המצעד להאג

אחזור לספר: ד"ר יעקב הרצוג - דודו של הנשיא העכשווי - היה היועץ המדיני המזהיר של דוד בן-גוריון ולוי אשכול. ראש הממשלה הראשון העניק לו את תצלומו וכינה אותו כמו את יוסף שבתורה - "צפנת פענח". ראיתי את התצלום-צל"ש על המזנון בביתו של הרצוג ברחוב אוסישקין בירושלים כאשר התמניתי לאושרי ל"סופר המדיני" של עיתון הארץ ב-1969.

גולדה מאיר מיעטה להשתמש בשירותיו המדיניים בהיותו מתוחכם מדי בעבורה, וכמעט בטל מעיסוקים התפנה הרצוג להדריך אותי מה תפקידו של "הסופר המדיני". זה היה שנתיים ורבע אחרי מלחמת ששת הימים, והתדרוך הראשון שלו היה זה: על ישראל לתמרן ככל יכולתה שלא יביאו אותו להישפט בבית הדין הבינלאומי בהאג.

שנים על שנים עלה בידה. לשון הקסמים האנגלית של אבא אבן גויסה לעבוד שעות נוספות באו"ם ובמשרדי החוץ. אהוד ברק תמרן ב-2000 את הפלשתינים יאסר ערפאת ואבו מאזן לוועידת קמפ דייוויד, ושם השתכנע הנשיא ביל קלינטון כי ההנהגה הפלשתינית היא בעצם צמד נוכלים סרבני שלום.

עיינתי עתה בספרו האנציקלופדי של הפרופסור איתמר רבינוביץ' "מבוך מזרח תיכוני" על ישראל, הערבים והאזור מאז 1948 ועד 2022. לפי מעט העמודים שקראתי עד כה קל לעיין בו והוא אנציקלופדי. ב-2008 הציע אהוד אולמרט לאבו מאזן את הסכם השלום המתון ביותר שאפשרי מבחינתה של ישראל, והוא חמק. הפעם הייתה זו שרת החוץ האמריקנית קונדוליזה רייס שהשתכנעה, והיא מצוטטת אצל רבינוביץ', כי הפלשתינים הם שהחמיצו הזדמנות.

רק שמאז עלה בנימין נתניהו לשלטון והבטיח לתמוך בשלום המבוסס על שתי מדינות לשני עמים ושיקר את כל העולם התהפך הגלגל. הצידוק הישראלי לקפאון המדיני הלך ונשחק. כי העולם חדל להאמין לביבי.

וכך בתהליך ארוך וממושך וצולע ומייגע הביאו הפלשתינים את עצרת האו"ם להעביר אמש את סוגיית הנוכחות הישראלית ביהודה ובשומרון לבית הדין הבינלאומי בהאג. ממרום יכול הרצוג להזכיר לי: "אמרתי לך". כך, בהליך ממושך מתחילות הסנקציות. הדיפלומטיה הבינלאומית זוכרת כמה הזיק בית הדין בהאג למשטר האפרטהייד הלבן בדרום אפריקה או למדינות הבלקן.

הלילה הצביעה העצרת ברוב גדול להתחיל את ההליך המדאיג בהאג, וכמה פתטי הייתה שביעות הרצון המדומה של השגריר גלעד ארדן כאילו יש נחמה בכך ששיעור המדינות המתנגדות והניטרליות גבוה מזה של התומכות. שמחת עניים מרודים.

זו כמובן רק ההתחלה. היא אירעה למחרת הקמתה של ממשלה, שהצהירה על מדיניות תוקפנית וברוטאלית כלפי הפלשתינים. מדיניות שבה משמש בצלאל סמוטריץ' שר אוצר וגם מיניסטר במשרד הביטחון. ביבי נושא באחריות. הוא אשם. מבחינה ציבורית-מדינית הוא גם מורשע. חייבים לעצור את הרכבת המדינית הדוהרת לתהום של הוואדי הבינלאומי.