לא יהיה אדם סנאטור או נציג בקונגרס, או אלקטור של נשיא וסגן נשיא, ולא יכהן במשרה אזרחית או צבאית, בארה"ב או בכל מדינה ממדינותיה, אם לאחר שנשבע בעבר לקיים את חוקת ארצות הברית, בהיותו חבר קונגרס, או נושא משרה של ארה"ב, או חבר בבית המחוקקים של אחת המדינות, או נושא משרה של הרשות המבצעת או השופטת של מדינה כלשהי, היה מעורב בהתקוממות או במרד נגד ארה"ב, או אם נתן סיוע וסעד לאויביה. אולם הקונגרס רשאי להסיר מכשול זה, בהצבעה של שני שלישים בכל אחד משני הבתים.
|
|
|
לאחר שמדינת מיין הצטרפה לקולורדו בפסילתו של דונלד טראמפ מהתמודדות בפריימריז הרפובליקניים, גובר הלחץ על בית המשפט העליון של ארה"ב להכריע בסוגיה ולעשות זאת במהירות. מדינות אחרות עשויות ללכת בעקבותיהן וכבר כעת יש שורה של החלטות ופסקי דין סותרים; רק בית המשפט העליון יוכל לפסוק בצורה אחידה ומחייבת, מציין וושינגטון פוסט.
"בית המשפט העליון יהיה חייב לדון בתיק הזה", אומר פרופ' ג'וש בלקמן מאוניברסיטת דרום טקסס. "סופר טיוזדיי מתקרב [5.3.24] ואי-אפשר להתמהמה. צריך להדפיס את פתקי ההצבעה למצביעים מרחוק, למצביעים בחו"ל ולחיילים. חייבים לקבל החלטה מיידית בהקדם האפשרי".
המפלגה הרפובליקנית בקולורדו ערערה לביהמ"ש העליון בוושינגטון על החלטת בית המשפט העליון המדינתי וטראמפ צפוי להגיש ערעור משלו בימים הקרובים, לצד ערעור במיין על החלטת מזכירת המדינה, שֶנָה בלואוז. בשתי המדינות עוכב ביצוע ההחלטות כדי לאפשר לערער, כך שנכון לעכשיו – טראמפ יכול להתמודד בהן.
השאלות סביב כשירותו של טראמפ להתמודד צצות בעודו ניצב מול כתבי אישום (פדרלי בוושינגטון ומדינתי באטלנטה) על חלקו באירועי 6 בינואר ובניסיון להפוך את תוצאות בחירות 2020. האישומים כוללים תרמית אך לא התקוממות (insurrection) - המונח המונע התמודדות למשרות פדרליות על-פי התיקון ה-14 לחוקה, עליו הסתמכו קולורדו ומיין. חלק מהדמוקרטים קידמו בברכה את ההחלטות, בעוד אחרים אומרים שיש לגבור עליו בקלפי; בקרב הרפובליקנים, גם יריביו של טראמפ (המוביל עליהם בפער של עשרות נקודות) התייצבו לצידו. טראמפ עצמו טוען שההחלטות נובעות ממניעים פוליטיים: בלואוז היא דמוקרטית, ושופטי הרוב בקולורדו מונו בידי מושלים דמוקרטים.
צוותו של טראמפ צופה שבית המשפט העליון יסכים לדון בנושא ויקדם בברכה החלטה רוחבית, מתוך ציפייה שהיא תהיה לטובתו. אנשיו גם מציינים, כי נכון לעכשיו – הוא לא נפסל בפריימריז באף מדינה בה הוא חייב לנצח בבחירות בעוד עשרה חודשים כדי לחזור לבית הלבן.
