ועדת הכנסת חידשה (יום ג', 4.2.2020) את הדיונים בעניין חסינותו של ח"כ חיים כץ. ההצבעה על הענקת החסינות לכץ צפויה בהמשך היום. אם יימצא רוב בוועדה והחסינות תוענק - ההחלטה תהיה טעונה אישור של מליאת הכנסת. סיעת כחול-לבן העניקה לחבריה חופש הצבעה, ואילו סיעת הליכוד - אליה משתייך כץ - הודיעה שתתמוך בבקשתו.

על-פי כתב האישום, באוקטובר 2010, ביוזמתו של איש שוק ההון מוטי בן-ארי, הניח כץ על שולחן הכנסת הצעת חוק פרטית - תיקון 44 לחוק ניירות ערך - שנועדה להביא לשינוי בסדר הנשייה של חברות המצויות בחדלות פירעון, כך שבעלי אג"ח "רגילים" יקדימו את בעלי השליטה בחברות. הדבר עשוי להביא לכך שבאופן מעשי, בעלי השליטה לא יקבלו בחזרה את חובות החברות כלפיהם.

לטענת הפרקליטות, כץ ומוטי בן-ארי תיאמו הזרמת עשרות הוראות מסחר בני"ע. כתוצאה מהתיאום נקשרו עשרות עסקות, בהיקפים של מיליוני שקלים, לאורך ימים רבים ובמגוון ניירות ערך, באופן שהניב לכץ תועלת כלכלית. לאחר אישורו של תיקון 44, נאמר בכתב האישום, המשיך בן-ארי להעניק לכץ טובות הנאה כלכליות שונות. במקביל, ניסה כץ לקדם הצעת חוק נוספת שיזם בן-ארי, ולפיה בעלי שליטה בחברות שנקלעו לקשיים יהיו חייבים להחזיר את הדיבידנדים שקיבלו בחמש השנים הקודמות - הצעה שגם היא הייתה מיטיבה עם בן-ארי וקבוצת מימון.

הסניגורית: נורמות שאינן קיימות

פרקליטתו של כץ, עו"ד נוית נגב, הזכירה את המלצות הצוות בשאלת ניגודי העניינים, שהוגשו ליועץ המשפטי לממשלה באוקטובר 2018, ולפיהן יש להעדיף את השיקול הפרגמטי של מניעת ניגוד העניינים לעומת שיקול הפגיעה באמון הציבור. שרת המשפטים לשעבר, איילת שקד, תמכה בנגב: "ההבנה הייתה שניגודי העניינים הפכו בלתי סבירים ומשתקים את עבודת השרים. אני לא חושבת שיש ניגודי עניינים לחברי כנסת, והרעיון היה להחיל חובת גילוי ודיווח ולא חובת מניעה".

היועמ"ש של ועדת הכנסת, ארבל אסטרחן, השיבה: "זה מבחן חשוב מאוד בעבודה הפרלמנטרית והוא מאפשר לחברי הכנסת להשתתף בדיונים גם כשההחלטות משפיעות על קרוביהם. אבל אם חבר כנסת מקבל טובת הנאה אסורה, כדי לקדם דבר כלשהו, המבחן לא רלוונטי. הטענה בכתב האישום היא לפעולה בניגוד עניינים מול שותף עסקי קרוב בהליך קידום הצעת החוק".

נגב התייחסה לשאלת חובת הגילוי: "בהתאם לכללי האתיקה של חברי הכנסת, חובת הגילוי קמה כשקיים לחבר כנסת עניין אישי. משלא היה עניין אישי, לא מתעוררת חובת הגילוי והעובדה שח"כ כץ לא סיפר על בן-ארי בהופעתו בוועדה יש בה פגם אסתטי וזו הייתה טעות אך זה לא מבסס ניגוד עניינים. כץ עצמו הודה בחקירה שטעה שלא אמר לפרוטוקול על חברותו עם בן-ארי. אי-הגילוי לא יכול להקים עניין אישי, אלא הוא עניין נלווה כנגזרת לניגוד העניינים".

