בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
|
קריסת בנק SVB יכולה לתת שיעור לאחרים
[צילום: ג'ף צ'יו, AP]
|
|
|
ללמוד ממשבר הבנקים בעמק הסיליקון
|
הקריסה של הבנקים SVB ו-Signature מעלה כמה תובנות שמן הראוי שהגורמים המחליטים בממשלה ובמשקיעים המוסדיים בארץ יאמצו ● ואולי יש כאן הזדמנות לשינוי...?
|
לצד העיסוק המתמשך במחאה נגד התוכניות לשינוי המשטר, השבוע עסקו הכותרות בארץ בהשלכות קריסת SVB, הבנק של עמק הסיליקון, ובנק הקריפטו Signature על ענף ההיי-טק המקומי. נכון לכתיבת שורות אלה, התחושה היא שלפחות בישראל, הדברים מסתדרים לטווח הקרוב, מה שאי אפשר להגיד על הטווח הרחוק יותר - פשוט משום שאי אפשר עדיין לדעת. השאלה המרכזית כעת בהקשר זה היא: מה הלאה? התשובה לכך נמצאת אצל שני שחקנים מרכזיים: קרנות הון-הסיכון, שמממנות את הסטארט-אפים והיו חשופות לבנקים האלה, והממשלה. לגבי הקרנות, יש כרגע חוסר ודאות כיצד הן ינהלו מעתה את מדיניות ההשקעה שלהן, ובעיקר איך הן ישכנעו משקיעים להשקיע את הכסף אצלן. אולם, אין זה סוד שמימון הון-הסיכון נמצא בירידה מאז שנת השיא שלו ב-2021. זה קורה בארץ ובחו"ל, ובא לידי ביטוי בשלל דוחות ומאגרי מידע. לדוגמה, לפי אתר קראנץ' בייס, שמרכז נתונים על סטארט-אפים בפרט וחברות היי-טק בכלל, ב-2022 נרשמה צניחה של 35% במימון הון-הסיכון לעומת 2021. הנפגעות הישירות מכך הן חברות הסטארט-אפ, שעבורן ההשלכות של המשבר, לרבות סגירת הבנקים מהשבוע, יכולות להיות עניין של חיים ומוות. ההערכה היא שאותן חברות, ואחרות, יחפשו מקורות השקעה נוספים, מגורמים שיש להם מזומנים ויכולים לקחת סיכונים. מה שבטוח הוא שזהירות וניהול סיכונים, שמהווים מרכיב מרכזי בעולם הון-הסיכון וההשקעות, יהיו מילים עם הרבה יותר משמעות בשנים הקרובות.
|
|
|
עזור? ראש הממשלה, בנימין נתניהו [צילום: מתוך שידור חי בחדשות 13]
|
|
האם הסיוע יגיע מירושלים? השחקן השני בזירה הזו, של תעשיית ההיי-טק ובמיוחד של הסטארט-אפים, הוא הממשלה. כמו נשיא ארצות הברית, ג'ו ביידן, גם ראש הממשלה, בנימין נתניהו, וכן שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', ושר החדשנות, המדע והטכנולוגיה, אופיר אקוניס מיהרו לפרסם הודעות הרגעה והבטיחו שאם יהיה צורך, הממשלות תעזורנה לחברות. ההצהרות האלה הן ביטוי של מדיניות עקרונית של ממשלות ישראל, שלפיה כאשר יש כשל שוק או משבר עולמי, המדינה נכנסת לתמונה ובוחנת אפשרויות לסייע. הזרוע הישירה של הממשלה שמטפלת בחברות הצעירות היא רשות החדשנות. אלה החברות שכאשר מדברים על היערכות לסיוע לענף בעקבות קריסת הבנקים, מתכוונים אליהן. החברות האלה הן השכבה הכי רגישה של ההיי-טק, ולו בשל העובדה שרבות מהן נמצאות בשלבי השקעות מוקדמים, חלק גדול מהן בשלב הפרה-סיד. גם ככה קשה להן לגייס כספים - עכשיו זה יהיה קשה שבעתיים. היו צייצנים זריזים שמיהרו לשמוח לאיד ולטעון שמנהלי חברות ההיי-טק הישראליות הפסידו כספים שהעבירו לאותם בנקים לאחר שהוציאו אותם מישראל. כמובן שזו שטות מוחלטת, שכן בנקים תמיד נתונים לסכנת קריסה. ואם כבר מדברים על ישראל, הרי שאי יציבות משטרית ומשפטית מסוכנת לבנקים המקומיים יש כאן היבט נוסף, שהוא בגדר "חולי" עתיק יומין בהיי-טק: המשקיעים המוסדיים, שמחזיקים מיליארדי שקלים מכספי החסכונות שלנו, עדיין יעדיפו להשקיע בנדל"ן מאשר בענף הטכנולוגיה, שמוגדר כענף ברמת סיכון גבוהה. זאת, על-אף שבמהלך השנים נעשו לא מעט שינויים רגולטוריים על-מנת להקל על אותם מוסדות להשקיע יותר בהיי-טק. במקרים רבים, ההחלטה של המוסדיים שלא להשקיע בתעשיית הטק, או להשקיע בה מעט, היא תוצר של העובדה שאין להם כוח אדם מתאים, שמסוגל לבחון השקעות בענף. רשות החדשנות הציעה להם בזמנו לסייע