חברת דיפנסיב שילד ביצעה עסקות נשק עם ממשלת גאורגיה. סכומי כסף גדולים התקבלו. חמשת השותפים התחלקו ברווח בסכום 30 מיליון ש"ח: ארבעת השותפים הישראלים, ובראשם
גל הירש, קיבלו כל אחד 6 מיליון ש"ח; השותף החמישי, שר גאורגי, ש"סידר" את העסקה המושחתת, קיבל 6 מיליון ש"ח מהרווחים. המדובר בעסקת שוחד לכל דבר ועניין.
יודגש: בידי הפרקליטות
ראיית זהב, המעידה על "המנה החמישית" שהועברה לשר הגאורגי. שוחד, כאמור. הירש טען שלא ידע, וזה לא נכון ולא יכול להתקבל, מאחר שמחלקו ומחלקם של שלושת שותפיו, נגרע סכום כולל של 6 מיליון ש"ח שהועבר לשר הגאורגי.
מדוע, אם כן, נגנז תיק השוחד? התשובה: מיכאל בנימיני, אחד משלושת שותפיו של הירש, הסתלק מהארץ זמן קצר לאחר שנחקר. מאז לא שב לארץ. בחקירתו שמר על זכות השתיקה. בנימיני היה איש הקשר לשר הגאורגי. בלא עדותו, ונוכח הסתלקותו מישראל, אישומי השוחד תקועים. הפרקליטות נאלצה כידוע לגנוז את התיק בנושא זה, על-אף המידע המבוסס שהושג באמצעות עד המדינה
גור פינקלשטיין. הירש, כמו יתר השותפים, ידע על המנה החמישית לשר הגאורגי - שהרי חלקו של הגאורגי נגרע מרווחי השותפים. כתב האישום שהוגש בגין עבירות מס מבוסס מאוד. עד המדינה הוא אחד העדים המרכזיים בתיק זה, שהרי הוא האיש שהופקד, בין היתר, על פתיחת החשבונות בחו"ל עבור השותפים, וכן על הקצאת הרווחים לשותפים השונים, כולל כספי השוחד לשותף החמישי - השר הגאורגי.
צייצנים רבים מעירים בטוויטר, כאילו הפרסומים שלי בעניין הירש נובעים מחוסר פרגון לעיתונאית
אילה חסון (ערוץ 13). משל מדובר בקנאת סופרים. ובכן, לא כך הדבר, שכן האמת פשוטה: ראשית, לא מצאתי רישום שיעיד על מונופולין לחסון בעניין פרשת הירש; שנית, חסון אינה חסינה מביקורת. קל וחומר כשהיא מפרסמת דברי הבל לעיתים מזומנות. כך נהגנו בעבר עם עיתונאים אחרים שפרסמו דברי הבל - כדוגמת
מרדכי גילת,
רביב דרוקר,
בן כספית (רשימה חלקית בהחלט...), וכך אנו עושים בעת הזו.
בפרשת הירש שבה עסקינן - חסון מתמקדת בפרסום חצאי-אמיתות ונמנעת מפרסום העובדות לחובתו של הירש. בכך היא מטעה את הצופים, ביודעין. נכון, נגרם להירש עינוי דין בשל התמשכות החקירה; נכון, מועמדותו למפכ"ל המשטרה סוכלה ואף נמצא שקצינים בכירים במשטרה שלא רצו את הירש, בהם ניצב
מני יצחקי, פעלו אישית כדי להשיג מידע מפליל מתוך מוטיבציה לסכל את המינוי; עם זאת: מידע חמור אכן היה בנמצא. מידע נוסף הגיע מכמה מקורות. עם העלאת מועמדותו למפכ"ל, המידע הוצף, כפי שקורה חדשים לבקרים במקרים אחרים.
מה היה על הפרקליטות והמשטרה לעשות כשעלו החשדות החמורים לעבירות מס ולעבירות שוחד? להימנע מחקירה? לא לפעול למיצוי הדין? לאפשר מצב שחשוד בעבירות חמורות כל-כך ייכנס לתפקיד מפכ"ל משטרה, בלא הסרת העננה השחורה. הרי אנחנו, עיתונאים - ברגיל, חושפים לעיתים קרובות מידע סנסציוני ודורשים לחקור-לחקור-לחקור. ומידע מגיע פעמים רבות בזמן שמוצגת מועמדות של אדם מסוים לתפקיד בכיר, בדיוק כפי שאירע במקרה של גל הירש. ראו למשל באותה משרה ממש: מועמדות
צ'יקו אדרי סוכלה בעקבות תלונותיו של עו"ד פנחס (פיני) פישלר - שהציף מידע שהובא לידיעתו עם הצגת מועמדותו של אדרי למפכ"ל.
מדוע חסון נוהגת כפי שהיא נוהגת? מדוע היא מציגה שוב ושוב את גל הירש כאיש צדיק וישר דרך שהחריבו עליו את עולמו, בעוד האמת הפוכה? מדוע היא מתעתעת בצופי ערוץ 13? יותר ויותר פרטים מעלים חשש, לפיו חסון לוקה בעצמה במוטיבציית יתר בניסיון לקעקע את הלגיטימיות של החלטות
שי ניצן וליאת בן ארי בתיק הירש, כמו בתיקים אחרים (ובהם תיק
בנימין נתניהו).
אכן, שי ניצן ובן-ארי נתפסו בקלקלתם פעמים רבות. ב-News1 עסקנו במעשיהם המפוקפקים עשרות ואולי מאות פעמים, כולל במעשים אישיים הנגועים בפגיעה בטוהר מידות. מעשיהם בשורה של עניינים/פרשות טעונים לדעתי הוקעה ואפילו חקירה באזהרה ומיצוי הדין הפלילי עימם (הרשימה ארוכה במקרה של שי ניצן, לכן לא נציגה כאן...; לגבי בן-ארי, ביוחד הזכויות שקיבלה במרמה ובתחבולה על הקרקע בראש העין).
אף-על-פי-כן, זו עדיין אינה סיבה להציג את הירש כצדיק וישר דרך, בעוד שהעובדות מצביעות כי הירש ביצע עבירות חמורות. מדוע מתנהלת חסון באופן מופקר כל-כך? חמור מכך: כיצד היא מרשה לעצמה, מחד-גיסא, לזמן את גל הירש כפרשן קבוע בפאנל בערב שישי, ומאידך-גיסא, להקדיש חלק מהתוכנית לטיהורו באופן הנוגד את העובדות? מענה לשאלות אלה צריכים לתת הבעלים והעורכים בערוץ 13 וגם הגורמים המוסמכים ברשות השנייה.
אגב: שימו לב, רביב דרוקר, אביעד גליקמן וברוך קרא נמנעים מעימות עם חסון. למרות שהם יודעים כי היא מפרסמת דברי הבל ומטעה את הצופים, הם נמנעים מלנצל את מעמדם ותפקידם בערוץ 13 כדי לחשוף את האמת ולסתור את טענותיה של חסון. שתיקתם הופכת להיות בעייתית, שהרי עיתונאי רציני ואמין נבחן גם במעשיו/מחדליו כשהוא נוכח במעשים לא תקינים בכלי תקשורת שבו הוא משרת. "לא מתערבים לה...", אינה תשובה משכנעת.
