קריסת עסקים בתום הסגר - מחייבת צעדים דחופים

מובן כבר כעת שהמשק נכנס למיתון עמוק. ברורות ההשלכות הדרמטיות של סגר כלל עולמי כה ממושך למשק העולמי ובתוכו לישראלי. נוסיף את ההשפעה של הצורך בהפעלה איטית וזהירה של המשק ודחיית מרביתו מחזרה לעבודה תקינה, כמו גם את הציפיה להמשך התערבות רגולטורית מכבידה בצד הצורך לסיגול "הריחוק החברתי" לאורך חודשים רבים. כל אלו מכתיבים חזרה איטית של המשק לתעסוקה, וככל שתיארך התקופה יעמיק המיתון.

מסה של חברות ועסקים (קטנים ובינוניים בעיקר) צפויים להגיע לכדי חדלות פירעון מיד עם פתיחת הסגר וגל נוסף שיגיע בפיגור קל שלאחר עיכול הסטטוס החדש של המשק הישראלי, בגל קריסות שעוד לא נראה במדינה. חלק נכבד מעסקים אלו היו כבר ערב השפעות הקורונה על סף הכדאיות הכלכלית שבפעילותם העסקית. עסקים אלו יכלו להמשיך לצוף מעל פני המים בזכות אשראי זול יחסית בעידן של גאות עולמית בביקושים.

מצב המשק עומד להשתנות באופן דרסטי. עם ביקושים נמוכים משמעותית הן מצד המשק המקומי הנכנס לאבטלה גבוהה והגבלות תעסוקתיות רבות, והן מצד ביקושים נמוכים בשוק העולמי כולו שיפחיתו את הביקוש ליצואנים. נוסיף למשוואה את ההקטנה הצפויה בהשקעות בתחומי ההיי-טק, ונמצא משק שחווה רארגון מסיבי עמוק כמעט בכל ענפיו, על כל מגזריו.

זעזוע שכזה, מרעיד את תזרימי המזומנים של כמעט כל החברות במשק. ביניהן גם של חברות רווחיות בעלות ערך מוסף מובהק בפעילותן. אולם חברות כאלו שתכננו את תזרים המזומנים שלהן על-פי ציפיות במצב שוק טרום הקורונה, עלולות למצוא עצמן תחת תרחיש קיצון אליו לא יכלו להתכונן, כאשר גל ההדף התזרימי ששוטף את המשק יזרוק גם אותן אל פתחי חדלות הפירעון באופן לא צפוי.

צמצום מזיק

נשאלת השאלה כיצד צריכה המדינה להתמודד כעת עם גל מסיבי של מצבי חדלות פירעון של חברות? בזמנים רגילים, כוחות השוק הם שמכריעים אלו חברות יגיעו לחדלות פירעון ויפסיקו להתקיים. במקרה של זעזוע דרסטי כמשבר הקורונה, כוחות השוק אינם פועלים ביעילות, שכן גם חברות בעלות זכות קיום וכדאיות כלכלית בעידן שלאחר הקורונה, לא יוכלו לגשר על "הבור" התזרימי שנכפה עליהן.

מצב של קריסת חברות ועסקים "טובים" בעלי פעילות עסקית כדאית הינו מסוכן למדינה, כיוון שאז המשק מצטמצם מעבר לצורך שבשינוי מבני נדרש בניפוי העסקים "הכושלים" מתוכו, ובפועל ייגרם צמצום מזיק ושלא לצורך גם בפעילות עסקים "טובים", בעלי כדאיות כלכלית גם בעידן החדש. קרנות הלוואות בערבות מדינה או מענקים עיוורים לכלל המשק לא יכולים להשיג את מטרת המשק בעת הזו.

על המדינה להיות הרבה יותר סלקטיבית ומקצוענית בתמיכתה בחברות ועסקים, ולהתמקד במניעת פשיטות רגל של חברות "טובות" שהמשך פעילותן נחוץ מאוד למשק כעת, בכדי להפחית את התכווצותו. כאשר מנגד, יש לאפשר למשק להשתחרר מעסקים שאיבדו זכות קיום בעידן הקורונה.

