גנץ, שתי הערות שוליים

בני גנץ קלעת את עצמך למצב מביך, ומה אתה עושה עכשיו בהנחה שאתה רוצה או נאלץ להמשיך במשא-ומתן? שני עניינים:

סוגיית הסיפוח: מספיק שיינתן לחברי הקואליציה חופש הצבעה למקרה שתעלה סוגיית סיפוח חלקים מיהודה ושומרון. אל תיכנס לפינה. ביבי בעצמו אינו רוצה סיפוח ומכין אותך בעל כרחך כאליבי (אתה זוכר איך בדה מליבו, שלא תקף באירן - ולזכותו שלא תקף באירן - מפני שהשרים יובל שטייניץ ומשה יעלון התנגדו? זה בלוף פוליטי מאותו סוג).

ביבי יספח רק אם הימנעות מסיפוח תסכן את המשך שלטונו. זה הכל. בפועל הוא מבין את הסכנות המדיניות והכלכליות שבסיפוח, בעיקר בעולם שלאחר הקורונה. אז אל תוציא לו את הערמונים מן האש.

יו"ר הכנסת: היה עליך להסביר ליולי אדלשטיין כי למרות שהתנגד לפסיקת בג"ץ חובתו הייתה לקיים את הצו השיפוטי (מה גם ששום דגל שחור לא מתנוסס מעליו גם בעיני מי שסבורים כי הוא שגוי). זה בדיוק עניין הגיבור הכובש את יצרו. לכן אם אדלשטיין רוצה להיות יו"ר הכנסת הוא יכול להחזיק בדעתו אבל להתנצל ולהתחרט ולבקש סליחה שלא מילא אחריו. הוא בדיוק כמו חייל שסירב למלא פקודה חוקית גם אם היא שגויה בעיניו.

הערה לשתי התגובות הראשונות של arie poul בהמשך:

1. אם יולי אדלשטיין יכיר בטעותו ויחזור בו תוך התנצלות יש בכך הכרה מלאה בעליונות שלטון החוק גם כשההחלטה השיפוטית אינה נראית לאדם זה או אחר.

2. המועמד החלופי של הליכוד הוא יריב לוין, שבעצם קרא לאדלשטיין להשיב בשלילה לבג"ץ והוא מנאץ את בג"ץ ומכפיש ומסית נגדו. אז עדיף שהוא ישב בראש הכנסת?