מצב הסטודנטים בישראל לנוכח מגיפת הקורונה <br>

כיום במדינת ישראל, נכון לחודש נובמבר 2020, ישנם כ-327.6 אלף סטודנטים אשר לומדים תארים במוסדות להשכלה גבוהה בענפים שונים כגון פסיכולוגיה, הנדסה, מנהל עסקים וכיוצא בכך. חייהם של סטודנטים אלו נפגעו קשות ואף יותר משאר אוכלוסיית ישראל, אשר גם היא, ללא כל סייג, נפגעה אנושות מנזקי מגיפת הקורונה. לצורך ההמחשה, נכון להיום, כשבועיים מפתיחת שנת הלימודים תשפא, כ-30% מהסטודנטים במדינת ישראל שוקלים להפסיק את לימודי התואר בשל בעיות מגוונות אשר כוללות, בין היתר, מצב כלכלי קשה וחוסר בולט בתעסוקה וכל זאת ללא כל עזרה או סיוע מעשי מצד המדינה. יש לציין וחשוב להבין שהבעיות הנ'ל נבעו ונוצרו כתוצאה ישירה של מגבלות הקורונה.

סביר להניח וניתן להבין שמדינה כגון ישראל אשר לה בעיות רבות בתחום הביטחון צריכה להיות מחושבת ושקולה בעת הכנת תקציביה השונים. ברור לכולם שללא ביטחון, לא ניתן יהיה לתחזק מדינה באופן ראוי אך עדיין, על מקבלי ההחלטות להפנים שישנו צורך בהול לעזור לסטודנטים במדינת ישראל מכיוון שהם, הסטודנטים השונים, יהיו אילו אשר ישפיעו ויקדמו את המדינה בתחומים השונים.

ניתן לראות שבשל מגיפת הקורונה נוצרו מגוון רחב של בעיות בחייהם של הסטודנטים. אחת מאותן הבעיות הינה שמרבית הסטודנטים החיים מחוץ לבתי הוריהם אינם יכולים לממן את עצמם. זאת בשל מחסור בעבודות וחוסר גמישות בשעות הלימודים אשר מונעים יכולת עבודה רציפה ומונעים השתלבות בשוק העבודה.

אם אין די בכך, מעבר לפגיעה האנושה בכלכה, סטודנטים רבים משלמים מחיר כבד בפן הנפשי בשל חוסר מנוח, פחד מהבאות ודאגה אמיתית הנוגעת ליכולת תשלום ההוצאות. כלל המרכיבים הנ"ל יוצר תחושות קשות בקרב הסטודנטים אשר כוללות, תחושת תסכול וחוסר שוויוניות. רגשות אילו נובעים מהתחושה הרווחת שמדינת ישראל אינה עושה מספיק מאמצים רשמיים מדיניים לרווחת הסטודנטים וגם כאשר החלטות מתקבלות, אז הן אינן עוברות את הצבעת הכנסת ובמהרה נהפכות לסיסמאות פוליטיות ללא תוכן.

לכל אילו אשר טוענים שאין דרך אחרת ו/או ברירה טובה יותר אז ברצוני לחלוק על כך ולהסב את תשומת הלב למדינות סוציליסטיות כגון שוודיה, אשר בהן לימודי תואר וסבסוד דיור לסטודנטים ניתנים באופן נרחב וזאת מכיוון שהם נחשבים כערך בסיסי. תפיסת העולם של אותן מדינות הינה שידע הוא כוח אשר בסופו של דבר תורם להתפתחות התרבות והכלכלה במדינה. למדינת ישראל אשר לצערי ולדעתי האישית נמצאת בין סוציאליזם לבין קפיטליזם, אין יכולת להתנהל באופן זה. למרות כל זאת, אנו יכולים ואף מחויבים לחשוב על דרכים אלטרנטיביות אשר יספקו עזרה נדרשת לסטודנטים ויקדמו חברה מחכימה ומלומדת יותר.

אפילו חברה קפיטליסטית כגון ארה"ב, אשר ממוקמת בקוטביות נגדית מוחלטת מול מדינה סוציליסטית כמו שוודיה, מצאה דרך לעזור לסטודנטים. עזרה זו נובעת מההבנה שהשכלה גבוהה היא ערך בסיסי ולכן על-מנת שיתהיה נגישות נרחבת למסודות החינוך הממשל האמריקני מספק את התשתית הנדרשת להלוואות סטודנט. סיוע זה הינו בעצם הלוואה ללא ריבית לצורך לימודים. בעת סיום הלימודים המדינה יוצרת מתווה יחד עם האזרח לצורך תשלום ההלוואה. מתווה זה נעשה בצורה הוגנת אשר אינה פוגעת באפשרות לחיות בכבוד האזרח.

פתרון נוסף אשר יכול לעזור לסטודנטים הינו הנחה בשכר הלימוד בתקופת הקורונה ובמקביל התאמת שעות הלימוד וימי הלימוד על-מנת ליצור מצב אשר יאפשר לסטודנט ללמוד ולעבוד בו זמנית. הנחה בלימודים עלולה אולי להשמע כמרידה במוסד אך נכון להיום, לא מתבצעים לימודים בקמפוס, רוב הוצאות האוניברסיטה כגון חשמל, תחזוקה, מים ושמירה ירדו. הוצאות אלו, בסופו של דבר, חוסכות לאוניברסיטאות סכומי עתק אשר ניתן, אם יש הסכמה, לתרגמן להחזרים בהוצאות הסטודנטים. מיותר לציין, אך בהחלט בעל חשיבות עילאית בימי קורונה, היא העובדה שכל שקל נוסף בידו של סטודנט הינו שקל נוסף לקופת המדינה בצורת מע"מ, מס הכנסה וכדומה.

מגיפת הקורונה יצרה מבול של בעיות ומכשולים אשר עד היום ולמזלנו לא נאלצה או נתבקשה מדינת ישראל להתמודד עימן. אמנם, אין זה נותן פטור מכך ששבשיא המשבר המדינה לא תפנים בחשיבות ההשכלה הגבוהה ורווחת הסטודנטים.