נמחק כתב אישום בטענת הגנה מן הצדק

בחודש אוקטובר 2004 בת.פ. 4153/04 הוגש כתב אישום כנגד חברת סופר אדומית בע"מ ומר רמי דוד, בגין מספר רב של עבירות מס. כעבור כשנתיים וחצי, ביום 11.6.07, הגישה המדינה, באמצעות מחלקת חקירות של מס הכנסה, כתב אישום מתוקן במהלכו ביקשה להוסיף לכתב האישום נאשם נוסף , מר ששון ששון (להלן: הנאשם 3).

ביום 6.4.08 הגיש ב"כ של הנאשם 3 בקשה לביטול כתב האישום מחמת הגנה מן הצדק מהנימוקים הבאים:

1. היעדר נימוקים להגשת כתב אישום בניגוד להוראות סעיף 15 לחוק העבירות המנהליות.

2. אי קיום הליכי חקירה בכל הנוגע לעבירות הניכויים.

3. העבירות נשוא כתב האישום המתוקן המיוחסות לנאשם 3 אינן עומדות בקריטריונים אותם הציבה המאשימה לשם הגשת כתב אישום.

עוד ציין ב"כ של נאשם 3, כי מבלי להודות בכתב האישום, שילם הנאשם את חלקו היחסי בכל הנוגע לעבירות הניכויים המיוחסות לו וכי כל שנותר מכתב האישום הנו אי הגשת דוח במועד משנת 2001 בלבד.

כב' השופט אמנון כהן, נשיא בית משפט השלום בירושלים קבע בהחלטתו מיום 5/10/08 כי יש לקבל את הבקשה למחיקת כתב האישום מחמת הגנה מן הצדק.

1. כב' השופט דן בתכליתו של סעיף 15 לחוק העבירות המנהליות וציין כי המגמה בחוק העבירות המנהליות הנה, בין היתר, לא רק הקלה על מערכת התביעה ומערכת בתי המשפט, אלא מתן אפשרות למי שעברו עבירה מנהלית לשאת בעונש המתאים ללא שיוכתמו בכתם של מי שעברו עבירה פלילית. כב' השופט הדגיש את חשיבות הדרישה לרישום הטעמים להגשת כתב אישום, דרישה אשר לא נתקיימה במקרהו של הנאשם 3. דרישה זו נועדה לשמש ערובה לאותו כובד ראש הנדרש מהתובע לפי הוראת סעיף 15 לחוק העבירות המנהליות, במיוחד לנוכח הכוח והשליטה הכמעט בלתי מוגבלים הנמצאים בידיו בבואו להגיש כתב אישום.

2. ללא כל הנמקה, חזרה בה המאשימה מהאישומים הנוגעים לעבירות הניכויים של נאשם 3, אך נראה כי קיבלה את עמדת ב"כ הנאשם 3, לפיה לא קוימו הליכי חקירה בעבירות הניכויים נשוא כתב האישום וכי לא ניתנה לנאשם 3 הזדמנות להתגונן ולהעלות טענותיו בגין אישומים אלה.

3. כב' השופט ציין כי ניסיונותיה של המאשימה לאתר תחליפים לרישום נימוקים להגשת כתב האישום, נראו קלושים למדי. כמו-כן הדגיש השופט כי המאשימה לא טרחה לצרף את ההנחיות ו/או הקריטריונים להגשת כתב אישום במקום נקיטה בהליך מנהלי, וברור כי התביעה, בהחלטתה להגיש כתב אישום כנגד נאשם 3, סטתה מההנחיות.