הפצ"ר לשעבר: הרפורמה תפגע במאבק בטרור

הרפורמה המוצעת במעמדם של היועצים המשפטיים תפגע משמעותית בחופש הפעולה במאבק בטרור, בשל החשש מפני הוצאת צווי מעצר בחו"ל נגד בכירי צה"ל ומערכת הביטחון. כך מזהיר (15.1.23) המשנה ליועצת המשפטית לממשלה לייעוץ וחקיקה, אלוף (מיל') שרון אפק, שהיה עד השנה שעברה הפרקליט הצבאי הראשי.

בדברו בכנס איגוד המשפטנים אמר אפק, כי עד כה יכול היה צה"ל לומר לדורשים לפתוח בחקירות נגד אנשיו, כי לפני תקיפה ניתן ייעוץ משפטי "על-ידי הגורמים המקצועיים ביותר, מומחים לדיני לחימה בפרקליטות הצבאית וגם בייעוץ המשפטי לממשלה. הם אלה שיושבים בדיונים בצבא ובקבינט. משפטנים בעלי ידע והבנה עמוקה בתחום, ששמם יוצא לפניהם בעולם. היועצים המשפטיים הם עצמאיים, כפופים רק לחוק, הם הפרשנים המחייבים של הדין, שיקול דעתם המקצועי אינו כפוף לשר.

"במקרה הזה לא תהיה חקירה מחוץ לגבולות המדינה. לא יוצאו צווי מעצר בחו"ל נגד בכירי הצבא ומערכת הביטחון. חופש הפעולה של הצבא במאבק בטרור יישמר. מהי חומת המגן של המפקדים והדרג המדיני במקרים כאלה? אומר לכם בצורה ברורה. חומת המגן היא המקצועיות והעצמאות של הייעוץ המשפטי הציבורי. המקצועיות והעצמאות - הן ולא אחרת. אני שב וחוזר - מקצועיות ועצמאות; עצמאות ומקצועיות. הדבר הוכח בהרבה מאוד הזדמנויות. אני הייתי שם.

"עכשיו תדמיינו תרחיש חלופי - אותן פגישות נערכות עם יועץ משפטי שהוא איש אמון, שמונה לתפקיד בשל נאמנותו, שאינו איש מקצוע רב ניסיון בתחום, שחוות דעתו אינה מחייבת כלל, שאם יערים קשיים על השר, הוא עלול למצוא עצמו בסכנת פיטורין. הוא זה שנתן ייעוץ מקצועי, לא מחייב, לפני הפעולה. מה דעתכם על התרחיש השני? איך הייתה מסתיימת הפגישה במקרה הזה? האם זו ההגנה המשפטית שאנו מייחלים לה? מה דעתם של מקבלי ההחלטות ששולחים את הטייס לתקיפה? זה התרחיש שהם רוצים? זה התרחיש שהם באמת רוצים? צריך להסתכל למציאות בעיניים פקוחות: אלה המשמעויות של ההצעות שעומדות על הפרק".

אפק התייחס להצעותיו של יו"ר ועדת החוקה, ח"כ שמחה רוטמן, ולפיהן חוות דעתם של היועצים המשפטיים לא תחייב את השר, כל שר וכל רשות יוכלו לבחור בייצוג פרטי והיועץ המשפטי ייבחר כמשרת אמון. הוא הציג שורה של תרחישים, בהם לשיטתו ייפגעו הייעוץ המשפטי והאינטרס הציבורי, למשל: פסילת הצעה במכרז של גורם שהשר חפץ ביקרו, בחינת ניגוד עניינים של השר, בחינת מינוי אנשי שלומו של השר שאינם עומדים בתנאים הנדרשים, החלטות פוליטיות ערב בחירות והפעלת מערך האכיפה המשרדי.

"חבים נאמנות לציבור כולו"

עוד תהה אפק, מה יקרה אם שלושה עורכי דין ייצגו שלושה גופים ממשלתיים באותו הליך ויציגו שלוש עמדות מנוגדות. "והרי חילוקי דעות כאלה הם דבר של יום ביומו, והדבר הוא מתכון לכאוס. כאוס ולא משילות. ואם יופיע עורך דין פרטי מטעם השר, עד כמה יוכל בית המשפט לסמוך על כך שהעמדה אכן נבחנה בראי האינטרס הציבורי, באופן מקצועי וישר? עד כמה יוכל בית המשפט לצאת מתוך הנחה כזו? עד כמה ניתן יהיה להבטיח את חזקת התקינות המנהלית? האם בכלל תעמוד חזקת התקינות המינהלית?".

לדברי אפק, "כבר כיום היועצים המשפטיים הם אנשי אמון, אלא שאנחנו חבים חובת נאמנות לציבור כולו. לא לאדם מסוים, לא לשר מסוים ולא למפלגה מסוימת. אנחנו חבים נאמנות לציבור כולו. אנחנו חייבים לציבור חובה כפולה - גם לקדם את מדיניות הממשלה שבה הציבור בחר; וגם לשמור על האינטרס הציבורי ועל שלטון החוק". היועצים המשפטיים, המשיך, שומרים על הקופה הציבורית, טוהר המידות, דיני הבחירות והפרטיות ומונעים שחיתות וחוסמים השפעה פסולה של קבוצות לחץ.

"ההצעות שעומדות על הפרק אינן עניינם הפרטי של המשפטנים. אנחנו אמצעי, מכשיר של הציבור, אחת הערובות החשובות לשמירה על שלטון החוק ועל האינטרס הציבורי. הכלים שברשותנו הם ידע מקצועי רחב, ניסיון, יושר, עמוד שדרה מקצועי וערכי, והעצמאות שלנו", הוסיף אפק.

לדברי אפק, "הרפורמות שמוצעות כעת מרחיקות לכת בשינוי שהן מבקשות להוביל. אך במנותק מכל יוזמה שעל הפרק, ובאופן פנימי ויזום מתוכנו, אנחנו חייבים לפעול כל העת כדי להשתפר, להיות קשובים לביקורת, להתמקצע ולמלא את תפקידנו בצורה הטובה ביותר. לא כי כופים עלינו ולא כי מבקרים אותנו, אלא כיוון שגם זה חלק מאחריותנו לציבור - ומהציפיות מאיתנו.

"כמו מערכות נוספות בשירות הציבורי, יש לנו במה להשתפר. להיות יעילים יותר, להיות מהירים יותר, ממוקדים יותר, נגישים יותר, לתת שירות טוב יותר, להיות מחוברים יותר לטכנולוגיה עדכנית. אנחנו צריכים להיות קשובים לביקורת, לביקורת שמטרתה לשפר ולא להרוס. ולא רק להכיר בחשיבות הביקורת, אלא לקחת אחריות ולפעול באופן יזום, במעשים, כדי להשתפר ולמלא את תפקידנו בצורה הטובה ביותר".