כאשר פקידים קולומביאניים החלו לחלק חבילות מזון למשפחות נצרכות שנפגעו ממגבלות הקורונה, נדהם חבר הפרלמנט ריקרדו קווינטרו ממחירי המוצרים. בדיקה מהירה בחנות המכולת המקומית העלתה, שהמחירים היו כפולים מן הרגיל. היא הובילה לאחד מ-14 ההליכים הפליליים המתקיימים כיום בקולומביה, בחשד לשחיתות סביב הקורונה. וקולומביה אינה היחידה, מדגיש וושינגטון פוסט.

מדינות שופכות טריליוני דולרים למאבק בנגיף ובמשבר הכלכלי שיצר, והממשלות מעדיפות את המהירות על פני השקיפות. לרובן אין ברירה, בשל חומרת המצב; אך התוצאה בכמה מהן היא שחיתות גוברת וזרימת כספים לכספי פקידים, ספקים וארגוני פשיעה.

אספקת מזון למי שאיבדו את פרנסתם היא מקור עשיר במיוחד לשחיתות. כאשר ממשלת בנגלדש החלה לחלק אורז לעניי המדינה, נעלמו 150 טונות שלו. החקירה הובילה למעצרם של 50 איש, כולל פקידי ממשל ושלטון מקומי, החשודים שגנבו את האורז במטרה למכור אותו במחיר גבוה יותר. ואילו בקולומביה, בה פתחנו, התברר למשל שהממשלה שילמה 2.81 דולרים תמורת קופסת קפה בת 250 גרם, בעוד שהמכולת ליד ביתו של קווינטרו מכרה אותה ב-1.20 דולר.

האמרת מחיריהם של מוצרים כמו מסיכות ומכונות הנשמה יכולה להיות מוסברת, לפחות באופן חלקי, בכללים בסיסיים של היצע וביקוש. הבעיה היא, מדגיש הפוסט, בהיקף של פערי המחירים בין מה שנדרשות הממשלות לשלם לבין מחיר השוק. ולעיתים יש דגלים אדומים בוהקים עוד יותר, כמו למשל ברומניה. חברה קטנה המספקת בשגרה טבק וקפה, זכתה במכרז ממשלתי לאספקת מסיכות רפואיות ב-12.6 מיליון שקל – כפליים ממחיר השוק. חברת הקפה היא למעשה ה"קוף" של חברת הציוד הרפואי סאנימד, אשר הורחקה ממכרזים ממשלתיים בשל עבירות מס.

הבעיות קיימות אפילו בארה"ב. מינהל החירום הפדרלי (FEMA) הזמין מסיכות ב-55 מיליון דולר מחברה במדינת דלאוור, לה אין כל ניסיון בתחום הציוד הרפואי. החברה, פנטרה וורלוויד, נבחרה ללא מכרז; חברת-האם שלה מצויה בהליכי חדלות פרעון מאז הסתיו שעבר. היא מקבלת 5.50 דולרים למסיכה, פי כמה מאשר ספקים אחרים של הממשל. החברה טוענת, כי בעבר השתתפה באימונים רפואיים של משרד ההגנה ושהמסיכות שהיא מספקת הן באיכות גבוהה במיוחד.

חבילת הסיוע חסרת התקדים שאישרו הממשל והקונגרס, בסך 2.2 טריליון דולר, כוללת מנגנונים האמורים למנוע שחיתות. נקבע בה, כי לא יינתנו כספים לשום חברה הנשלטת בידי הנשיא דונלד טראמפ או מישהו מאנשי הבית הלבן, והיא הקימה ועדה של מבקרים פנימיים כדי לפקח על חלוקת הכספים. אולם עדיין קיימת דאגה מפני התערבות של הבית הלבן, במיוחד לאחר שטראמפ הדיח בחודש שעבר את מבקר הפנים של קהילת המודיעין – ויכול לפטר כל מבקר פנים אחר. הבית הלבן מציין בתגובה, כי תוכנית הסיוע כוללת 100 מיליון דולר לפיקוח של הקונגרס על ביצועה.

ההיסטוריה מלמדת, שהעדר פיקוח מוביל לנזקים כבדים בשל הונאות. מבקר המדינה האמריקני קבע בשנת 2014, כי 22% מהכספים שהעביר FEMA בעקבות הוריקן "קתרינה" והוריקן "ריטה", שתיהן בשנת 2005, ככל הנראה ירדו לטמיון בשל שחיתות או נוצלו בדרכים בלתי ראויות. עם זאת, הסוכנות אימצה כללים נוקשים יותר והנזקים צנחו ל-2.7% בלבד אחרי הוריקן "סנדי" ב-2012.

אסדרה אנטי-שחיתותית יכולה למנוע הונאות, מציין הפוסט. עיריית בואנוס-איירס חייבת לפרסם ברשת את כל ההתקשרויות שלה, כולל במהלך הקורונה, ופרסום זה חשף שתי עסקות בעייתיות. באחת מהן נרכשו 15,000 מסיכות רפואיות במחיר של 40 דולר למסיכה מחברה בעלת הון של 1,500 דולר בלבד. בשנייה נחתם הסכם נדיב לאיכסון חולי קורונה במלון שאחותו של ראש העירייה חברה במועצת המנהלים שלו. חשיפת העסקות בתקשורת הארגנטינאית הובילה לביטולן ולהתפטרות של שני פקידים בעירייה.