כאמור, ההליכים נגד מועמדותו של טראמפ מבוססים על פסקה 3 בתיקון ה-14 לחוקה, אשר התקבל ב-1868 (שלוש שנים לאחר סיומה של מלחמת האזרחים), ומונע משרות פדרליות ממי שנשבע אמונים לחוקה ולאחר מכן התקומם נגדה. מתנגדיו של טראמפ טוענים, שכאשר קרא לתומכיו ב-6 בינואר "להילחם בטירוף" נגד אישור נצחונו של ג'ו ביידן, הוא גרם להסתערותם על הקפיטול שהייתה בבחינת התקוממות. טענות-הנגד הן, שהתיקון אינו מונע המתמודדות לתפקידי הנשיא וסגן הנשיא, ושטראמפ לא הורשע באחריות להסתערות.
|
|
|
|
 שאלות עובדתיות ופוליטיות סבוכות וטעונות [צילום: חוזה מגאנה, AP]
|
|
ההליכים הסתיימו עד כה בתוצאות מעורבות. בתי המשפט העליון של מינסוטה ומישיגן דחו עתירות כאלו לגופן, ואחרות נדחו על הסף בנימוקים פרוצדורליים. הפסיקה בקולורדו וההחלטה במיין מגבירות את הלחץ על ביהמ"ש העליון להתערב במהירות, גם בשל לוחות הזמנים: ההצבעה בקולורדו היא ב-12 בפברואר ויש צורך בזמן התארגנות.
"פסק הדין בנוגע לבחירות ב-2000 [בין ג'ורג' בוש הבן לבין אל גור, בנוגע לספירת הקולות בפלורידה] ניתן תוך שלושה ימים, כך שמציאותי לגמרי לצפות לפסק דין עד אמצע פברואר", אומר פרופ' דרק מולר מאוניברסיטת נוטרה דאם. לדבריו, ההחלטה של מיין רק מגבירה את הדחיפות, משום שהיא מראה שככל שיחלוף הזמן – יגבר חוסר הבהירות ברחבי המדינות השונות. מצד שני, שופטי העליון עשויים להחליט שאין דחיפות, בשל עיכוב הביצוע – וכך טראמפ יוכל להתמודד בפריימריז.
הפוסט מציין, כי בין היתר יש לקבוע האם פקידי בחירות רשאים להפעיל את התיקון ה-14 או שהסמכות לעשות זאת מצויה רק בידי הקונגרס. עוד יש להכריע האם המניעוּת שבסעיף חלה גם על משרת הנשיא, ואם כן – האם אירועי 6 בינואר היו "התקוממות" והאם טראמפ השתתף בה. מדובר בשאלות עובדתיות סבוכות לצד סוגיות פוליטיות טעונות, מציין מולר.
לשמרנים יש רוב של שישה מול שלושה בביהמ"ש העליון, כולל שלושה שופטים אשר מונו בידי טראמפ. אבל הנושאים הנדונים כאן לא נבחנו בעבר בידי בתי המשפט וקשה לדעת מה יחשבו עליהם שופטי העליון. עוד יש להזכיר, כי העליון סירב – פה אחד – לדון בעתירותיהם של טראמפ ותומכיו לגבי תוצאות הבחירות ב-2020. במקביל, מומחים אומרים שקשה לראות את "ממוני טראמפ" תומכים במי שמבקשים למנוע ממנו להתמודד.
מייקל ולדמן, נשיא מרכז ברנן למשפט באוניברסיטת ניו-יורק, סבור, כי הטיעונים לגבי מעורבותו של טראמפ בהתקוממות הם משכנעים, אך שאלה קשה יותר האם לפקידים מדינתיים יש סמכות לפסול אותו. "יהיה זה צעד חריג ביותר אם בית המשפט העליון של ארה"ב ימנע מנשיא לשעבר להתמודד, ולכן ייתכן שהשופטים יחפשו דרך להימנע מהחלטה כזו", הוא מעריך, גם אם ידונו בנושא בצורה כלשהי.
|
|
עיתונאי, סופר וחוקר שואה. כתב משפטי באתר ביזפורטל. פרסם 20 ספרים ועשרות מאמרים על השואה.
| תאריך: |
31/12/23
|
|
|
עודכן: |
31/12/23
|
|
|
רוברטס. ינסה להגיע להסכמה רחבה [צילום: סוזן וולש, AP]
תפוס כינוי יחודי
נהלים קשיחים ושיקולי אגו הכתיבו שליט...
