מה המשמעות הפוליטית של השיא בוול סטריט

בשבוע שעבר נסגר מדד דאו ג'ונס, לראשונה בהיסטוריה, מעל 40,000 נקודות. שוק המניות אינו האינדיקטור הטוב ביותר למצבו של המשק, או אפילו אינדיקטור טוב – אומר פול קרוגמן בניו-יורק טיימס. אבל הוא אינדיקטור. בהינתן המצב הפוליטי בארה"ב, הקיטוב העמוק ותיאוריות הקונספירציה – יש להתייחס לאבן הדרך הזאת.

נקודת המוצא היא הפער בין הידוע על המצב הכלכלי האמיתי לבין האופן בו דונלד טראמפ ובני בריתו מתארים אותו. מבחינת המספרים, הכלכלה נראית טוב מאוד. האבטלה מצויה מתחת ל-4% מזה 27 חודשים. האינפלציה ירדה בצורה חדה מהשיא של 2022, אם כי עודנה מעל היעד של 2%. הצמיחה בארה"ב בארבע השנים האחרונות מהירה בהרבה מאשר ברוב המדינות העשירות. אבל טראמפ טוען שהכלכלה קורסת לעיי חורבות. כיצד ניתן ליישב טענה זו עם הנתונים?

מדובר בנתונים רשמיים, משיב קרוגמן; תומך אדוק של טראמפ המוכן להאזין לתיאוריות קונספירציה, עשוי לומר לעצמו שהם פייק, תוצרת deep state מושחתת המבקשת לסייע לג'ו ביידן להיבחר שוב. התיאוריות הללו מתרבות ככל שהחדשות הכלכליות נעשות טובות יותר. אבל כיצד אנחנו יודעים שהממשל לא מבשל את הנתונים לטובתו של ביידן? התשובה הטובה ביותר היא ללמוד על דרכי העבודה והתרבות הארגונית של הסוכנויות הרלוונטיות; יהיה קשה מאוד להשחית את הנתונים. תשובה נוספת היא להתבונן בנתונים עצמאיים ופרטיים, המספרים את אותו סיפור.

אבל אם כל זה נראה אקדמי מדי ומנותק מדי, ישנו הנתון הגולמי של שערי המניות. כאמור, לא אינדיקטור טוב – אבל 40,000 נקודות אינן עולות בקנה אחד עם טענותיו של טראמפ. למרות שניסיון להסביר את שוק המניות הוא בעיקרו בזבוז של זמן, העלייה הנוכחית כנראה משקפת את המסקנה שהעלייה באינפלציה בתחילת השנה הייתה רק מהמורה זמנית בדרך לנחיתה רכה.

השיאים בוול סטריט ראויים לציון גם משום שב-2020, במהלך העימות השני בין ביידן לטראמפ, האחרון – שמאוד אוהב למדוד את הכלכלה על-פי שוק המניות – הזהיר שהוא יתרסק אם ביידן ינצח. כולם עוסקים בתחזיות (ואלוקים יודע שגם אני, מודה קרוגמן), אבל ניתן לצפות להודאה בטעויות וללמוד מהן, במיוחד אם היה להן היגיון מגויס. אבל טראמפ עשה דבר חסר תקדים, כאשר טען שהשוק עולה כיום בשל הציפיות שהוא ינצח. אין מילה אחת לתאר טענה זו מאשר "פתטית"; ותמוה שאין יותר אמריקנים הסבורים שהיללנות הזאת היא מגוחכת, מעיר קרוגמן.

אבל נעמיד פנים לרגע שאפשר לקחת ברצינות את דבריו של טראמפ על שוק המניות. ההתפתחויות האחרונות במרוץ מהוות סוג של מבחן. יש סיכוי טוב מאוד שטראמפ ינצח. ממוצעי הסקרים מלמדים שנמחק היתרון שהיה לו בסך הקולות, אם כי הוא ממשיך להוביל במדינות המפתח. ניתן להמר שהשווקים עודם מהמרים על טראמפ, אם כי הרבה פחות מאשר לפני כמה חודשים. אז אם הטענה של טראמפ נכונה, השוק היה צריך לרדת – אבל הוא עולה.

שוב, מדגיש קרוגמן: כל אלו אינם סיבה להתחיל לחשוב שמחירי המניות הם קנה מידה טוב להצלחה כלכלית. הם לא; תעסוקה, אינפלציה והכנסות ריאליות הם החשובים, והטענות בעד המדיניות הכלכלית של ביידן (Bidenomics) נעוצות בהם, לא בדאו ג'ונס. אבל כאשר צד פוליטי אחד מפיץ פנטזיות כלכליות, יש מקום להדגיש את העובדה שאינה ניתנת להכחשה: שוק המניות שובר שיאים.