ממנחם בגין ועד בנימין נתניהו

האיומים במלחמת אחים העומדת להתרגש על ראשנו אינם אירוע חדש בחברה היהודית, הישראלית. ממשלה נבחרת בהכרעה מובהקת מבקשת לממש את הבטחותיה לבוחריה ולממש את ערכיה, אמונותיה ואת האידאולוגיה אשר על פיהן נתן בה הבוחר את אמונו. הפתעה, בניגוד לממשלה קודמת, "דברים שרואים משם רואים גם מכאן".

זרעי איום הפורענות בסוגיית מלחמת האחים נזרעו מיום עומדו של העם היהודי על בימת ההיסטוריה. להבות השנאה והפירוד עלו וירדו בתחנות חייו של העם היהודי משחר הולדתו. בתחנות קיומו של העם היהודי השב למולדתו, לערש הולדתו, היו מספר "עוגני כמעט" מלחמת אחים, "עוגני כפסע" של "וְהֶחֱזִיקוּ אִישׁ יַד רֵעֵהוּ וְעָלְתָה יָדוֹ עַל יַד רֵעֵהוּ", והמלחמה לא התרחשה לא בימי המאבק על השילומים, ולא בימי גירוש אלפי יהודים מביתם.

רוחות רעות מנשבות בשבועות האחרונים, רוחות של פלגנות, של שנאה, של זעם קדוש, של איומים, של ספינים, של שקרים, של חרדות, של פחדים, של סטיגמות וסטריאוטיפים, של דעות קדומות, של אימה ושל ניכור.

הרוחות הרעות השיבו לשיח מילים מאיימות כמו, מלחמת אחים, מרי אזרחי, מרד, מלחמה על הבית, קץ המדינה, קץ הדמוקרטיה, סיכום המדינה, אזיקים, בוגדים, משטר חושך, ממשלה לא לגיטימית, מכתב ה... מכתב ה.., עד לדמוניזציה של מנהיגים, מעצרים, סירוב פקודה, להבעיר את הרחובות, גזענות, אנטישמיות, ממשלת הזדון והרשע, טורקיה על ספידים, ארדואן, היטלר, סטאלין, הרייך השישי, נאצים, והכיבוש, כן הכיבוש ודגל פלשתיני.

מעבר לתקווה, לתפילה, לאמונה אני סבור כי בעת הזאת מלחמת אחים לא תפרוץ במדינת ישראל, גם המחזיקים בלהביור השנאה המגבירים את הלהבות, את השנאה, גם אלו הבונים את החומות, אלו הזורעים ללא הפסק את זרעי הפורענות והשנאה, לא יצליחו במזימתם, בשאיפתם. מלחמת אחים היו לא תהייה.

מנחם בגין היה מודר, מושתק, מוחרם, שנוא עד כד אימה על-ידי השמאל מיום כניסתו להוויה הישראלית, ורוצח, בוגד, מחריב ומחרחר מלחמה מכניסתו ללשכת ראש הממשלה על-ידי מתנגדיו שכבר לפני ארבעים וחמש שנים הסבירו שמלחמת האחים בפתח, שמנחם בגין זה קץ העולם, קץ הדמוקרטיה, הרוע בהתגלמותו.

הדמוניזציה מאז מנחם בגין, אשר באופן קפקאי נחשב לדמות מופת כיום על-ידי אלו שבכל בוקר העמידו אותו בשלל דרכים וצורות אל עמוד הקלון, סרקו את גופו במסרקות של ברזל, צרבו את נפשו בחרב מלובנת, התחלפה עם כניסתו של בנימין נתניהו, לציבוריות הישראלית. בנימין נתניהו, המוחרם, השנוא, המבוזה, המועלה יחד עם בני משפחתו על מוקד בכיכר העיר, הוא מחליפו של מנחם בגין רק בעוצמות של אש גבוהות יותר, רק עם חרבות בעלי להב מלובן, רק עם ארסנל שנאה בלתי מוגבל.

המסיתים נגד מנחם בגין, צאצאיהם המסיתים נגד בנימין נתניהו, המקצינים יותר את ההסתה, את ההתלהמות, את השנאה, צריכים לזכור את "התותח הקדוש", את הירי נגד יהודים על-ידי יהודים ואת עמידתו האיתנה מול המציאות הנוראה ומניעת מלחמת אחים. בימי הסופה והסער הציבורים ראוי שהאופוזיציה והקואליציה ילמדו מהי מנהיגות, מהי קדושת החיים, איך מונעים מלחמת אחים.