היוזמה הצרפתית שמאגפת את נתניהו

ברק רביד, בפרשנות בעיתון הארץ, סוקר את ההיעתרות המפתיעה של שרי החוץ של המדינות האירופיות ‏השונות ליוזמה הצרפתית. איך זה קרה? "לפחות כרגע, לאף אחד אין רעיון טוב יותר" מסביר רביד.‏

‏"היוזמה הצרפתית מסמלת יותר מכל את הייאוש של הקהילה הבינלאומית מההנהגה הישראלית ומההנהגה ‏הפלשתינית, שבמקום להתקדם לפתרון הסכסוך נוקטות מדיניות שתהפוך את פתרון שתי המדינות לבלתי ‏אפשרי", הוא מסביר.‏

נתניהו, שהיה עסוק בשבועות האחרונים בעיקר בחילופי גברי בקריה (משה יעלון אאוט, אביגדור ליברמן אין), ‏לא התכונן ליוזמה, והנימוק לשלילה שלה הוא מגוחך: זה ימנע את ה"מהלך", שממילא לא קיים, בין ‏הישראלים לפלשתינים.
‏
לשיטת רביד, הגישה של לשלול יוזמה בינלאומית, במקום להצטרף אליה, היא גרועה. היא לא עבדה לנו ‏כשדובר בגרעין האירני. "ישראל", מסביר רביד, "מלהקת את עצמה כל פעם מחדש לתפקיד של דובי לא ‏לא".‏

אבל גם נתניהו, שאי-אפשר להגיד רק "לא", ושלפעמים צריך להגיד גם "כן" ובגלל זה הוא הסכים להיעתר ‏ליוזמת א-סיסי וטוני בלייר, יוזמה שחייבה את צירוף המחנה הציוני (יצחק הרצוג וציפי לבני) לממשלה. אפילו ‏עכשיו, כשליברמן בפנים, הוא מקווה לראות את נפתלי בנט בחוץ, כי רק כך יכנסו לבני ובוז'י לממשלה, ‏ויאפשרו למתווה של אסיסי להגיד לא, לא, ושוב פעם לא, ליוזמה הצרפתית.‏