הדבק הוא טינה כלפי המערב [צילום: אנדי וונג, AP]
| אקונומיסט לקראת 2024: סין |
גם להתנגד לסדר העולמי וגם "להגן על האחדות" |
אלו יהיו היעדים הסותרים של מדיניות החוץ הסינית בשנת 2024, ומימושם יהיה מאתגר במיוחד לנוכח המלחמה באוקראינה והבחירות בארה"ב. ממשל שי יזדקק לתכונה שאינה מוכרת לו: צניעות |
סין תנסה לקדם שתי מטרות סותרות ב-2024. שי ג'ינפינג ובכירי המפלגה הקומוניסטית יבקשו להוביל גוש של מדינות ספקניות כלפי סדר העולם האמריקני, אך גם יציגו את עצמם כמגני האחדות העולמית – צופה דייוויד רֶני, הכתב הראשי של אקונומיסט בבייג'ינג, ב-The World .Ahead 2024
כדי לקדם את המטרה הראשונה, מנהיגי סין יאשימו את ארה"ב ובעלי בריתה ביצירת מלחמה קרה חדשה. הם חשים שיש הזדמנות להרחיק את המערב ממרכז ענייני העולם. לביקורתם יהיה גם היבט כלכלי: עם האטה בצמיחה העולמית, כולל בסין, מנהיגי בייג'ינג יאשימו את ארה"ב ויתר מדינות המערב העשירות בהצבת גבולות פרוטקציוניסטיים בפני הסחר החופשי.
לצורך המטרה השנייה, יציגו הסינים את ארצם כנושאת דגל הסטטוס-קוו, העומדת לצד "הכללים הבסיסיים" הקבועים באמנת האו"ם. בפועל, הם קוראים בצורה סלקטיבית את הסעיפים המתייחסים לריבונות המדינות ומתעלמים מאלו העוסקים בזכויות הפרט. הם גם יציגו את עצמם כתומכי ארגון הסחר העולמי, או לפחות הכללים שלו שפתחו את השווקים העשירים בפני סין.
קשה לאזן בין מטרות אלה, וב-2024 זה יהיה קשה עוד יותר בגלל המלחמה באוקראינה והבחירות בארה"ב, סבור רני. המלחמה טומנת בחובה סיכונים וסיכויים לסין. בשנה הבאה יאמרו מנהיגיה לעמיתיהם מאפריקה ודרום אסיה, שהמזון והאנרגיה התייקרו בשל העיצומים המערביים, ויאשימו את חברות הנשק והאנרגיה האמריקניות ברווחים על חשבון אירופה. סין תטען שהיא ניטראלית במלחמה זו, ואז תהדק את הקשרים עם משטרו של ולדימיר פוטין – שותף בעייתי אך חיוני. במקביל, היא תרחיב את השפעתה במרכז אסיה ובחוג הארקטי מבלי לחשוש מהתנגדות רוסית.
אם יתנהלו בשנה הבאה שיחות לסיום המלחמה באוקראינה, סין תנצל את ההזדמנות כדי למלא את תפקיד משכין השלום. שי ייעזר בדרישתה של ממשלת קייב שהוא יישב ליד שולחן המו"מ כערב לכל הסכם אפשרי. בשיחות כאלה, עמדתה של סין תהיה ריאליזם קר וחסר סנטימנטים. שי לא יתמוך בדרישתה של רוסיה לספח אליה את אוקראינה; ארצו לא תמכה אפילו בסיפוח חצי-האי קרים. במקום זאת, סין תדגיש שיש להביא בחשבון את "הדאגות הביטחוניות הלגיטימיות" של רוסיה, ואז תציע לסייע בשיקומה של אוקראינה.
הבחירות בארה"ב מציבות בפני סין התלבטות. חוסר התפקוד הפוליטי של ארה"ב מחזק את טענתה לפיה המערב בשקיעה ושהערכים הליברל-דמוקרטיים מובילים למבוי סתום. כמו רוסיה, סין תקדם בשמחה את ההתבטאויות הבדלניות של המועמדים, אם המשמעות תהיה חזרה לסדר העולמי של המאה ה-19, בו לכל מעצמה הייתה יד חופשית במרחב ההשפעה שלה. אבל קמפיין פרוע עלול להוביל את המועמדים להתחרות זה בזה במידת הניציות כלפי סין. שי ירצה שהדמוקרטיה האמריקנית תיראה נורא, אבל שסין לא תתפוס את הכותרות – מה שיחייב ריסון מצד ממשלו.
טינה משותפת כלפי המערב היא הדבק המחבר בין סין לבין שותפיה הקרובים ביותר, שבלא זאת – אין להם הרבה מן המשותף. אבל הבלטת-יתר של טינה זו עלולה להיות חרב פיפיות, אם סין תמצא את עצמה במרכז הבמה של הפוליטיקה האמריקנית. מאחר שעידן שי אינו ידוע בצניעותו, 2024 תציב בפניו מבחן משמעותי.
