|
|
|
|
פרשן ומנחה ברשת פוקס ניוז [צילום: ג'ורג' ווקר, AP]
|
|
|
הרקע: פיט הגסת' הוא סרן במילואים, אשר שירת בעירק ובאפגניסטן (בתפקידים קרביים) ובמשמר הלאומי של מינסוטה. בשנים האחרונות הוא היה מגיש ופרשן ברשת פוקס ניוז, "רשת הבית" של טראמפ. הוא קרא לפטר מהצבא קצינים שלטענתו הפכו אותו לליברלי וחלש משום שהתמקדו בגיוון מגדרי. הגסת' גם קרא לנהל מסע צלב נגד האיסלאם ובעד הערכים היהודיים-נוצריים.
בשבוע שעבר דווח, כי אנשי טראמפ מכינים רשימה של קצינים בכירים מאוד (גנרלים ואדמירלים) המיועדים להדחה, אולי עד רמת יו"ר ראשי המטות המשולבים, צ'רלס בראון שחור-העור (אותו מינה ג'ו ביידן לתפקיד – אבל טראמפ הוא אשר מינה אותו למפקד חיל-האוויר).
לשם השוואה: ממשל טראמפ הראשון: הגנרל ג'ים מאטיס, לשעבר מפקד פיקוד המרכז של הצבא; מארק אספר, לשעבר שר הצבא (כוחות היבשה) וסגן-אלוף קרבי. ממשל ביידן: הגנרל לויד אוסטין, לשעבר מפקד פיקוד המרכז וסגן רמטכ"ל כוחות היבשה.
המשמעות: אדם חסר כל ניסיון רלוונטי אמור להיות ממונה על 1.3 מיליון חיילים, 1.4 מיליון אנשי מילואים ומשמר לאומי, תקציב של 900 מיליארד דולר בשנה ואלפי ראשי נפץ גרעיניים. הוא צפוי לנהל "מלחמת תרבות" שמרנית בתוך הפנטגון והכוחות המזוינים, על כל הנובע מכך. כמה סנאטורים רפובליקנים הגיבו בתדהמה כאשר שמעו על המינוי, ובפנטגון נכנסו להלם. אחד המינויים שטראמפ יתקשה להעביר בסנאט.
|
|
|
|
השרה לביטחון פנים: כריסטי נואם
|
|
|
|
כתבה שהרגה את הכלב המשפחתי [צילום: מאט רורק, AP]
|
|
|
הרקע: כריסטי נואם היא מושלת דרום דקוטה מאז 2019 והייתה תומכת פעילה של טראמפ בקמפיין הנוכחי. בעבר הייתה חברה בבית המחוקקים המדינתי ובבית הנבחרים. אין לה כל ניסיון בתחום ביטחון הפנים. היא ספגה פרסומת שלילית רבה לפני מספר חודשים, כאשר כתבה באוטוביוגרפיה שלה כיצד הרגה את הכלב המשפחתי.
לשם השוואה: ממשל טראמפ הראשון: הגנרל ג'ון קלי, לשעבר מפקד פיקוד הדרום של צבא ארה"ב; קריסטן נילסן, לשעבר ראש הסגל של קלי וסגנית ראש הסגל בבית הלבן. ממשל ביידן: אלחנדרו מיורקס, לשעבר סגן השר לביטחון פנים, מנהל שירותי ההתאזרחות, פרקליט מחוז פדרלי בקליפורניה.
המשמעות: העדר ניסיון בתפקיד שנוצר לאחר 9/11 ומטרתו לרכז את פעילות המודיעין והאכיפה בתחום ביטחון הפנים. נראה שהתפקיד העיקרי של נואם יהיה לבצע את מדיניותו הקשוחה של טראמפ בנושא ההגירה, כולל גירוש מיליוני מסתננים.
