הסיכון הכפול של בנט

ראש הממשלה נפתלי בנט נקלע למצוקה. זמנו קצוב. לא בכדי פרסם אגרת מפלגתית-פוליטית, מטעמו, בלא תיאום עם ראשי המפלגות המרכיבות את הקואליציה. האגרת עמוסה בתכנים, כולל רשימה של פעולות חשובות והישגים מרשימים לממשלתו.

בנט, בחושיו המחודדים, יודע היטב על הסיכון הכפול העומד לפתחו: יציאת ח"כ ניר אורבך מהקואליציה תביא באופן כמעט ודאי להפלת הממשלה וקביעת בחירות חדשות ו/או הקמת ממשלה חדשה. בשני המקרים יאבד בנט את בכורתו - ראשות הממשלה, אם לבנימין נתניהו או לבכיר אחר מגוש הימין; או לראש הממשלה החליפי, יאיר לפיד, שיכנס מיד לתפקיד ראש הממשלה במקרה של ממשלת מעבר, וזאת בהתאם להסכם הקואליציוני שאושר בכנסת (על-פי ההסכם, אם תיפול הממשלה בגלל הצבעה של חבר כנסת מימינה, ימונה לפיד לראש הממשלה בממשלת מעבר).

בנט מלין על מכונת רעל שמפעיל נתניהו נגדו אישית ונגד חברי כנסת אחרים מימינה. כדאי לשים לב: בנט נמנע מכל עיסוק במתקפה החריפה והמתמשכת על שר המשפטים גדעון סער במסגרתה מיוחסות לסער עבירות חמורות - שאותן מכחיש סער בתוקף, וזאת על-אף הידיעות בדבר מו"מ המתנהל מאחורי הקלעים עם הליכוד בראשות נתניהו ואפשרות לפרישת תקווה חדשה מהקואליציה. ולא בכדי. בנט חושש מקריסה קרובה של אורבך, איש ימינה, ומתוצאותיה כלפיו (ציטוט):

• מכונת השנאה והרעש של האופוזיציה פועלת סביב השעון, ואילו הרוב הדומם... דומם.
  למה אני מתכוון?
  בימים אלו, מול ביתו של ח"כ ניר אורבך יש הטרדות והפגנות סביב השעון, צועקים על משפחתו שהם בוגדים ולא מרפים ממנו.
  ניר מאמין במהלך של הממשלה הזו אל מול חלופת הכאוס, אך בן אנוש נורמלי יתקשה לעמוד אל מול האלימות וההרעשה הבלתי פוסקת.
  אז אל מול פלוגות השנאה צריך להעמיד גדודי תמיכה.
  

בנט זועק, ממש מתחנן, לעזרת הציבור (ציטוט):

• 
  מה אני מבקש מכם, חבריי בציבור הדומם?
  לא להותיר אותנו לבד בזירה.
  להשמיע קול.
  להפיץ את הבשורה שלנו - שאנשים הגונים, עם דעות שונות, שאוהבים את המדינה יכולים לשבת יחד ולפעול לטובתה.
  לספר שעברנו מעידן "אני" לעידן "אנחנו".
  לשתף את המכתב הזה ודומיו.
  לארגן משמרות תמיכה ו"בעד" מול בתי ח"כים.
  להירשם אצלנו לפעילות של הפגנות תמיכה, טלפונים, התנדבות.
  לא להשאיר את הזירה למכונת השקר.
  לא מספיק לגשת אליי ולומר לי: "תהיה חזק. אל תוותר".
  תפעלו. ברשתות. בשטח. בכל מקום.
  

ניתנת האמת להאמר: בנט אוכל את פרי הבאושים. השקרים שמכר לציבור בוחריו ובגידתו בערכים שהציג, פועלים עתה נגדו. הביקורת החריפה נגדו אינה מתוזמרת. היא יוצאת מרבים וטובים, כולל מקהל בוחריו, וגם, כמובן, מצד פוליטיקאים בגוש הימין. אין מדובר בתוצר של מכונת רעל המופעלת מצד נתניהו - נתניהו אינו כל-יכול, עובדה שלא הצליח בארבע מערכות בחירות להקים ממשלת ימין חדשה; ועובדה שהוא גם כיום המוכפש ומושמץ הראשי בכלי התקשורת - אלא בציבור גדול ועצום שרואה בבנט נוכל ושקרן ומי שבגד בערכיו-הוא. זו המציאות - גם אם היא כואבת, ולפי כל הסימנים היא אינה הולכת להשתנות.

אגרתו של בנט תפעל כבומרנג נגדו. מהר מאוד הוא ייווכח: קריאתו "לארגן משמרות תמיכה ו'בעד' מול בתי ח"כים", בהם אורבך, לא תזכה למענה משמעותי. קריאתו מוזרה, במיוחד נוכח כוחו המוגבל: רק שישה (6) מנדטים (אחרי הפרשת ח"כ עמיחי שיקלי), וגם אלה כוללים את ח"כ עידית סילמן שפרשה מהקואליציה ואורבך בסיכון קרוב של פרישה. המתקפה נגד בנט תימשך, קרוב לוודאי. אם לא יסיק בעצמו את המסקנות, הוא "ישרוף" עצמו לגמרי בפוליטיקה, ואז לא יוכל להתקבל כמועמד לכנסת אפילו במפלגת רע"ם.