות התחרותיים הבולטים שלה. האסטרטגיה הכלכלית של שי ג'ינפינג, הממוקדת בשליטתה של המדינה, הובילה למהלומות על חברות פרטיות. הגישה השלילית לממשל ביידן הרעה עוד יותר את הקשרים המסחריים עם ארה"ב. משקיעים זרים מקימים פחות מפעלים בסין, מה שאומר שמדינות אחרות באסיה יקבלו חלק גדול יותר בייצור עבור ארה"ב. התוצאה: סין היא כיום המקור לאחד מכל שישה דולרים שהאמריקנים משלמים על ייבוא – לעומת אחד מכל ארבעה לפני הקורונה.
ממשל ביידן מנסה לשכנע את ממשלת סין, כי העברת קווי ייצור חיוניים לארה"ב או לבעלות בריתה אינה צעד של גירושין כלכליים, אלא רק הפחתת סיכון מסחרית. בשל חששות גוברים בתחום הביטחון הלאומי, הממשל אסר לייצא לסין את רוב המוליכים-למחצה המתקדמים ועומד להודיע על הגבלת ההשקעות האמריקניות בענפי הטכנולוגיה בסין.
עוד לפני הירידה שנרשמה השנה בייבוא האמריקני מסין, הסחר בין שתי המדינות נשחק במונחים ריאליים. בשל עליית המחירים, הסחר אשתקד בהיקף של 690 מיליארד דולר היה נמוך ריאלית ב-7% מזה שנרשם לפני מלחמת הסחר של 2018. הייבוא הריאלי של ארה"ב אשתקד מסין היה נמוך ב-12% מאשר לפני חמש שנים.
מוקדם יותר השנה הפכה מקסיקו לשותפת הסחר מספר אחת של סין, כאשר היצרנים מעדיפים יותר ויותר רשתות אספקה איזוריות במקום עולמיות. מקסיקו, קנדה וסין החליפו ביניהן את המקום הראשון מאז 2018, מציין הפוסט. במקביל, וייטנאם ותאילנד מצטיירות כחלופות המובילות מבחינת חברות המבקשות לצאת מסין אך להישאר באיזור. ואילו הודו מקבלת את תשומת הלב של יצרנים כמו אפל, המתכננת להקים בה מפעל אייפונים.
|
המתחרים לא יפגעו בדומיננטיות הסינית
|
|
|
|
|
מפעל מיניבוסים, שיאנגיאנג, סין [צילום: אנדי וונג, AP]
|
|
מגזר האלקטרוניקה הוא המוביל במעבר לאתרי ייצור חדשים. כך למשל, חלקה של סין בייבוא מחשבים אישיים לארה"ב נפל אשתקד ל-45% לעומת 61% ב-2016; ואילו חלקה בייבוא מדפסות ירד מ-48% ל-23% באותה תקופה. HP מתכננת לייצר במקסיקו יותר מחשבים ניידים למגזר העסקי, ובתאילנד – יותר מחשבים למגזר הביתי. היא הבהירה, שאינה נוטשת את סין, בה יש לה 12,000 ספקים ומרכז מו"פ חשוב בשגנחאי.
יצרנית כלי העבודה סטנלי בלאק אנד דקר מארגנת מחדש את שרשרת האספקה שלה, במטרה להגיע החל ב-2025 לחיסכון שנתי של 1.5 מיליארד דולר. היא מאחדת מפעלים; מפעל מרכזי במחוז שנזן נסגר לפני שלוש שנים והאספקה לארה"ב מגיעה ממפעל במקסיקו. ואילו המשלוחים של לגו מסין היוו אשתקד 3% בלבד ממוצריה בארה"ב, לעומת 18% בשנים 2017-2015; חלקה של מקסיקו עלה מ-50% ל-70%. במקביל צפויה לגו לפתוח בשנה הבאה מפעל בווייטנאם, בו השקיעה מיליארד דולר, ואשר תוצרתו מיועדת למדינות אסיה. ב-2025 היא תפתח מפעל בעיר ריצ'מונד, לשוק האמריקני.
עם כל זה, מדגיש הפוסט, סין עדיין מספקת 31% מהערך המוסף של הייצור העולמי לעומת 17% בלבד של ארה"ב שבמקום השני. יש לה יתרונות ייחודיים בדמות מפעלים מודרניים, אוטוסטרדות, רכבות מהירות ופסי ייצור גמישים. ספקים סיניים ממשיכים לשלוט בתחומים כמו סוללות חשמליות לרכב, מכשירי מטבח ומסגרות אלומיניום לדלתות וחלונות. התחרות מצד מקסיקו, וייטנאם והודו יכולה להפחית את חלקה של סין בייצור העולמי, אך לא לערער את הדומיננטיות שלה.
הצטמצמות המשלוחים הסיניים לארה"ב יכולה גם לשקף את המצב בענפים נקודתיים, מציין הפוסט. קמעונאים כמו וולמארט וטרגט מזמינים פחות מסין, משום שהם מבקשים לצמצם את המלאים הגבוהים מן הרגיל. גם שינויים בסחר האלקטרוני הפאן-אסיאתי משנים את התמונה: יותר מוצרים סינים נשלחים לוויטנאם לגימור שולי לפני שהם מועברים לארה"ב.
|
|
עיתונאי, סופר וחוקר שואה. כתב משפטי ובעל טור ב-News1. פרסם 20 ספרים ועשרות מאמרים על השואה
| תאריך: |
08/08/23
|
|
|
עודכן: |
08/08/23
|
|
|