האם מעשי פישמן נגועים בפלילים? (חלק א')

הנה או טו טוף על הקשקש ממש,עמדו לסגור עסקה עם אליעזר פישמן. לפי התרחיש המינימאלי הרי הייתה משפחת פישמן להכניס לקופת הנושים 140 מיליון שקלים בלבד ואילו לפי התרחיש המכסימאלי דובר על 400 מיליון שקלים בלבד. למי ששכח נזכיר, כי אליעזר פישמן חייב חובות לבנקים ולרשות המיסים, בסכום של 4.2 מיליארד שקלים. הלחץ הציבורי הוביל לכך שהבנקים דחו הסדר החוב המוצע שתוכנן לאליעזר פישמן ודומה שמקנןל אצלם החשש, כי תיפתח חקירה של המקרה.

למי שאינו זוכר נזכיר, שהבנקים "הנדיבים" לא העניקו ההלוואות שפוזרו - ברוחב יד וכנראה ללא בדיקה משמעותית ובלא שהפעילו הם חובת זהירות מספקת - בכל הקשור להרחבות העצומות שהעניקו הם - לכאורה - כלאחר יד לאליעזר פישמן. הדבר נראה חמור - ככל שמסתכלים על הדברים, יותר ויותר, מהצד וממרחק של מקום וזמן, כמו-גם כתפירת עסקה חשודה על חשבון הציבור הרחב.

נזכיר שהכספים שאותם העניקו הבנקים כהלוואות נדיבות לאליעזר פישמן, מומנו - בין היתר מכספי הפנסיה של חוסכים קשי-יום, שכספי הפנסיה שלהם הועמדו - לכאורה בסכנה, ללא ביקורת חוזרת ונשנית וללא פיקוח ראוי לכאורה של הבנקים עצמם ושל הפיקוח על הבנקים. דומה, כי הפיקוח על הבנקים נסתפק בכך, שאליעזר פישמן שילם כספי הריבית על ההלוואות שנטל פישמן מהבנקים, במלואם וכסדרם, אולם הוא לא נתן - לכאורה - דעתו על ההיקף העצום של קרן ההלוואות שנטל אליעזר פישמן מהבנקים.

ככל שדעתנו אנו תישמע, הרי סבורים אנו הפיקוח על הבנקים - יחד עם הבנקים נותני הלוואות העתק לפישמן, כשלו באי הבטחת קרן הלוואות עתק אלה, בדרך של העמדת בטחונות לפירעונן של אותן הלוואות עצומות. על כך, נרחיב דברים ברשימה אחרת שעניינה אחריותם הנטענת והמתבקשת - לכאורה - של הבנקים והפיקוח על הבנקים, על עצם מתן הלוואות בסכומי עתק לאליעזר פישמן, ללא העמדת בטחונות ראויים.

לפי תחקיר של העיתון הכלכלי "גלובס" במוסף "שישי", בסוף השבוע החולף, הרי מתגלה עתה ובדיעבד כי בניגוד לטענותיו של אליעזר פישמן וגילוי מלוא כלל רכושו, בפני המנהל המיוחד, עו"ד יוסי בנקל, הרי לאליעזר פישמן יש שני נכסים בפורטוגל בשווי של מעל ל-160 מיליון שקלים חדשים. אליעזר פישמן, אמר בתגובה לדברים, שפורסמו בעיתון הכלכלי "גלובס", כי: "לא מצטער על שום דבר שעשיתי".

אם יתברר שיש ממש בדברים וכי פישמן אומנם העלים - לכאורה - קיומם של שני נכסים, שיש לו לכאורה בפורטוגל, בשווי של מעל ל-160 שקלים חדשים, כך שהם לא נכללו במצבת כלל רכושו של אליעזר פישמן, הרי עניין לנו במצב דברים של הברחת נכסים - לכאורה מידיעתו ומרשותו של המנהל המיוחד. בעוד שלא ניתן, במסגרת הליכי פשיטת-רגל, לממש נכסים - ובכללם נכסי נדל"ן שנטען לגביהם שהוברחו מהליך פשיטת-הרגל, אם מדובר בעסקות שנעשו לפני עשר שנים ומעלה, הרי ניתן לעשות כן לגבי אי-דיווח על נכסים אישיים של פושט רגל, במצבת נכסיו.

כוונת הדברים הינה למצב של אי-דיווח פושט-נרגל, על מצבת נכסיו הנכונה, המלאה והאמיתית, עובר להליך של הכרזתו או אי-הכרזתו, כפושט רגל. לעניין זה ישנה משמעות מעשית, היכולה - במקרים מסוימים, כשמוכחת כוונה, רצון להבריח נכסים וליצור מצג בלתי נכון של מצבת נכסים קיימת של פושט הרגל - להביא לסירוב להגיע להסדר עם פושט הרגל ולהכריז עליו, כעל פושט רגל, על אתר, ללא הניד עפעף.

אין נראה בעינינו, בכל הכבוד הראוי, שנשיא בית המשפט המחוזי, בתל אביב-יפו, השופט, איתן אורנשטיין, ימליץ פעם נוספת על קיום העקרונות שהולידו הסדר הנושים הנדיב שהוצע לאליעזר פישמן. לא מן הנמנע גם - אם יתברר, כי אליעזר פישמן העלים לכאורה מלכתחילה ובכוונת מכוון - רכוש רב משלו, מידיעתם של הנושים, המנהל המיוחד וכונס הנכסים, גם יחד, כי בצד ניהול הליכי פשיטת-רגל נגד פישמן, יינקטו נגדו גם הליכים פליליים, על כל המשתמע והכרוך בכך.