בגיוס אנשים כאלה, אבל זה לא שינה את המצב. התוצאה היא החשיפה הגדולה יותר של חברות ישראליות צעירות לבנקים בחו"ל. הזדמנות לשינוי כמו בכל משבר, גם הפעם יש הזדמנות לשינוי. תתפלאו לשמוע, אבל השינוי כבר קורה: השבוע פורסם שזרועות השקעה של בנקים גדולים במדינה מיהרו להציע לחברות ההיי-טק שנחשפו לשני הבנקים הקורסים בארצות הברית סיוע כספי בדמות הלוואות והשקעות שונות, כדי לחלץ אותן מסכנה מיידית. יותר מזה, התפתח סוג של תחרות בין הבנקים על החברות האלה, ויש מצב טוב שהתוצאה של זה תהיה שהסטארט-אפים לא יהיו חייבים להיות תלויים במימון של קרנות הון-סיכון שהכסף שלהן נמצא בבנקים בחו"ל. אם זה אכן יקרה, זה יסייע לגידול בצמיחה של הענף. יותר השקעות בחברות צעירות לא רק מכניסות יותר דולרים לישראל, אלא גם מספקות תעסוקה לעוד סטארט-אפיסטים, ולא רק, אלא גם במגזרים אחרים במשק. לסיום, אי-אפשר לפסוח על המחאה נגד המהפכה המשפטית. מיד לאחר הפרסום על-אודות קריסת SVB ו-Signature, היו צייצנים זריזים שמיהרו לשמוח לאיד ולטעון שמנהלי חברות ההיי-טק הישראליות הפסידו כספים שהעבירו לאותם בנקים לאחר שהוציאו אותם מישראל. כמובן שזו שטות מוחלטת, שכן בנקים תמיד נתונים לסכנת קריסה. ואם כבר מדברים על ישראל, הרי שאי יציבות משטרית ומשפטית מסוכנת לבנקים המקומיים. מה שבטוח הוא שהגיע הזמן שהמוסדות הפיננסיים בארץ יאמינו גם הם בהיי-טק וישקיען בו.
|
|
תאריך:
|
19/03/2023
|
|
|
עודכן:
|
19/03/2023
|
|
יהודה קונפורטס
|
ללמוד ממשבר הבנקים בעמק הסיליקון
|
|
ארה"ב תעשה ביום א' (19.03.23) ניסיון נוסף להביא לעצירת גל הטרור והאלימות בגדה לקראת חודש רמדאן. בשארם א-שיח' שבמצרים יתכנסו נציגי ארה"ב, ישראל, הרש"פ, מצרים וירדן כדי לדון בדרכים לצמצם את האלימות בשטחי יהודה שומרון ואת ההתדרדרות המצב הביטחוני לגבול רצועת עזה ולחזיתות נוספות.
|
|
|
נשיא המדינה יצחק הרצוג הציג מתווה, המתיימר, לגישתו, להוות פשרה הוגנת בין הקואליציה - המקדמת הליכי חקיקה שתכליתה ביצוע רפורמות משפטיות, לבין האופוזיציה וגורמים נוספים, בהם מערכת בתי המשפט הפרקליטות היועמ"שית והמוני מפגינים, המתנגדים לגישתם למה שהם מכנים 'הפיכה משפטית' שמובילה הקואליציה בראשות בנימין נתניהו. המסמך מהווה 'הנדסת תודעה' תוך ניסיון חמור להטעות את הציבור.
|
|
|
בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג הוציא (יום ו', 17.03.23) צו מעצר נגד נשיא רוסיה ולדימיר פוטין, במסגרת חקירת פשעי מלחמה שנעשו באוקראינה. בהודעת ביה"ד נמסר כי פוטין לכאורה "אחראי לפשע מלחמה של גירוש בלתי חוקי של אוכלוסייה והעברה בלתי חוקית של אוכלוסייה מאזורים כבושים באוקראינה לפדרצייה הרוסית".
|
|
|
הנשיא שגה כאשר הוכיח חוסר יכולת להתנתק מכור מחצבתו הפוליטי בשמאל הישראלי ולדון בנושא הרפורמה המשפטית ללא משוא פנים. הוא לא רק מנע התקדמות משמעותית ומזורזת לקראת מו"מ אלא הפך את הכניסה למו"מ כזה למורכב וחשדני יותר. העזרות בנשיא כמתווך יהיה אולי יעיל כאשר לא מדובר בחילוקי דעות פוליטיים, שכן הנשיא אמור להיות "הנשיא של כולם" וחסר פניות. התיקון שעשה בדבריו לאחרונה בו קבע שהצעתו היא רק התחלה למו"מ והכל כביכול פתוח, אחר כבר את הרכבת; החשדנות כבר כאן. עליו להיזהר בעניין המתווה יען כי טעות או משגה נוספים עלולים להביא קץ על מוסד הנשיאות.
|
|
|
חיזבאללה שומר על שתיקה ואינו מגיב על הפיגוע בצומת מגידו, חסן נסראללה שומר על מדיניות העמימות וגם חמאס אינו מתפתה לקחת אחריות על הפיגוע. חיזבאללה בוודאי מרוצה מכך שהצליח להביך את ישראל, להוכיח כי הגבול עמה פרוץ, בחודשים האחרונים שיגר חיזבאללה עשרות עובדים זרים מלבנון לחצות את הגבול כדי לאתר את נקודות התורפה של ישראל.
|
|
|
|