לטענת נגב, "אין שום חובת גילוי בכנסת ליוזם החקיקה ולכן זה לא רלוונטי. אי-אפשר לומר שהופרה חובה שאינה קיימת. זה רלוונטי גם להיעדר החובה לגילוי אינטרסים של מי שמופיע בפני ועדה. כתב האישום מבקש לשנות את הנורמות הנהוגות בכנסת והוא מתבסס על נורמות שלא קיימות בכנסת. אין חובת גילוי לאינטרס של אדם פרטי המופיע בפני חברי הכנסת בהליך החקיקה. בייחוס עבירת המרמה והפרת האמונים לחבר כנסת בנסיבות אלו, יש קפיצה גדולה במבחן הסיכון הטבעי".

מנדלבליט: ברף הגבוה ביותר

היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, הגיב: "צריך להעמיד דברים על דיוקם. הפעולה לפי כתב האישום אינה רק חקיקת החוק, אלא מגוון פעולות ומצגים כוזבים שכללו הסתרה מכוונת. מדובר במרמה והפרת אמונים ברף הגבוה ביותר. איני מקל ראש בפעילות הגלומה בחקיקת חוק, ואני לא מתכוון להתערב בעבודה הסדירה של חברי הכנסת. החוק עשוי לסייע גם לציבור בלתי מסוים, אבל תחילתו והולדתו היא במערכת אינטרסים של חברים מאוד מאוד טובים, שהחלה כמערכת יחסים כלכלית ושוכנעתי שהפכה למערכת מעורבת - חברית ואינטרסנטית כלכלית.

"אנחנו עוסקים במערכת יחסים חברית שיש בה אינטרסים כלכליים. אנחנו לא עוסקים בשוחד, אך בניגוד עניינים חריף כזה שעבירת השוחד היא מדרגה אחת מעל. ניגוד העניינים שכאן לא היה רחוק מעבירת השוחד". כץ אמר בתגובה: "אני מבקש להתייחס לכתב האישום. הוא אומר דברים שלא היו ולא נבראו".

כץ: לא שיקרתי ואינני משקר

בסיום הדיון אמר כץ: "יש בינינו [בינו לבין מנדלבליט] מחלוקת מהותית ואני פגוע עד עמקי נשמתי מעצם הטענות כלפי. אני סבור שבמקרה שלי טעית בענק. אך עם זאת אני מאוד מכבד אותך ואת מוסד היועץ המשפטי לממשלה. אני איש שפיו וליבו שווים. לא זוכר מתי שיקרתי ובגיל 72 אינני מתכוון לשקר גם היום. שילמתי מחיר בכל המרדפים הללו".

על החשדות נגדו בנוגע ליחסיו עם בן-ארי, אמר כץ: "יש לי שני חברי נפש קרובים מאוד - עמוס ברנהולץ, מומחה פנסיה, ומוטי בן-ארי שאני מחשיב ל-מסי של שוק ההון. עמוס ישב פה בעשרות ישיבות בנושא פנסיה והיועצת המשפטית של הוועדה התייעצה איתו ימים ולילות. בן-ארי היה איתי בהורדת דמי הניהול של קופות הגמל. לא אמרתי שהוא חבר שלי, כי ראיתי בו יכולת לעזור לממש את מה שראיתי נכון לאזרחי ישראל. לא הסתרתי אותו. שניהם ישרים כסרגל ורגישים חברתית. מוטי לא יזיז את העט ולא יגנוב גם אם תציע לו 50 מיליון וגם אם יתהפך העולם".

כץ הוסיף: "בתחילת החקירה לא זכרתי אפילו מה זה תיקון 44. התיקון הזה בא לומר לבעלי שליטה: לקחת כסף - תדע שאתה צריך להחזיר. מאז ינואר 2011 עד הגשת כתב האישום לא השתמשו בחוק הזה, כי התמרור הזה מנע תאונת דרכים. בן-ארי לא הרוויח שקל, לא נתן לי שקל ואני לא הרווחתי שקל. הוא לא צריך את החקיקה.
על תיקון 44 חקרו אותי ברוטו פחות משעה אחת. יש שם מישהו שהתאהב בחקירה.

"אני שלם עם חקיקת החוק. ידי נקיות. התהליך - זה העונש שלי על מה שלא עשיתי ואני לא ראוי לקבל אותו. על חוסר שינה בלילות. על שלילת הוויזה שלי לארה"ב. אני מצטער על כך שטעיתי ולא אמרתי בוועדה שמוטי חבר שלי. אני לא חושב שעברתי על תקנון הכנסת. 180 חוקים חוקקתי. לא טעיתי ולא חרגתי אפילו לא פעם אחת".