לכן על המדינה לבצע פעולת התערבות "כירורגית" דחופה בכוחות השוק שאינם פועלים כעת, ולברור במהירות מבין החברות מבקשות הסיוע את החברות בעלות "זכות הקיום", אלו שקיימת כדאיות כלכלית בפעילותן גם בעידן שלאחר הקורונה, ולמקד הסיוע להן בלבד. פעולה גורפת אחרת "תזרוק" תקציבים (שעומדים בפני התכווצות בעצמם) על עסקים משוללי כדאיות עסקית, לחינם.

בחינה פרטנית

אין כל טעם להעניק מימון או מענק לחברות שאינן צפויות להתגבר על השינוי הצפוי, כאשר זמן מועט לאחר התמיכה יפסיקו ממילא פעילותן בשל אי-יכולתן להסתגל למצב השוק שבעידן הקורונה. עסקים שכאלו צריכים, עם הצער הכרוך, להפסיק להתקיים, ומוטב מוקדם ממאוחר לטובת המשק כולו. התערבות ממשלתית שכזו נחוצה ודחופה על-מנת לייעל את תהליך השינוי המבני העמוק שצפוי במשק ולקצר ככל הניתן את משך הזמן הכרוך בהשתקמותו של המשק והגעתו לאיזון בעידן החדש.

בכדי לעמוד במשימה על המדינה להכשיר במהירות צוותי בחינה כלכלית רבים שייבחנו את סיכויי החברות לעמוד בתזרימי המזומנים שלהן בעידן הקורונה ובטווח הזמן הבינוני, ולתמוך רק באלו שמימון ביניים יוכל לגשר על "הבור" התזרימי שהן חוות בשל הסגר והפסקת הפעילות.

סיוע מצד המדינה לעסקים אפשר שיוגש בשתי אלטרנטיבות. האחת - הלוואות בערבות מדינה, והשנייה - מענק תמורת הון מניות שיועבר לבעלות המדינה. בטרם החלטה על אופן ומידת הסיוע, על הסיוע להיבחן עבור כל ענף בנפרד על-פי מידת המהירות הצפויה שבהשבתו לפעילות עסקית, ולהמשיך בבחינה פרטנית של החברות דורשות הסיוע על-פי הקווים המנחים הבאים:

1. ראשית, יש לבצע בחינת כדאיות כלכלית להמשך פעילותה העסקית של החברה, תחת הנחות בסיס הצופות פני המשק בעידן החדש, ולוודא שגם תחת אילוצי עידן הקורונה החברה צפויה להיות רווחית תפעולית.

2. בשלב הבא יש לבחון את תזרים המזומנים הצפוי לחברה כתוצאה מהפעילות העסקית הצפויה לה תחת האילוצים החדשים.

3. בשלב האחרון יש לבחון את גובה האשראי/סיוע לו נזקקת החברה על-מנת לגשר בין "הבור" התזרימי שנוצר בה ועד מפגש עם התזרים החדש הצפוי לה, אל מול יכולת ההחזר של החברה לכיסוי הלוואה זו.

נקיטת פעולות אלו תמקד את המדינה בתמיכה סלקטיבית בחברות ועסקים שקיים אינטרס ברור של המשק בשימור פעילותם, להבדיל מעסקים שאיבדו כדאיות עסקית בפעילותם בעידן החדש. התערבות המדינה אקוטית בעת הזו כיוון שבזעזוע כה מסיבי מלווה בגל מצבי חדלות פירעון כפי שצפוי כעת, לא ניתן לסמוך על המשק ויכולתו לבצע סינון יעיל בין עסקים כדאיים ללאו, שהרי הבנקים צפויים לגרור רגליים בכל הקשור לתמיכה שכזו עם עליית אלמנט הסיכון וחוסר הוודאות, וגם למשקיעים פוטנציאליים אין את הזמן או המשאבים לבחון את שטף החברות המשוועות לעזרה ותמיכה. ומוטב מוקדם ממאוחר. צו השעה מחייב זאת.