כדי לקדם את המטרה הראשונה, מנהיגי סין יאשימו את ארה"ב ובעלי בריתה ביצירת מלחמה קרה חדשה. הם חשים שיש הזדמנות להרחיק את המערב ממרכז ענייני העולם. לביקורתם יהיה גם היבט כלכלי: עם האטה בצמיחה העולמית, כולל בסין, מנהיגי בייג'ינג יאשימו את ארה"ב ויתר מדינות המערב העשירות בהצבת גבולות פרוטקציוניסטיים בפני הסחר החופשי.
לצורך המטרה השנייה, יציגו הסינים את ארצם כנושאת דגל הסטטוס-קוו, העומדת לצד "הכללים הבסיסיים" הקבועים באמנת האו"ם. בפועל, הם קוראים בצורה סלקטיבית את הסעיפים המתייחסים לריבונות המדינות ומתעלמים מאלו העוסקים בזכויות הפרט. הם גם יציגו את עצמם כתומכי ארגון הסחר העולמי, או לפחות הכללים שלו שפתחו את השווקים העשירים בפני סין.
קשה לאזן בין מטרות אלה, וב-2024 זה יהיה קשה עוד יותר בגלל המלחמה באוקראינה והבחירות בארה"ב, סבור רני. המלחמה טומנת בחובה סיכונים וסיכויים לסין. בשנה הבאה יאמרו מנהיגיה לעמיתיהם מאפריקה ודרום אסיה, שהמזון והאנרגיה התייקרו בשל העיצומים המערביים, ויאשימו את חברות הנשק והאנרגיה האמריקניות ברווחים על חשבון אירופה. סין תטען שהיא ניטראלית במלחמה זו, ואז תהדק את הקשרים עם משטרו של ולדימיר פוטין – שותף בעייתי אך חיוני. במקביל, היא תרחיב את השפעתה במרכז אסיה ובחוג הארקטי מבלי לחשוש מהתנגדות רוסית.
אם יתנהלו בשנה הבאה שיחות לסיום המלחמה באוקראינה, סין תנצל את ההזדמנות כדי למלא את תפקיד משכין השלום. שי ייעזר בדרישתה של ממשלת קייב שהוא יישב ליד שולחן המו"מ כערב לכל הסכם אפשרי. בשיחות כאלה, עמדתה של סין תהיה ריאליזם קר וחסר סנטימנטים. שי לא יתמוך בדרישתה של רוסיה לספח אליה את אוקראינה; ארצו לא תמכה אפילו בסיפוח חצי-האי קרים. במקום זאת, סין תדגיש שיש להביא בחשבון את "הדאגות הביטחוניות הלגיטימיות" של רוסיה, ואז תציע לסייע בשיקומה של אוקראינה.
הבחירות בארה"ב מציבות בפני סין התלבטות. חוסר התפקוד הפוליטי של ארה"ב מחזק את טענתה לפיה המערב בשקיעה ושהערכים הליברל-דמוקרטיים מובילים למבוי סתום. כמו רוסיה, סין תקדם בשמחה את ההתבטאויות הבדלניות של המועמדים, אם המשמעות תהיה חזרה לסדר העולמי של המאה ה-19, בו לכל מעצמה הייתה יד חופשית במרחב ההשפעה שלה. אבל קמפיין פרוע עלול להוביל את המועמדים להתחרות זה בזה במידת הניציות כלפי סין. שי ירצה שהדמוקרטיה האמריקנית תיראה נורא, אבל שסין לא תתפוס את הכותרות – מה שיחייב ריסון מצד ממשלו.
טינה משותפת כלפי המערב היא הדבק המחבר בין סין לבין שותפיה הקרובים ביותר, שבלא זאת – אין להם הרבה מן המשותף. אבל הבלטת-יתר של טינה זו עלולה להיות חרב פיפיות, אם סין תמצא את עצמה במרכז הבמה של הפוליטיקה האמריקנית. מאחר שעידן שי אינו ידוע בצניעותו, 2024 תציב בפניו מבחן משמעותי.
| המאמר המלא |
|
|
+שנה קריטית לעתידה של הדמוקרטיה ההודית
14:53 12/12/23 | איתמר לוין | לרשימה המלאה
מודי. לאומיות הינדית או רדיפת המוסלמים [צילום: AP]
נרנדרה מודי צפוי לנצח שוב בבחירות בהודו, למרות שמתנגדיו טוענים שהוא פוגע בדמוקרטיה. המערב אינו מותח ביקורת פומבית על מהלכיו, בשל חשיבותו מול סין, אך בשיחות פרטיות מובעת דאגה
מודי. לאומיות הינדית או רדיפת המוסלמים [צילום: AP]
| מועדון VIP | להצטרפות הקלק כאן |
| פורומים News1 / תגובות |
| כללי | חדשות | רשימות | נושאים | אישים | פירמות | מוסדות |
| אקטואליה | מדיני/פוליטי | בריאות | כלכלה | משפט | סדום ועמורה | עיתונות |
| גם להתנגד לסדר העולמי וגם "להגן על האחדות" |
| תגובות [ 0 ] |
|
לכל התגובות
תפוס כינוי יחודי
|
||
| ברחבי הרשת / פרסומת |

