אני מודאג מהימין

היום הימין מציג מועמד במקום ריאלי ברשימת מועמדים לכנסת, הדורש איסור השכרת דירות לערבים. בכך הוא הולך בדרכו של אביו, עמיחי אליהו, שהוא הרב של העיר צפת. כשלכך יש ברקע נעימות נלוות וצורמות בפרהסיה ברחובות הערים של קהל המעריצים המתלהם, המשמיע בפרהסיה את הדרישה לגירוש הערבים ממדינת ישראל לארצות ערב. הנעימות האלו מזכירות לי ימים חשוכים מאירופה של המאה הקודמת. הנעימות האלו מזכירות לי התנכלויות אפלות לעם היהודי לאורך ההיסטוריה כמו גירוש היהודים מספרד.

הקול המתון של הימין הוא קולו של ראש האופוזיציה, בנימין נתניהו, המתמקד בעיקר בתקיפת ההתנהלות של המערכת של המשפט בישראל. חבר הכנסת דודו אמסלם בליכוד וחברי הכנסת בצלאל סמוטריץ' ובן-גביר בימין של הימין קוראים לביטול מוחלט של העקרונות הליבראליים עליהם מגוננת מערכת המשפט. חבר הכנסת דודו אמסלם בגסות רוח ובבוטות לשונית השתלח במערכת המשפט, כשהוא מוסיף שתי דרישות חדשות, שחייבות להדיר שינה מכל שוחר ואוהב את מדינת ישראל שלנו. דרישותיו - א) מינוי השופטים יהיה נתון בידי המערכת הפוליטית. ב) דרישה, שדודו אמסלם אינו מוכן לוותר עליה, והיא קבלת התפקיד של שר המשפטים, אם יוטל על בנימין נתניהו להרכיב את הממשלה.

אודה, שאני פוחד מהיום שהלשון הבוטה וגסת הרוח של חבר הכנסת דודו אמסלם תהיה מופקדת על מערכת המשפט במדינת ישראל, שהוא יהיה זה שיחתום על חוקים במדינת ישראל. אני פוחד ממי שנראה, שעתיד להיות ראש ממשלה בישראל שקבלת טובות הנאה אינה נראית בעיניו חטא חמור. לדעתו של העתיד להיות ראש ממשלה מדובר רק בבקבוקי יין וסיגרים, שזו נורמה מקובלת בין חברים ולא מדובר בטובות הנאה.

אודה, שאני חושש מאוד מהערצה העיוורת למנהיג בנימין נתניהו, שכיום הוא ראש האופוזיציה. אני רואה בהערצה זו לא רק קשר לשוני, המבוסס על אותו שורש ע.ר.צ. בין המילה עריצות ובין המילה הערצה, אלא אני רואה בעיקר את הקשר היוצר תופעה ממשית של עריצות, שאת נדבכיה כבר הניח חבר הכנסת דודו אמסלם בסדרה של נאומים, שהלהיבו קהל מתלהם, המגלה הערצה רבה לגילויי העריצות של אדונו, בנימין נתניהו.

אני מודאג מהערצה העיוורת של חוגים רבים בציבוריות הישראלית לראש האופוזיציה כיום בנימין נתניהו, המעריץ את דונאלנד טראמפ, מי שהיה נשיא ארה"ב, שהתכחש פומבית לתוצאות הבחירות בהן הוא נוצח. אני מודאג שגם במדינת ישראל עלולה להיסדק המערכת הנורמטיבית, כפי שהיא נסדקה במספר מדינות דמוקרטיות, בהן התפתחה הערצה עיוורת למנהיג בניגוד למסורת הדמוקרטית שהייתה מקובלת באותן הארצות.

אני מודאג מהערצה העיוורת של חוגים רבים מאוד בעמי - בעם ישראל - למנהיג. הערצה זו היא כמעט מוחלטת באזורי הפריפריה. אני חושש מתוצאות הבחירות, שהערצה העיוורת תנצח, והיא זו שתעלה על כס השלטון את מי שישתית על חיינו את העריצות, העריצות שתנציח שליטה שלנו על העם הפלשתיני, עריצות שתביא אל חיינו רק מציאות חיים מדממת ודומעת. לכל שוחר מציאות חיים, שלא תהיה דומעת ולא תהיה מדממת, אני קורא להצביע נגד המפלגות המזוהות עם הימין בישראל.