פנינה חברתית דרוזית ביערות הכרמל

"נשים נותנות באהבה, משפחות מקבלות בכבוד"

מוטו זה אינו סתמי. הוא קורם עור וגידים באמצעות עמותה מרגשת בשם "כן לנתינה". מייסדת העמותה היא נג'לה אבו ג'זי (Najla Abu Gazi) - מנהלת המחלקה לשירותים חברתיים בעספיא, הכפר הדרוזי בהר הכרמל, סמוך לחיפה.

יצירת עמותה

רעיון העמותה התבשל אצל נג'לה בעקבות פרויקט בשם "אוניברסיטה בעם", שיזמה האוניברסיטה העברית בירושלים. זו הציעה לימודים לנשים ולגברים מכפרי הדרוזים אשר גויסו על-ידי הרווחה. הלימודים התקיימו פעם בשבוע במשך שלוש שנים. בכל שנה הם התמקדו בנושא ספציפי אחד: פסיכולוגיה, כלכלת הבית ורפואה.

לאחר שנת הלימודים הראשונה, אספה נג'לה את אותן הנשים שנכללו בפרויקט האוניברסיטה והציעה להקים עמותה לנזקקים בכפר. "אתן קיבלתן וממשיכות לקבל, עכשיו הגיע זמנכן לתרום לקהילה". וכך, בשנת 2016 הוקמה העמותה ונרשמה ברשם העמותות, כאשר בראשה עומדת המייסדת אמירה רכאב ונג'לה, היא המלווה המקצועית ביחד עם עו"ס ראדה.

חשוב לציין כי בעמותה נכללות גם נשים קשות יום, שהחליטו לעזור לאלה שמצבם אף גרוע יותר. "הגברים, הבעלים, הבנים, האחים - הם המתנדבים הסמויים", צוחקת נג'לה. כולם נתרמו למשימה. אחת הנשים תרמה את הקומה הראשונה של ביתה לפגישות יום-יומיות. יש חלוקה ברורה בקרב המתנדבות באשר למועד הגעתן ולתפקידן. למקום זה מגיעים כל אלה הנזקקים לתמיכה נפשית וחומרית.

העמותה מסייעת בביגוד, במזון, בריהוט בסיסי, וכמובן, הערך המוסף - אוזן קשבת ו-על . TLC - Tender love and ca הנזקקים להגיע עם טופס מאושר ממחלקת הרווחה ובו נרשם מה יש להעניק לכל אחד. על-מנת לשמור על כבוד הנזקקים, נדרש מהם תשלום סמלי לכל פריט, לדוגמא: הנשים גובות 10 שקל עבור כל חבילת מזון בערך של 150 שקל, ו-5 שקל על כל בגד. הכנסות אלה בתוספת תרומות מאנשי הכפר עוזרות לעמותה להתקיים ולהתחדש.

בד בבד עם הפעילות בעמותה, כבר נעשו צעדים לפרויקט נוסף בשם "ביחד איתך" המיועד לנשים בהריון מתקדם עד הלידה, כולל ליווי עד שנה. נג'לה כבר נפגשה עם הנשים בסדרה של שלושה מפגשים בשיתוף עם טיפת חלב.

בית הויס

את נג'לה וקבוצתה פגשתי בבית פרופסור תיאודור הויס, המשכן למימוש פרויקט של ויצו עולמית ופרויקט הדגל של ויצו גרמניה. בית זה מעניק, בשיתוף עם משרד הרווחה, סדנאות לקבוצות שונות מרקע סוציו-אקונומי קשה. הסדנאות מתנהלות בתנאי נופש למשך שלושה עד ארבעה ימים בניהולה של אלינה וילד, ולצידה צוות נאמן של עובדי מטבח ומשק הבית. למען גילוי נאות יש לציין שאני מכהנת כיו"ר הפרויקט מטעם ויצו העולמית. בתוקף תפקידי ההתנדבותי, אני נוכחת בכל סיכום סדנה, שנערך ביום האחרון. נג'לה וקבוצתה השאירו עלי רושם חזק במיוחד.

