אם להאמין לסוכנות הידיעות של קוריאה הצפונית, ולדימיר פוטין יבקר בקרוב במדינה המבודדת, לראשונה מזה למעלה מ-20 שנה. הידידות בין שתי המדינות גוברת, מה שמסייע לרוסיה באוקראינה ומחזק את המשטר בפיונגיאנג. זה קורה כאשר קים ג'ונג-און שוב מתגרה בקוריאה הדרומית, ויש הסבורים שבכוונתו לבצע פרובוקציה צבאית בקרוב. בסיאול מבטיחים תגובה תקיפה, וכאשר מביאים בחשבון את הכוח הגרעיני של הצפון – כל דיבור שכזה מעלה משמעותית את המתח באיזור.
אקונומיסט מזכיר, כי בעשור האחרון ביצע הצפון 224 ניסויים בטילים בליסטיים, לעומת 16 בשנים 2011-1997. למדינה יש כעת מספיק חומר בקיע ל-63-35 פצצות גרעין, לעומת 13-5 בשנת 2005. כמעט 1,000 טילים לטווח ארוך מכוונים לעבר סיאול. הרטוריקה של קים מדאיגה במיוחד: הוא חזר בו ממס השפתיים לאיחוד חצי-האי בדרכי שלום, אמר שהיחסים עם הדרום הם "בין שתי מדינות עוינות", כינה את הדרום "אויב תמידי" ואמר שאם הדרום ייכנס לשטח היבשתי, הימי או האווירי של ארצו "אפילו ב-0.001 מילימטר, נראה בכך הכרזת מלחמה".
משטרו של קים מגבה את התוקפנות המילולית בהמשך הניסויים והשיפורים של כלי הנשק שברשותו. בנובמבר הוא שיגר את לווין הריגול הראשון. בדצמבר הוא שוב ניסה טיל בליסטי בין-יבשתי המופעל בדלק מוצק. בינואר ובפברואר בוצעו חמישה ניסויים בטילי שיוט. הוא מתכונן לניסוי גרעיני, השביעי במספר, וקרוב לוודאי שייבחן בו ראש נפץ לשימוש טקטי.
במקביל, כאמור, מעמיק קים את יחסיו עם פוטין. האחרון פנה לקוריאה הצפונית בבקשה לפגזים וכל דבר שהיא יכולה לספק לו. לדברי ארה"ב, הצפון שלח לרוסיה 10,000 מכולות של תחמושת וציוד נלווה. ככל הנראה, רוסיה משלמת במזומן, מזון ונפט – ואולי גם בסיוע צבאי, החל מחלקי חילוף ועד טכנולוגיית טילים. כעת יכול קים לטעון שארצו היא חלק מהבלוק האנטי-אימפריאליסטי. בעבר תמכו רוסיה וסין בעיצומים על הצפון בשל תוכנית הגרעין; כעת הן מסייעות לו לעקוף אותן. סין מדברת על "דאגות ביטחוניות סבירות" של הצפון וקונה ממנו פחם תוך הפרת העיצומים.
גורם שלישי הוא שובו האפשרי של דונלד טראמפ לבית הלבן. ב-2018 הוא נפגש עם קים, השיחות קרסו שנה לאחר מכן וקים חזר לניסויי הנשק. אבל טראמפ אינו נוטר לו טינה: לפני חודשיים הוא התרברב כמה טוב הסתדר עם הרודן. קים עשוי לקוות שקדנציה שנייה של טראמפ תאפשר לו לחדש את המו"מ, בתקווה להקלה בעיצומים או להכרה אמריקנית בארצו כמעצמה גרעינית.
|
הדרום וארה"ב חזקים הרבה יותר
|
|
|
|
|
טיל יבשה-ים של קוריאה הצפונית [צילום: AP]
|
|
אבל למרות הכל, מדגיש אקונומיסט, הצבא הצפוני נחות כמעט בכל המובנים מול צבאותיהן של קוריאה הדרומית וארה"ב. כוח האדם שלו עצום – 1.1 מיליון – אך רבים מהם מועסקים כפועלים ולא כחיילים קרביים. מי שבשירות פעיל סובלים מחימוש גרוע ומזון דל. לדרום יש כוח אווירי, כוח ימי והגנת טילים עדיפים בהרבה. לארה"ב יש הרבה יותר נשק גרעיני, ובשנה האחרונה היא חיזקה את בטחונו של הדרום באמצעות הפגנה גדולה יותר של עוצמתה; בקיץ שעבר הגיעה צוללת גרעינית לסיאול לראשונה מזה 40 שנה.
יש הטוענים, כי התוקפנות של קים היא רק כסות טקטית לכך שהוא מצוי בפועל במגננה הנובעת מחוסר ביטחון, בשל הידוק הקשרים הביטחוניים בין ארה"ב, יפן וקוריאה הדרומית. למחרת ניסוי הטיל בדצמבר הודיעו שלוש המדינות שהחלו לחלוק מודיעין בזמן אמת. ארה"ב והדרום מנהלים באופן קבוע תרגילים יבשתיים, אוויריים וימיים; האחרון שבהם החל השבוע ויימשך 11 יום. קים חש שהוא מחויב להגיב, ובכך מכביד על משאביו הצבאיים. משלוחי התחמושת לרוסיה מלמדים מצידם, שאין לו כוונה לפתוח בקרוב במתקפה בהיקף מלא.
אין זה אומר שניתן לשלול את האפשרות של הרפתקה צבאית בקנה מידה מוגבל. קים עשוי לקוות שמהלך כזה יתקע טריז בין וושינגטון לסיאול. הנשיא השמרני של קוריאה הדרומית, יון סוק-יאול, אמר בינואר, כי ארצו תגיב ב"אמצעי ענישה חזקים פי כמה". שתי המדינות ביטלו לאחרונה הסכם שנועד להפחית את מספרן של נקודות החיכוך ביניהן, והקווים האדומים המקשרים בין הצבאות נמצאים בהדממה מאז אפריל אשתקד. כך גדלה הסכנה של הסלמה מהירה – שתהיה מסוכנת לא רק לאיזור, אלא לעולם כולו.
|
|
עיתונאי, סופר וחוקר שואה. כתב משפטי ובעל טור ב-News1. פרסם 20 ספרים ועשרות מאמרים על השואה
| תאריך: |
10/03/24
|
|
|
עודכן: |
10/03/24
|
|
|