לא מוגדר [צילום: שמחה ברבירו]
מאבק דתי-אתאיסטי |
מחזה תמוה ובלתי מוגדר, "קדוש מעונה", עולה בבית צבי בר"ג . המאבק המתמיד בין האמונה לכפירה הקיים מאז הולדת הדתות, מתרחש כנראה בגרמניה, מוצאו של המחזאי מריוס פון מיינבורג ● אין זה המאבק המתרחש במחוזותינו כיום בין הדת לכופריה ● זה המאבק בין נער פנאטי דתי נוצרי, המוכן להיות בן דמותו של ישו, הצלוב המעונה, לבין אמו, המורה למדעים, המנהלת ויתר הממסד |
מה לנו, שרוב העם חף מכל ידע על הנצרות וסמליה, להתעמק בדרמת בית ספר בה נער רגיש ומוזר נלחם בעוז כנגד כולם, החל באמו שממלמלת ברוסית את הטקסט שלה, המשך במורה להתעמלות החביב הדורש לעטות בגד ים בשיעור השחיה - מה שהנער בנימין דוחה בכל תוקף? הוויכוחים בינו למורה האתלטי והשחקן המשובח (אדם קנדה), ולבין המורה למדעים גברת רוט (שקד מיסק האמינה ומלאת הרגש החיובי לתלמיד, הם המשך התמרדותו כנגד אמו, (אופיר שטיין) שקהל הצופים חף מהבנת עמדתה המסויגת ברוסית. כמו גם כנגד חברו הטוב היחיד (גדעון דוידוב) שכולם מתאנים לו בשל נכותו, ומנהלת ביה"ס (טופז בר און).
מאור עמר, ככומר המורה בביה"ס כובש במשחקו הבוטח והמהוקצע את הצופים, אך לא משכנע את הנער הלכוד בתעצומות נפשו המתלבטות, לעבור לצדו ולהתמכר לדת, משום נסיונו לכלול מגע פיסי עמו. עדן גולדמן כבנימין, בקטע ההצלפות העצמיות על גבו עד זוב דם, משלה עצמו שבכך יהפוך לקדוש מעונה, כמו ישו משיחו. סצינה אכזרית המדגישה את התיפלות שבפנאטיות של הנער, העוברת כל גבול. התוספת של האנטישמיות החבויה בלב כל גרמני נוצרי כלפי היהודים, המכוונת במחזה כנגד המורה למדעים הגב׳ רוט, רק עקב שמה הנדמה לבנימין כשם יהודי - מופיעה רק לקראת סוף המחזה, אך מהווה זרז נוסף לטירוף של הפאנט הנוצרי, עד שמטיחים בו שהוא נאצי.
הבמה המאובזרת רק בקוביות המוזזות ומוסטות בכל קטע לקומפוזיציה שונה - פרי יצירתו של המעצב שמעון קסטיאל שנפטר ממש סמוך להעלאת המחזה, מהווה סיכום יצירתי מוצלח ביותר לאמנותו. עיצוב התנועה של טולה דמארי המשולב בבימוי של אבישי בן גל המוכשר, נוסכים ענין במחזה התמוה והחסר משהו שיגרום לתבשיל להיות מושלם. כי בצעקות רמות ואכספרסיה מתפרצת בלבד לא בונים דרמה. חרף משחקם הטוב של חברי הקאסט שחסר הדרכת טקסט נכונה.
מאור עמר, ככומר המורה בביה"ס כובש במשחקו הבוטח והמהוקצע את הצופים, אך לא משכנע את הנער הלכוד בתעצומות נפשו המתלבטות, לעבור לצדו ולהתמכר לדת, משום נסיונו לכלול מגע פיסי עמו. עדן גולדמן כבנימין, בקטע ההצלפות העצמיות על גבו עד זוב דם, משלה עצמו שבכך יהפוך לקדוש מעונה, כמו ישו משיחו. סצינה אכזרית המדגישה את התיפלות שבפנאטיות של הנער, העוברת כל גבול. התוספת של האנטישמיות החבויה בלב כל גרמני נוצרי כלפי היהודים, המכוונת במחזה כנגד המורה למדעים הגב׳ רוט, רק עקב שמה הנדמה לבנימין כשם יהודי - מופיעה רק לקראת סוף המחזה, אך מהווה זרז נוסף לטירוף של הפאנט הנוצרי, עד שמטיחים בו שהוא נאצי.
הבמה המאובזרת רק בקוביות המוזזות ומוסטות בכל קטע לקומפוזיציה שונה - פרי יצירתו של המעצב שמעון קסטיאל שנפטר ממש סמוך להעלאת המחזה, מהווה סיכום יצירתי מוצלח ביותר לאמנותו. עיצוב התנועה של טולה דמארי המשולב בבימוי של אבישי בן גל המוכשר, נוסכים ענין במחזה התמוה והחסר משהו שיגרום לתבשיל להיות מושלם. כי בצעקות רמות ואכספרסיה מתפרצת בלבד לא בונים דרמה. חרף משחקם הטוב של חברי הקאסט שחסר הדרכת טקסט נכונה.
| גדעון דוידוב ועדן גולדמן [צילום: שמחה ברבירו] |
|
| כולם [צילום: שמחה ברבירו] |
|
|
|
| מועדון VIP | להצטרפות הקלק כאן |
| פורומים News1 / תגובות |
| כללי | חדשות | רשימות | נושאים | אישים | פירמות | מוסדות |
| אקטואליה | מדיני/פוליטי | בריאות | כלכלה | משפט | סדום ועמורה | עיתונות |
| מאבק דתי-אתאיסטי |
| תגובות [ 1 ] |
|
לכל התגובות
תפוס כינוי יחודי
|
||
| כותרת התגובה | שם הכותב | שעה תאריך | |
| 1 |
|
||
| ברחבי הרשת / פרסומת |