|
|
|
|
מנהלת המודיעין הלאומי: טולסי גבארד
|
|
|
|
אמרה שאסד אינו אויב של ארה"ב [צילום: אלכס ברנדון, AP]
|
|
|
הרקע: גם תפקיד מנהל המודיעין הלאומי נוצר לאחר 9/11, במטרה להגביר את התיאום בין 18 סוכנויות המודיעין האמריקניות. טולסי גבארד התמודדה בפריימריז הדמוקרטיים לנשיאות ב-2020 ולאחר מכן עברה למפלגה הרפובליקני. היא שירתה בצבא, הייתה חברה בבית הנבחרים, ייעצה לטראמפ בנושאי חוץ במהלך הקמפיין וסייע להכין אותו לעימות עם קאמלה האריס. דעותיה בתחום החוץ נחשבות ליוצאות דופן ובין היתר הביעה תמיכה בוולדימיר פוטין ורג'ב טאיפ ארדואן. ב-2017 נפגשה בדמשק עם בשאר אסד, רודן ורוצח המונים, ושנתיים לאחר מכן טענה שאינו אויב של ארה"ב.
לשם השוואה: ממשל טראמפ הראשון: דן קואטס, לשעבר סנאטור ושגריר ארה"ב בגרמניה; ג'ון רטקליף, לשעבר חבר בבית הנבחרים. ממשל ביידן: אווריל היינס, לשעבר סגנית היועץ לביטחון לאומי וסגנית ראש ה-CIA.
המשמעות: תפקיד מרכזי נוסף בתחום הביטחון הלאומי המופקד בידי אדם חסר כל ניסיון רלוונטי.
|
|
|
|
|
חקירה על יחסי מין עם קטינה [צילום: נתן הווארד, AP]
|
|
|
הרקע: מאט גץ הוא חבר בית הנבחרים מזה שש שנים, שייך לימין הקיצוני בסיעה הרפובליקנית, האשים את השמאל באחריות לאירועי 6 בינואר, הזמין מכחיש שואה כאורחו לנאום מצב האומה והוביל להדחת היו"ר קווין מק'ארתי ששיתף פעולה עם הדמוקרטים כדי למנוע משבר פיסקלי. ועדת האתיקה של בית הנבחרים ניהלה חקירה נגדו בחשד ליחסי מין עם קטינה וקבלת מתנות בצורה פסולה; הוא הכחיש והמסקנות טרם פורסמו. משרד המשפטים ניהל חקירה דומה והתיק נסגר.
לשם השוואה: ממשל טראמפ הראשון: ג'ף סשנס, סנאטור במשך 20 שנה, לשעבר התובע הכללי של אלבמה; ויליאם בר, לשעבר שר המשפטים וסגן שר המשפטים. ממשל ביידן: מריק גרלנד, לשעבר נשיא בית המשפט הפדרלי לערעורים בוושינגטון ומועמד לבית המשפט העליון.
המשמעות: אחד המינויים הבעייתיים ביותר שעלול להיתקל בקושי ניכר בסנאט. גץ נתפס כמי שימלא את רצונותיו המרכזיים של טראמפ: יסגור את התיקים הפדרליים נגדו (אם לא ייסגרו לפני כן) ויורה לנהל חקירות נגד יריביו של טראמפ במפלגה הדמוקרטית (כולל ג'ו ביידן) ובאמצעי התקשורת. הצפי הוא לפוליטיזציה חסרת תקדים של המשרד, לו כפוף גם ה-FBI. הוא גם עלול לבוא חדור ברגשות נקמה משלו בשל החקירה נגדו.
|
|
|
|
שר הבריאות: רוברט קנדי הבן
|
|
|
|
טען שתולעת אכלה חלק ממוחו [צילום: קרלוס אוסריו, AP]
|
|
|
הרקע: רוברט קנדי הבן, בנו של בובי קנדי (שר המשפטים בממשל אחיו שנרצח ב-1968), התמודד לבחירות כעצמאי, פרש והעביר את תמיכתו לטראמפ. הוא ידוע כמתנגד חיסונים שהפיץ תיאוריות קונספירציה לגביהן, מתנגד להכנסת פלואוריד למי השתייה, טען בזמן הקמפיין שתולעת אכלה חלק ממוחו, התבטא באנטישמיות וגזענות, וסיפר בגאווה כיצד כרת את ראשו של לוויתן ונטל אותו שותת דם על גג מכוניתו.
