נתחיל מהסוף: בג"ץ חייב את מעמדו ל
שי ניצן.
הגורל זימן את שי ניצן למקום ולזמן שבו הוא הבין והיה משוכנע שעליו לקום ולעשות מעשה, שאם לא כן - אין בג"צ.
לשי ניצן יש את הכישורים האישיים - המולדים והנרכשים - לעשות מעשה בסדר גודל היסטורי.
יש לניצן את האומץ להסתער חשוף על ההר, ומה שלא פחות חשוב: היו לו שני מורים טובים ומסורים שמהם הוא למד, שכלים משפטיים - אם משתמשים בהם "נכון" - לא מהווים מגבלה להשגת מטרות הנראות בעיניו חשובות.
שני המורים של שי ניצן היו
אהרן ברק ו
דורית ביניש שמרגישים בבית מטבחיים כמו בבית. שי ניצן היה מתמחה של אהרן ברק ובהמשך הוא היה עוזר אישי של דורית ביניש. ועם "אבא ואמא" שכאלה - אתה מסודר.
שי ניצן ראה את שראו כולם: ששרת המשפטים
איילת שקד מתפרצת להיכליו של בג"ץ כמו פיל לחנות חרסינה. דורות על דורות של משפטנים חונכו על המיתוס שלשופטים אין אג'נדה (ואם יש להם אג'נדה הם לא מתאימים - ראו פרופ'
רות גביזון) וכל מה שמנחה את השופטים הוא הידע המשפטי החכמה והצדק הצרוף.
והנה, באה איילת שקד ובועטת במיתוס המקודש הזה, ומתריסה שוב ושוב שהיא חותרת לאכלס את בג"ץ בשופטים עם אג'נדה. ולא סתם אג'נדה כי אם אג'נדה שמרנית - כלומר שופטים שיימנעו מהתערבות במעשי הרשויות האחרות.
אבל הרי זו מהותו של בג"ץ, שהוא מתערב במעשי הרשויות האחרות ומנחה אותם כמיטב הסבירות והמידתיות.
מכל מקום, שי ניצן הבין היטב, שאם הוא לא קם ועושה מעשה - איש לא יעשה זאת במקומו, ואז בג"ץ במתכונתו הנוכחית נופח את נשמתו בקול יבבה.
ובמילים אחרות, היה ברור לשי ניצן שכדי להציל את בג"ץ - עליו לסלק את שרת המשפטים מכסאה ויהי-מה.
אלא שכאן נתקל שי ניצן בקושי מסוים: לאיילת שקד אין ככל הידוע שלדים בארון ולא ניתן לסלקה מטעמי ניקיון כפיים וכיוצא באלה עניינים שהפרקליטות מתמחה בהם.
אבל אל דאגה: אם לא ניתן להפיל את איילת שקד, ניתן להפיל את ראש הממשלה, ואז כל הממשלה, ובתוכה איילת שקד, נופלת מאליה.
ופגמיו של ראש הממשלה הם כידוע לא מעטים - גם אם הם אינם עוברים את הרף הפלילי. וכך - כל שנותר לשי ניצן לעשות הוא לצרף את הפגמים הללו - פליליים או לא - לכדי שוחד מרמה והפרת אמונים כדי שגם הציבור יבין, ובא לציון ולבג"ץ גואל.
איך
בנימין נתניהו לא ראה את התמונה הזאת בהתהוותה? איך הוא הפקיר את משרד המשפטים במקום כל כך רחוק משליטתו כאילו המדובר במשרד התיירות? אם אתם מבחינים בחבורה כחלחלה במצחו של נתניהו - זו תוצאה של הטחת הראש בקיר.