למי טוב הסכם בלעדיות

עדי דוברת - מזריק, "שר הכלכלה נגד רשות תחרות: אנטיתזה לכיוון שצריך להוביל", באתר דהמרקר, 05 לדצמבר 2019.

עייפתי כבר מביקורת על חבורת פליטי "כולנו", שנתניהו העניק להם בית בליכוד, אבל הפופוליסט שר הכלכלה, אלי כהן, ממשיך לעצבן אותי, ומקשה עלי להתעלם ממנו, במיוחד אם במסגרת הפופוליזם והכמיהה שלו לאהבת הציבור, הוא גם מוותר על הנימוס כלפי העומדת בראש "רשות התחרות" וגם ממליץ על מדיניות לא נבונה. כהן מבקר בחריפות את רשות התחרות על כך שאינה רואה בכל הסכם בלעדיות בקניון פגיעה בתחרות, או במילים שלו: בלעדיות חוטאת לתחרות. נקודה.

ומכאן הוא מסיק שיש לאסור על הסכמי בלעדיות, אבל לאשר אותם בכל זאת במקרים שהבלעדיות מוצדקת, וכבר בכך סותר את הצהרתו ש"בלעדיות חוטאת לתחרות. נקודה". הגישה של כהן היא הגישה הביורוקרטית החביבה על פוליטיקאים וביורוקרטים: לכל דבר צריך לבקש אישור. או במילים שלו:

הממונה כתבה לי שהיא מאמינה שיש מקרים שבהם יש הצדקה לאשר לעסק בלעדיות, ואני אומר: לפי הצעת החוק שלי, אם מישהו ירצה שיאשרו לו בלעדיות - הוא יצטרך לפנות למדינה, והיא תבחר אם לאשר לו את הפטור.

הגישה של מיכל הלפרין, שבשונה מכהן שמרה על וויכוח ענייני ולא יצאה נגד השר בצורה ציבורית, היא גישה עדיפה: מותר בתנאים מסוימים כן להתחייב לבלעדיות, ואז לא צריך אישור מראש.

לטענתה של הלפרין הסכמי בלעדיות אינם צריכים להיות אסורים באופן גורף, ויש לאסור אותם אם רשות התחרות השתכנעה שהם פוגעים בתחרות והבלעדיות לא נעשתה באופן סביר ומידתי. יש לזכור, שלפעמים דווקא לטובת התחרות מוטב להעניק בלעדיות. ייתכן קניון שבלי בלעדיות (לעתים זמן מוגבל יספיק) לסוג שירות מסוים, השירות לא יהיה קיים כלל. ועוד כדאי לזכור, שתחרות אינה המטרה. היא האמצעי לייצר שירות טוב יותר וזול יותר לציבור.

ההתבטאויות של כהן מעידות בצורה הברורה ביותר שהמטרה שלו היא תשומת לב, ולכן חשוב לו להגיד לציבור משהו בסגנון "אני גבר גבר, ואני קובע, ואני אלחם למענכם" - או במילים שלו:

המדיניות שלי היא לפעול לטובת הצרכנים. לכן קודם כל כיבדתי את הממונה ואמרתי לה 'זאת המדיניות שלי - קבלי אותה'. בתגובה היא שלחה לי מסמך מנומק, אבל לא קראתי שם שום נימוק ששכנע אותי. אז התקדמתי ואמרתי למחלקה המשפטית 'חברים, תכינו את הצעת החוק'. עם כל הכבוד לממונה, אני זה שקובע את המדיניות ואני חולק על דעתה - באתי לסייע לקידום התחרות וחוק שמתיר בלעדיות חוטא למטרה.

[פורסם בבלוג האישי של עומר מואב]