לשם השוואה: ממשל טראמפ הראשון: הרופא טום פרייס, לשעבר חבר בבית הנבחרים; אלכס אזר, לשעבר סגן שר הבריאות והיועץ המשפטי של המשרד. ממשל ביידן: חוויאר בסרה, לשעבר התובע הכללי של קליפורניה.
המשמעות: אחד המינויים הבעייתיים ביותר של טראמפ – אדם המתנגד למדע יהיה ממונה על בריאות הציבור ויוכל להשפיע על המחקר האקדמי, וזאת בנוסף לשאלות המתעוררות לגבי כשירותו לאור התבטאויותיו. מינוי שטראמפ עשוי להתקשות להעביר בסנאט.
|
|
|
|
התייעלות ממשלתית: אילון מאסק
|
|
|
|
סבך של ניגוד עניינים [צילום: אלכס ברנדון, AP]
|
|
|
הרקע: אילון מאסק – מייסד טסלה ו-SpaceX ובעל השליטה ברשת X (לשעבר טוויטר), אחד האנשים העשירים ביותר בעולם – היה התומך הבולט ביותר של טראמפ בקמפיין האחרון, ולפי ההערכות תרם לו 200-100 מיליון דולר. מאז רכש את X, הפכה הרשת החברתית למוקד של שטנה, תיאוריות קונספירציה ואנטישמיות (כולל מצד מאסק עצמו). לצד גאונותו היזמית שאינה ניתנת לערעור, מאסק הוא בעל התנהגות אישית אקסצנטרית המעלה תהיות.
לשם השוואה: אין. מדובר בתפקיד חדש שיצר טראמפ עבור מאסק והיזם ויווק רמסוואמי (שהתמודד מולו בפריימריז, פרש ותמך בו), במטרה לקצץ ברגולציה ולייעל את הממשל. הם התבקשו להגיש המלצות עד 4 ביולי 2026 – יום העצמאות ה-250 של ארה"ב.
המשמעות: מעבר לאישיותו הבעייתית של מאסק, הוא מצוי בסבך ניגודי עניינים בשל פעילותו העסקית הענפה, כולל מול הממשל. המינוי אינו מצריך אישור של הסנאט, אך ייתכן שיותקף בהליכים משפטיים.
|
|
|
|
השר ליוצאי צבא: דאג קולינס
|
|
|
|
ייצג את טראמפ בג'ורג'יה בבחירות 2020 [צילום: ג'ון בייזמור, AP]
|
|
|
הרקע: בארה"ב יש מיליונים רבים של יוצאי צבא (veterans), אשר מצד אחד זכאים לסיוע ממשלתי, ומצד שני – יש ביניהם לא מעטים שמצבם הבריאותי, הנפשי והכלכלי הוא קשה. מכאן חשיבות הנושא, המופקד בידי שר ברמת קבינט. דאג קולינס שירת בעירק, היה חבר בבית הנבחרים (2021-2013), ראש הסיעה הרפובליקנית בוועדת המשפטים ותומך מובהק של טראמפ. הוא גם ייצג את טראמפ בנסיונותיו המשפטיים הכושלים להפוך את תוצאות הבחירות בג'ורג'יה ב-2020 (אין טענה שביצע מעשה בלתי חוקי כלשהו). אין לו ניסיון בטיפול ביוצאי הצבא.
לשם השוואה: ממשל טראמפ הראשון: דייוויד שולקין, לשעבר סגן השר לענייני יוצאי צבא; רוברט וילקי, לשעבר סגן שר ההגנה למשאבי אנוש. ממשל ביידן: דניס מק'דוניו, לשעבר ראש הסגל בבית הלבן וסגן היועץ לביטחון לאומי.
המשמעות: עוד מינוי של אדם חסר ניסיון בתחום.
|
|
|
|
|
טוען שמשבר האקלים הוא "מיתוס" [צילום: גייג' סקידמור]
|
|
|
הרקע: כריס רייט הוא מנכ"ל ענקית הקידוחים ליברטי אנרג'י, המכחיש את קיומו של משבר אקלים וטוען שמדובר במיתוס – בניגוד להסכמת 99% מהמדענים העוסקים בנושא. הוא טוען שהגדלת מספר קידוחי הנפט היא הפתרון לרבות מבעיות העולם, בעוד המדע הוכיח שהדקלים המוצקים הם הגורם המרכזי להתחממות הגלובלית.