הגיבורה הראשית

נג'לה אבו ג'זי, היא אישה מרשימה עם תווי פנים המקרינים חוזק בשילוב עדינות וחן מיוחדים. ב-1948 הגיעה משפחתה מלבנון במטרה לעזור למדינה ומיד אביה התגייס לצה"ל. נג'לה היא השלישית מבין חמשת הילדים שנולדו להוריה. בשנת 1974 נפטר אביה מדום לב. האחות הגדולה הייתה נשואה, אחיה היה חייל סדיר בצבא וכך נג'לה, הבת השלישית, נאלצה לעזוב את לימודיה בכתה י' ולהתגייס למען המשפחה. השנים חלפו ונג'לה התחתנה עם איסמעיל, איש שב"ס ונולדו להם ארבעה ילדים. בשנת 1999 חלתה אמה של נג'לה בסרטן הקיבה. המצב הידרדר ועל ערש הדווי היא השביעה אותה להמשיך את לימודיה עד להשגת תואר אקדמי. כל חייה רצתה האם ללמוד, אך החיים מנעו זאת ממנה. חשוב היה לה לסגור מעגל ולהגשים חלום זה באמצעות בתה.

בגיל ארבעים סיימה נג'לה שנת מכינה באוניברסיטת חיפה בציון ממוצע של 96, וזאת לאחר עשרים וחמש שנה של הפסקה בלימודים. היא המשיכה בפקולטה לרווחה בחוג עבודה סוציאלית, למדה ללא הנחות וקיבלה את התואר ב-2004. מאז החלה לעבוד במחלקת הרווחה בעספיא ופיתחה פרויקטים קהילתיים רבים.

משפחתה תומכת ואוהבת. לנג'לה שלושה בנים ובת אחת. שלושה נשואים, הבן בן 24 השתחרר מהצבא. בת אחת גרה בשפרעם ובן נוסף הוא עו"ד ואיש צבא בכיר. האוכל בבית מסורתי אבל "התחלנו להיות קצת אשכנזים... שניצלים והמבורגרים", צוחקת נג'לה.

סמנטיקה של ביגוד

אני מסתכלת על פניה היפות של נג'לה ומבקשת רשות לצלם אותה. "כן, בוודאי, אבל תני לי לסדר את המטפחת בצורה הנכונה"... המטפחת היא לבנה, שקופה, קלילה עם רקמה עדינה בשוליים. מסתבר שיש לה משמעות.

המטפחת הלבנה השקופה היא הסמל לאישה הדרוזית המסורתית "לייט". צורת הלבוש קובעת אם האישה היא דתית או חילונית. הדתיות מכסות ראשן במטפחת לבנה אמנם, אבל לא שקופה. וללא רקמה. היא מכסה את המצח וגם את הפה. נג'לה וכמוה כמעט כל הנשים בקבוצה, הן דתיות "לייט" - המטפחת לבנה ושקופה ולא מכסה את חלקי הפנים, והרקמה בשוליים קיימת.

הקבוצה ששהתה בבית הויס במשך שלושה ימים, לא כללה נשים דתיות קיצוניות. מלבד הדתיות-"לייט" היו גם חילוניות שהגיעו ללא כיסוי ראש ועם מכנסיים. נג'לה אף הדגישה: "במקום דתית "לייט", אפשר לומר עלי, חילונית אמצעית"... ההגדרה אינה משנה, העיקר הוא, שהקבוצה כוללת את כולן על כל השוני שביניהן בהמון אהבה והכלה.

"כן לנתינה" - Sisterhood is powerfull

הסדנאות בבית הויס התרכזו בנושאי העצמה נשית וקבוצתית וכללו בין השאר הרצאות על "חיבור לכוחות הפנימיים ובניית חזון אישי באמצעות פסיכודרמה", כמו גם שיווק וגיוס משאבים. תגובות המשתתפות בסדנת הסיכום היו נלהבות. במסגרת זו החליטו הנשים על המוטו החדש לעמותה "כן לנתינה", אותו המוטו בכותרת הכתבה: "נשים נותנות באהבה, משפחות מקבלות בכבוד"!

גם לנו, הצוות בבית הויס היה הכבוד לקבל את עמותת הנשים הנפלאה הזו באהבה. כמה שניות לפני ההסעה חזרה לעספיא, אני משחילה שאלה אחרונה: "יש לך משאלה נוספת נג'לה"? והיא עונה לי בהתלהבות של ילדה בת שמונה-עשרה: "אני מעוניינת שהעמותה הזו תתפרסם בארץ ובעולם. אני רוצה להעלות את עספיא ואת הדרוזים על המפה. אני שואפת שתהיינה עמותות תאומות בארץ ובעולם ומקווה שהעמותה שלנו תתרחב ותיתן מענה לא רק בעספיא. אני רוצה לפרוץ דלתות".

עם נשים כמו נג'לה וחברותיה לעמותה, ראדה, אעידה, סאנא, אביר, אמירה, סואד, פנינה, ועוד רבות אחרות, ועם תמיכת הגברים ברקע - השמיים הם הגבול!