מיכה לינדנשטראוס

היכרתיו באוניברסיטה לפני 59 שנים. הרבינו להיפגש ב-12 השנים האחרונות. עתה הלך לבלי שוב. אם יש גן עדן - ממתין לו שם כס עטור זהב.

הוא היה ישר כסרגל. לוחם למען הצדק והדין והחוק. לא נרתע מראשי השלטון והשררה והעשירים בעלי ההשפעה. אהוד אולמרט. פרשת גבי אשכנזי ובועז הרפז. שריפת היערות בכרמל. האיש הזה חתר ליעד הנבואי ש"ציון במשפט תיפדה".

בתפקידו כמבקר המדינה, לאחר קריירה מזהירה כשופט (ותחביבים של כדורגלן וכותב סיפורים), הפך את הרדום לממשי, הביא את ההיסטוריה אל ההווה, וחרד לעולם לעתידה של מדינת ישראל. כיאה לציוני ליברלי מובהק.

משפחתו הביאה עימה את תרבות גרמניה הווימארית אבל נמלטה מהנאציזם השטני. בהגיעה ארצה ירדה אמו מרגרטה מהאולימפוס של המעבדה למכירת תמרוקים, ואביו אהרון חיפש את מקומו עד שעלה לחיפה והתברג בצמרת העירונית. הם אימצו כלל יהודי חשוב ש"עשה שבתך חול ואל תצטרך לבריות". גם כשהכפישו אותו הגיב בריסון, דגם לשופט ולבן תרבות.

בשנים האחרונות הרבינו הוא ויעקב בורובסקי ולעתים גם עורכת הדין שולה (שולי) אשבול ואני להיפגש במסעדה הצופה לפני הים בשכונת בת גלים בחיפה, ושזרנו עבר בהווה והווה בעתיד, בדאגה ובחיוך.

הים בבת גלים מקסים בזעפו בחורף ובמראהו השטוח-כחול בקיץ. תמיד התבוננו במים המלחכים את החוף. מיכה שוב לא יהיה שם איתנו.

[פורסם בדף הפייסבוק של דן מרגלית]