|
|
|
ביום 13.9.05 נהרג דרור מנשה ז"ל בתאונת עבודה. המבקשים-התובעים הם אלמנתו של המנוח ועזבונו. חברת החשמל הייתה מעבידתו של המנוח בעת התאונה. ביום התאונה, מינתה חברת החשמל ועדת חקירה לבדיקת נסיבות התאונה, אשר ערכה דוח חקירה. ביום 9.12.08 הגישו המבקשים תביעת פיצויים כנגד חברת החשמל. במסגרת הליכי שאלונים וגילוי מסמכים בתביעה, טענה חברת החשמל כי דוח החקירה הינו חסוי, וסירבה לגלותו. המבקשים הגישו בקשת-ביניים לבית המשפט, שיורה לחברת החשמל לגלות את הדוח.
|
|
|
- התובעים: גילוי האמת הוא הכלל, החיסיון הינו החריג - ולפיכך הנטל להוכיח חיסיון מוטל על הטוען לקיומו. המבחן לקיומו של חיסיון לצרכי משפט הינו מבחן המטרה הדומיננטית, שבמקרה דנן הייתה התחקות אחר הגורמים לתאונה המחרידה והפקת לקחים ומניעה עתידית של תאונות נוספות. עוד מדגישים המבקשים כי תביעת הפיצויים הוגשה על ידם בחלוף שלוש שנים וחצי ממועד התאונה, ועובדה זו מלמדת כי במועד הקמת ועדת החקירה לא היה זכר להליך משפטי כלשהו.
- חברת החשמל גורסת כי הדוח חסוי שכן הוכן לקראת הליך משפטי - ומתוך ציפיה לקיומו של הליך, ועל כן, דוח זה חוסה בצל חיסיון עו"ד לקוח. גם אם בזמן שנערך הדוח טרם נפתחו הליכים משפטיים, חברת החשמל ידעה כי הליכים אלו צפויים. חברת החשמל גורסת כי הדוח יסכל את הגנתה בתביעה.
|
|
|
- "המשפט עומד על האמת" - מהות העיקרון של גילוי המסמכים והעיון בהם בשלב ההכנה למשפט הוא עשיית צדק, המושתתת על חשיפת האמת, והמשרתת את האינטרס של המתדיין ואת אינטרס הציבור. על בעלי הדין 'לשחק' בקלפים גלויים, למען לא יפתיע אחד מהם את יריבו במהלך המשפט בראיה בלתי צפויה ובכך יכשיל אותו. מטרת הגילוי הינה להוביל לחקר האמת.
- חסיון כחריג לכלל - חרף הנטייה הכללית המחייבת משחק ב"קלפים גלויים", ישנם מצבים בהם מתחייב חסיון: ישנם חסיונות סטטוטוריים, כגון אלו הקבועים בסעיפים 44-45, ובסעיפים 48-51 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971, והחיסיון הקבוע בסעיף 22(ב) לחוק זכויות החולה, התשנ"ו-1996, חלקם מוחלטים וחלקם יחסיים. עם השנים נולדו גם חסיונות יצירי הפסיקה, כגון חיסיון יחסי מפני חשיפת מקורות של עיתונאי, וחיסיון יחסי מקום בו נדרש בנק להציג מסמכים הנוגעים לחשבונותיו של לקוחו (רע"א 1917/92 סקולר נ' ג'רבי, פ"ד מז(5) 764 (1993).
- תכליתו של החסיון - הטעם העיקרי לקיומו של חסיון הינו לאפשר לאדם להכין עצמו לקראת משפט, כשהוא חופשי מהחשש שהכנתו תיחשף בפני יריבו. טעם זה חל לא רק לעניין מסמך שהוכן שעה שהמשפט תלוי ועומד, אלא גם כאשר בזמן הכנת המסמך הייתה הסתברות של ממש כי משפט יוגש בעתיד. אך קיומו של "צפי" זה בשעת הכנת המסמך, הינו תנאי הכרחי אך לא מספיק. נדרש גם כי אותו מסמך הוכן "לצורך" המשפט... נמצא, כי תנאי חיוני לתחולת החיסיון הינו כי המטרה שעמדה ביסוד הכנת המסמך הייתה הכנה לקראת משפט צפוי. אם הכנה למשפט צפוי הייתה אך ורק מטרת המשנה של הכנת המסמך, לא יחול עליו החסיון.
- במקרה הנדון, דוח החקירה אינו חוסה תחת חיסיון עו"ד–לקוח - ועדת החקירה הוקמה על-ידי מנכ"ל המשיבה דאז, בהתאם לנוהל של המשיבה בדבר "ועדות לחקירת תאונות בעבודה". מעיון בדוח ועדת החקירה לא נמצא כי מטרתו העיקרית והדומיננטית הייתה הכנה למשפט; "דומה, כי המטרה שביסוד דוח החקירה הייתה לימוד הנסיבות שגרמו לתאונה והפקת לקחים לצורך מניעת הישנות תאונות שתוצאותיהן טרגיות בעתיד. כך, בכתב המינוי פורטו תפקידי הוועדה: "לחקור את העובדות הקשורות בהתרחשות המקרה; לקבוע את תוצאות המקרה; לקבוע את הגורמים הישירים להתרחשות המקרה; לקבוע אם ישנן סיבות בלתי ישירות להתרחשות המקרה; להמליץ על הדרכים והצעדים למניעת מקרים דומים בעתיד". עוד יושם אל לב כי מינוי הוועדה נעשה ביום בו אירעה התאונה, ולעומת זאת, התביעה דנן הוגשה למעלה משלוש שנים לאחר מכן, וגם בכך ישנה אינדיקציה, כי מטרתו העיקרית של דוח החקירה הייתה בדיקת נסיבות התאונה והפקת לקחים לעתיד, ולא הכנה לקראת משפט.
- האם ישנו משהו בדוח שהופך אותו לבר-חסיון? - אכן, מצינו בדוח הוועדה הערה כי "הוועדה חקרה את התאונה תוך ציפייה להליכים משפטיים וחומר החקירה ישמש את עורכי הדין והיועצים המשפטיים של החברה בהכנת הליכים משפטיים אלה ובניהולם". ואולם, הערה זו היא הערה יחידה, שאינה משקפת את תוכנו של הדוח בכללותו. ככל שהליכים משפטיים היו צפויים בשלב מינוי הוועדה, היה הדבר ברקע העניין בלבד. טענת המשיבה בעניין זה ברשימת גילוי המסמכים מטעמה ובתגובתה לבקשה דנן הינה טענה בעלמא, שאינה תואמת את הלך-רוחו של דוח החקירה, ואף לא נתמכה בתצהיר. לכל היותר ניתן לומר כי אפשר שהצפי להליכים משפטיים הייתה אחת המטרות של הדוח, וייתכן שאף מטרה שולית. וכפי שנאמר בפרשת גלעד: "מסמך שהיה נערך בין כה וכה, מטעמים ענייניים שאינם קשורים למשפט צפוי, אינו צריך ליהנות מחיסיון רק משום שאותו מסמך נערך גם משום תרומתו האפשרית למשפט".
|
|
|
|
חברת החשמל תאפשר למבקשים לעיין בדוח החקירה על נספחיו.
|
|
|
|
- בבית המשפט המחוזי בירושלים
- בפני השופט אהרון פרקש
- בשם המבקשים – עו"ד קציר אבן צור
- בשם חברת החשמל - עו"ד י' רנרט ואח'
- בש"א (י-ם) 8218/09 עינת מנשה נ' קציר אבן-צור
|
|