|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
ביהמ"ש: גם למחבל ישנה זכות להליך הוגן
|
כך קבע הרכב בית הדין הצבאי לערעורים באזור יהודה ושומרון בעניינו של מחבל אשר הורשע בניסיון הריגה ● עם זאת, נפסק כי עצם העובדה כי הדבר לא צלח בידו, בנס, אינה עילה להקלה בעונשו
|
הזכות להליך הוגן הינה זכות יסוד, בייחוד בהליך הפלילי. לצורך כך ניתן לעיתים לכופף את כללי הפרוצדורה, וזאת למען ערך בירור האמת. כך קבעו (יום ב', 30.3.09) שלושה שופטי בית הדין הצבאי לערעורים: אל"ם יאיר כץ, אל"ם יצחק מינא, וסא"ל יורם חניאל, בערעורו של תושב השטחים אשר נאשם בסדרה של עבירות כנגד בטחון המדינה והודה בכולן, למעט בעבירת הרצח של יאיר נבצאל ז"ל ובעבירת ניסיון הרצח של אמו, עדינה נבצאל.
בית הדין הצבאי לערעורים קבע כי היות ולא ניתנה לנאשם הזדמנות להתגונן בפני חלק מן הראיות אשר הוצגו בפני התביעה, שכן הן הוצגו לאחר שהנאשם הודה בעובדות לאור הסדר דיוני, צדק בית המשפט קמא כאשר לא איפשר לתביעה להציג ראיות אלו.
עם זאת, קבע בית הדין הצבאי, אין להקל בעונשו של הנאשם אשר הקדיש את כל מרצו וזמנו להרג יהודים ולפגיעה בבטחון המדינה.
ברם, בית הדין הצבאי מצא כי הודאת הנאשם שלא במסגרת הסדר טיעון הינה שיקול לקולא, שכן הוא לא הודה בכדי לקבל תמורה על כך, אלא לשם ההודאה. עם זאת, שיקול לקולא זה כבר שוקלל בגזירת עונשו של הנאשם ועל כן אין להקל בעונשו.
|
|
המערער, ויליאם סאמח פארס אלחטיב, הורשע על סמך הודאתו בשורה ארוכה של עבירות, אשר נוגעות כולן לפגיעה בביטחון הציבור, וזאת על סמך הודאתו. המערער לא הודה בשתי עבירות אשר תוארו בכתב האישום: גרימת מותו של סג"מ יאיר נבנצאל ז"ל וניסיון לגרימת מותה של אימו עדינה נבנצאל. משתי עבירות אלו זוכה המערער מחמת הספק.
על המערער נגזרו 30 שנות מאסר.
|
|
התביעה ערערה על קולת העונש ועל הזיכוי מעבירת גרימת המוות, ואילו הסניגוריה ערערה על חומרת העונש. הסנגוריה גרסה בהליך המקורי כי נפגעה זכות הטיעון של המערער, וזאת היות והצדדים הגיעו להסכם דיוני ולפיו, באם עד לישיבת המשפט הבאה יגיעו להסכם דיוני – לא תגיש התביעה חומר ראיות. למרות ההסכם הנ"ל הגישה התביעה חומר ראיות והסנגוריה גורסת כי בנסיבות אלו לא היה סיפק בידי המערער להתגונן בפני ראיות אלו כהלכה ונפגעה זכות הטיעון שלו. בית המשפט קמא נעתר לדרישת הסניגוריה, ונמנע מלקבל את החומר אשר הגישה התביעה, ועל כך מערערת המדינה.
הסנגוריה, לעומת זאת, מערערת על חומרת העונש בגורסה כי: א. משהודה הנאשם בעבירות, חסך זמן שיפוטי יקר לבית המשפט, ו'חסכון' זה צריך לבוא לידי ביטוי בגזירת העונש לקולא. ב. הודאת הנאשם בעבירות אותן ביצע מעידה כי הפנים את חומרתן.
|
|
- מטרת ההליך הפלילי היא להוביל לגילוי האמת, ועל כן, יש להזהר מלהעניק לנוהל ולפרוצדורה מעמד של בכורה אשר יבואו וידחו את מהותו של עניין ויהפכוהו לטפל: יש ועמידה פורמלית על סדר הכללים בעניין מיוחד יהיה בה כדי לגרום לעיוות דין, אם בדרך של הרשעת החף מפשע ואם בדרך של זיכוי הנאשם. יש לשאוף לכך שהכללים עצמם יתנו לבית המשפט סמכות ושיקול דעת לעשות צדק.
- האם היה משום הגשת חומר טכני לאחר חתימת הסדר הטיעון משום פגיעה בזכותו של המערער להליך הוגן ולהגנתו?? הכלל הידוע הוא כי אין התביעה רשאית להפתיע את ההגנה על-ידי הגשת חומר ראיות אשר לא עמד לעיון ההגנה. זאת על-מנת לאפשר לנאשם לקיים את הזכות למשפט הוגן, באופן שתנתן לו הזדמנות מלאה להכין את הגנתו נגד האישומים המיוחסים לו. ברק, בספרו 'פרשנות במשפט', טוען כי הזכות להליך הוגן נגזרת מן הזכות לכבוד, שהינה זכות חוקתית. לאור חשיבות הזכות להליך הוגן צדק בית משפט קמא בקובעו שאין לאפשר לתביעה להגיש את החומר הטכני הנוגע לפרטי האישום בהם הודה המערער, אשר להגשתו, ככל הנראה, לא הסכים.