לשם השוואה: ממשל טראמפ הראשון: ריק פרי, לשעבר מושל טקסס; דן ברוייל, לשעבר סגן שר האנרגיה. ממשל ביידן: ג'ניפר גרנהולם, לשעבר מושלת מישיגן.
המשמעות: עוד מינוי של אדם המתנגד לקונצנזוס המדעי, והפעם - בנושא הקריטי ביותר לאנושות בכללותה, וזאת לצד ניגודי העניינים שבעצם מינויו של מנכ"ל ענקית נפט למי שיפקח על הענף.
|
|
הדרך לבצע מינויים בפגרת הסנאט
|
|
|
|
|
|
עקיפה חסרת תקדים של הוראות החוקה
|
|
כפי שכבר צוין, דונלד טראמפ מבקש להעביר את המינויים הבכירים ביותר בממשלו ללא אישור הסנאט – מהלך חסר תקדים בתולדות ארה"ב, כחלק מרצונו הברור להיות הנשיא החזק ביותר אי-פעם. החוקה קובעת שיש צורך באישור שכזה לשורה ארוכה של תפקידים (כיום – 1,100 במניין), לאחר שימוע פומבי בוועדה הרלוונטית (העשוי להיות ממושך) והצבעה במליאת הסנאט. למרות שהרפובליקנים זכו ברוב של 53 מבין 100 הסנאטורים, ולמרות שבמקרה של תיקו יכריע סגן הנשיא המיועד, ג"ד ואנס, לטובת הממשל – טראמפ עדיין חושש מהתנגדות לכמה מן המינויים הבעייתיים יותר, וגם רוצה הליך מהיר ככל האפשר.
טראמפ מבקש לנצל את הסעיף בחוקה הקובע, כי הנשיא יכול לבצע כל מינוי (כולל שרים, שופטים פדרליים, קצינים בכירים ושגרירים) ללא אישור הסנאט כאשר הבית בפגרה. נשיאים קודמים עשו גם הם שימוש באפשרות זו: ביל קלינטון מינה כך 139 איש, ג'ורג' בוש הבן עלה ל-171 – אך איש מהם לא עשה זאת במינויים הבכירים של דרג הקבינט והמקביל לו.
ברק אובמה השתמש בהליך זה 32 פעמים, עד שבית המשפט העליון קבע ב-2014, כי רק פגרה בת עשרה ימים ומעלה תיחשב ככזו לצורך מינויים בלא אישור. התוצאה היא, שבימים בהם הסנאט אינו מנהל בפועל דיונים, סנאטור אחד נכנס לאולם, מודיע על פתיחת הדיון וסוגר אותו – כדי שפורמלית ייחשב כאילו אין המדובר בפגרה.
כדי להוציא את הסנאט לפגרה שתאפשר לעקוף אותו, יש צורך להעלות הצעה להצבעה ולאשר אותה ברוב רגיל. האיש שבידיו הכוח המעשי לפעול הוא מנהיג הרוב – מי שמשמש בפועל כמנהל ענייני הסנאט. בשבוע שעבר בחרו הרפובליקנים את מי שיעמוד בראש סיעתם החל ב-3 בינואר, וטראמפ דרש משלושת המועמדים להסכים מראש לפגרת מינויים. מקורבו ריק סקוט, שנענה לדרישה, לא נבחר; ראש הסיעה יהיה ג'ון ת'ון, הנחשב למתון יותר.
ת'ון אמר כי אינו שולל את האפשרות לפגרת מינויים, אך הוסיף שיעדיף להגיע להסכמות עם הדמוקרטים שיאפשרו את ההליך הרגיל – בלא עיכובים מיותרים. לפני שמונה שנים עיכבו הדמוקרטים במשך מספר חודשים כמה מן המינויים של טראמפ, כולל של סטיב מנחין לתפקיד שר האוצר. בכל מקרה, פגרת מינויים תצריך כאמור את אישור מליאת הסנאט – ולא בטוח שכל הרפובליקנים יתייצבו כאיש אחד מאחורי מהלך שישלול מהם את אחד מתפקידיהם החשובים ביותר.
|
|