השופט המר המתיק את יומו של רו"ח תירושי – זיכוי מלא

הנאשם, רוני תירושי, רו"ח במקצועו, שותף בחלקים שווים עם שלמה אבן בחברת תירושי אבן ושות' רואי חשבון. החברה עוסקת במתן שירותי חשבונאות. בין לקוחותיה של החברה נמנתה גם חברת רוזבאד מדיקל בע"מ, חברה שמניותיה נסחרות בבורסה (חברה ציבורית).

החברה אלון חברת הדלק לישראל התכוונה למכור לחברת רוזבאד את כל מניותיה בחברת אלון קפיטול.

טרם גיבשה חברת אלון את תוכניתה למכור את מניותיה בחברת אלון קפיטול, נכח שלמה אבן בישיבה בה דיבר דודי ויסמן בפני הדירקטוריון של חברת אלון אודות העסקה הצפויה. כמו-כן, שיתף ויסמן את אבן בעניין וסיפר לו שחברת רוזבאד עתידה להרוויח מהעסקה רווח של כ-100 מיליון ש"ח. אבן סיפר לתירושי על העסקה המתגבשת ועל צפי הרווחים המשוער.
.
במהלך אותם הימים החליט תירושי להגדיל את אחזקותיו בחברת רוזבאד והוא רכש חמישים אלף ממניות החברה בסך של כ-105,000 ש"ח. לאחר מכן, משגובשה העסקה, רכש תירושי עוד מניות של רוזבאד, ומכרן לאחר מכן, עם זינוק ערך המניה בשל פרסום העסקה, ברווח של 26,476 ש"ח.

מידע של חברה שמניותיה נסחרות בבורסה, שבאם יפורסם, ישפיע הפרסום על ערך המניות בצורה משמעותית הוא "מידע פנים" לפי סעיף 52 א' לחוק ניירות ערך. סעיף 52 ג' לחוק ניירות ערך קובע כי "איש פנים" – אורגן, בעל מניות עיקרי בחברה או מי שקשריו עם החברה הובילו אותו למידע פנים - העושה שימוש במידע פנים, דינו - מאסר חמש שנים.

הפרקליטות הגישה כנגד רוני תירושי כתב אישום לפיו תירושי הגדיל את רכישותיו ברוזבאד עקב מידע פנים שצפה את זינוק שווי מניות החברה, מידע שקיבל משותפו שלמה אבן, טרם שפורסם דבר העסקה, דבר המהווה, לדעתה, שימוש אסור במידע פנים.

בית משפט השלום בתל אביב הרשיע את תירושי. זאת על סמך החזקה לפיה כאשר נמסר לאדם שהוא פעיל בשוק ההון מידע פנים – הוא עושה בו שימוש (על סמך פסיקת בית המשפט העליון ברע"פ 5174/97 משה קרן נ' מדינת ישראל). לדברי בית משפט השלום – תירושי לא הצליח לסתור חזקה זו, ואדרבה: רכישת מניות רוזבאד סמוך לקבלתו את מידע הפנים, לפי הסברה, משותפו שלמה אבן, מלמד על שימוש אסור שביצע תירושי במידע פנים. על תירושי נגזרו שלושה חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות, ארבעה חודשי מאסר על תנאי וקנס כספי בסך 30,000 ש"ח. המדינה ערערה למחוזי בשל העונש הקל מדי, לטענתה. תירושי ערער על הרשעתו.

לדברי תירושי, לפי סעיף 52 א (1) לחוק ניירות ערך המגדיר מיהו "איש פנים" - שלו ורק לו, אסור להשתמש ב"מידע פנים" - אין הוא (תירושי) "איש פנים" כלל. הסעיף קובע כי איש פנים הוא אחד מאלה: מנהל בחברה, מנכ"ל, בעל מניות עיקרי בחברה או אדם שמעמדו בחברה או קשריו עימה נתנו לו גישה למידע פנים ביום בו נעשה שימוש במידע הפנים או עד ששה חודשים טרם נעשה השימוש במידע.

לטענת תירושי, מאחר והוא אינו ולא היה מנכ"ל, דירקטור, בעל מניות עיקרי, אדם בעל מעמד ברוזבאד או מי שקשריו עם החברה סיפקו לו את המידע – הרי שאין הוא "איש פנים". מכאן שאין אפשרות ליחס לו עבירה של שימוש אסור במידע פנים. המידע שקיבל, אומר תירושי, נבע מקשר אישי עם שלמה אבן, ולא מקשר עם החברה. מידע שהגיע באופן זה אינו הופך אדם ל"איש פנים העושה שימוש במידע פנים".

סגן נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב, השופט זאב המר, קיבל את טענותיו של תירושי. לדבריו, היות ותירושי אינו אורגן בחברת רוזבאד ולא קיבל את מידע הפנים שגרם לו להגדיל בראשונה את אחזקת מניותיו ברוזבאד עקב קשריו עם חברת רוזבאד כי אם מידע שהגיע לידיו בשל קשר אישי בלבד עם שותפו, שלמה אבן, שלו קשר אישי עם דודי ויסמן – הרי שתירושי אינו מוגדר כ"איש פנים" לפי הגדרות חוק ניירות הערך. מאחר שרק "איש פנים" יכול להיות מואשם בשל שימוש במידע פנים - נמצא שתירושי מחוסר אשמה.


עוד כותב השופט המר בפסק דינו כי הפרקליטות כשלה בהוכחת טענתה כי כאשר תירושי רכש בשנית מניות של רוזבאד הוא עשה כן עקב שימוש במידע פנים שקיבל משלמה אבן.

רוני תירושי זוכה מהעבירות שיחס לו כתב האישום

- ע"פ 70907/08 וע"פ 70945/08רוני תירושי נ' מדינת ישראל פרקליטת מחוז תל אביב (מיסוי וכלכלה)
- בבית המשפט המחוזי בתל אביב
- בפני השופטים זאב המר סגן נשיא ביהמ"ש המחוזי בת"א, השופט עוזי פוגלמן והשופטת תחיה שפירא.
- בא כח המאשימה מדינת ישראל: עו"ד מלכתא אלגור
-בא כח הנאשם רוני תירושי: עו"ד גיורא אדרת