- אל מול האינטרס הציבורי במקרה זה , לבטחון המדינה, עומד אינטרס אינו רק האינטרס לביטחון הציבור, אלא גם אינטרס להגנה על חשודים ונאשמים.
- אין להתערב בחומרת העונש וזאת לאור היות הנאשם פעיל ביותר בחולית מחבלים, אשר הייתה נכונה כמעט מידי יום לקטול חיי אנשים חפים מפשע, בעיקר אזרחים. עם זאת, דווקא עצם העובדה שהודאת הנאשם לא בוצעה במסגרת הסדר טיעון הינה שיקול לקולת הנאשם: הנאשם לא הודה בכדי לקבל דבר בתמורה. שיקול זה נלקח בגזירת 30 שנות מאסר.
|
|
עונשו של המערער – 30 שנות מאסר, נותר על כנו. הדיון לא הושב לבית משפט קמא, כפי בקשת התביעה, שכן צדק בית המשפט קמא כאשר לא התיר את הצגת הראיות, בשם הזכות להליך הוגן.
|
|
- בבית המשפט הצבאי לערעורים באזור יהודה ושומרון
- בפני אל"ם יצחק מינא, אל"ם יאיר כץ, וסא"ל יורם חניאל
- בשם התביעה הצבאית: רס"ן מוריס הירש
- בשם הנאשם: עו"ד אחמד ספייה
|
|
|
ע' איו"ש 1058+1061/05
|
|
| תאריך:
|
22/04/2009
|
|
|
עודכן:
|
23/04/2009
|
|
ענבל בר-און
|
|
ביהמ"ש: גם למחבל ישנה זכות להליך הוגן
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
|
|
1
|
|
חליג
|
23/04/09 12:45
|
|
|
|
2
|
|
יובל ארהב###
|
25/04/09 03:15
|
|
|
את הכלל ולפיו עורך דין אינו יכול להעיד עבור צד לדיון אותו הוא גם מייצג יש להרחיב גם לעורך דין העובד במשרדו, וזאת בשל זהות האינטרסים בין עורך הדין לבין עובד משרדו שהוא עורך דין. כך קבע (יום א', 19.4.09) שופט בית משפט השלום בתל אביב, יונה אטדגי, בהליך ביניים בתובענה שהוגשה בין צדדים בעניין מסחרי. בעוד התובענה מתנהלת, קיימו שני הצדדים משא-ומתן באמצעות באי-כוחם. בא-כוח של אחד הצדדים הגיש תצהירי עדות ראשית בהליך המשפטי, תוך שהוא ממנה עורך דין העובד במשרדו לייצג את אותו צד שהוא מעיד בעבורו, בכדי להימנע באופן קוסמטי מעבירה על איסור ניגוד העניינים.
|
|
|
|
|
חובות שנוצרים בעסקי הבעל יחולו, בפועל, גם על האישה במקרה של גירושין. כך עולה מפסק דין שהתקבל בביהמ"ש לענייני משפחה במחוז תל אביב. בפסק הדין בתביעה בין בני זוג המצויים במשפט גירושין קבע כב' השופט פאול שטרק, כי על האישה לחלוק בחובו העסקי של הבעל משום שלבני זוג זכויות שוות בזכויות ובחובות שנוצרו בחיי הנישואין המשותפים. ההחלטה נעשתה כתוצאה מהסדר איזון משאבים.
|
|
|
|
|
אין צורך להרחיב את הדיבור על חומרת מעשיו של המערער. כאשר חמתו בערה בו להשחית, הוא לא היסס לקום על אחיו ולהכותם במוט ברזל, תוך שהוא שובר את ידו של אח אחד ומנחית מוט ברזל על ראשו של האח האחר, דבר שהסב לאותו אח נזק חמור, שחייב את אשפוזו המיידי. המדובר בהתנהגות משולחת רסן, אשר אך דרך נס לא הסתיימה בפגיעה חמורה יותר באותו אח שנפגע בראשו. בית משפט זה ביקר לא אחת את "נוהגם של מקצת אנשים ליישב חילוקי-דעות ביניהם במוטות ברזל, בקרשים ובסכינים". נוהג זה מצדיק ענישה ביד קשה. כך קבע (יום ב', 9.3.09) שופט בית המשפט העליון חנן מלצר, תוך שהוא משית על הנאשם עשרה חודשי מאסר בלבד(!).
|
|
|
|
|
בית המשפט קבע כי "לא מן הנמנע כי התקנים של היום ישתנו מחר עקב ממצאים ומחקרים חדשים" וכי הצבת האנטנות היוותה סכנה למשפחת פינגר ולכן בשלב ראשוני ישלמו חברת פלאפון והשכנים לבני הזוג 10,000 שקל.
|
|
|
|
|
מהלכי האיום וההפחדה "עשו את שלהם" מבחינת השפעתם על אורח חיי המשפחות ששימשו כיעד. לא קשה לתאר את תחושת האיום שאחזה בבני המשפחות אשר היוו יעד לאיומי הנאשם. כך קבע (יום ג', 3.2.09) שופט בית המשפט המחוזי, ד"ר עודד מודריק, בגזר דינו אשר השית על נאשם בעבירות סחיטה באיומים עשר שנות מאסר - תשע שנות מאסר בגין עבירות מסוג פשע ושתי שנות מאסר בגין עבירות מסוג עוון, כאשר חלק מהעונש הוטל במצטבר.
|
|
|
|
|
בשביל לשמוע הדהוד של תוכניות המטכ"ל ושל...
